"נחמה היא סבתא אמיתית, כזו שמכינה לנכדים עוגות, ספגטי, דברים שאוהבים"
קל מאוד לשכוח את זה בגלל השבועות האחרונים (ובגלל תקופות חשוכות אחרות במתחם), אבל היו ימים שבהם בית נשיא המדינה בירושלים - או, לצורך העניין, מתחמי מגורים של בעלי תפקידים אחרי בבירה, נגיד - לא תיפקד כמחולל כותרות חדשותיות סוערות.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
למעשה, היו ימים, ממש לא מזמן, שבהם דיירי אותם בתים עשו בדיוק את ההיפך. ברחו מכותרות, ומקסימום ירדו קצת לגינה.
"העובדים האהובים על נחמה ריבלין בבית הנשיא הם הגנן והגננית, והיא הקימה שם גינה קהילתית שבה היא עובדת עם בני נוער בסיכון", סיפר משה שטיינמץ בכתבת פרופיל על אשת הנשיא לפני ארבע שנים בדיוק, "היא עובדת בשקט עם הילדים, יורדת עם מכנסיים מקופלים, שותלת ומעשבת. מדי פעם עוצרת לקחת חמצן. לא חופרת לילדים, לא 'מי אתם' ולא 'מה אתם'".
הכתבה חדרה ככל שאפשר היה לחדור לחייה האישיים של ריבלין, העדפותיה התרבותיות, גחמות העיצוב שלה וקסם הזוגיות עם בעלה, אבל אנחנו וואלה! אוכל, וברור שנשארנו מסוקרנים בעיקר לגבי להטוטי המטבח המרשימים שתוארו שם.
עכשיו, ארבע שנים אחרי אותה כתבה ושנתיים לאחר מותה של ריבלין, אנחנו זוכים לטעימה של ממש.
"נחמה ריבלין: מטבח משלה" היא התערוכה הראשונה שתוצג בחלל המרשים של אסיף, מרכז לתרבות האוכל בישראל שנפתח השבוע.
הבכורה (המוצדקת) מתבססת על ספרי הבישול והמתכונים שהותירה אחריה ריבלין בשני המטבחים העיקריים של חייה - בית המשפחה בשכונת בית כרם ובית הנשיא. מדובר בעיזבון קולינרי יקר, ובו כרטיסיות בכתב-יד, כלים ואביזרי מטבח שנוצרו על ידי אומנים מקומיים, צמחי תבלין, פרחים ועלים שנהגה לייבש בעצמה, וגם מתלים וארונות שתכננה בהתאמה אישית אצל נגרים וחרשי ברזל ירושלמיים, כדי לשכן בהם את האוצרות היקרים ללבה.
"הבישול והאפייה היו עבור נחמה אמצעים להעניק חום ולהזין אהובים וקרובים, אבל גם דרך לחקור את העולם באופן מדעי ושיטתי תוך חיפוש אחר יופי ותענוגות חושיים", הסבירה רונית ורד, אוצרת התערוכה, "היא הייתה מבקרת קבועה בשוקי ירושלים, שם חיפשה חומרי גלם איכותיים, ולקוחה נאמנה של חקלאים מקומיים ויצרני מזון זעירים. היא ליקטה פטריות וצמחי בר, חקרה תבשילים מסורתיים והקפידה ליישם עקרונות של קיימות ושמירה על הסביבה זמן רב לפני שאלה הפכו למגמות עולמיות".
התערוכה תכלול, בין היתר, מבחר ממתכוניה של ריבלין, לרבות עוגת גבינה "שנשארת גבוהה" וקציצות לחם עם בשר, וגם "ערבוביה מסודרת" - מיצג בן מאות כלים שנוצר על ידי הקרמיקאי גור ענבר, בהשראת תור הזהב של הקרמיקה הישראלית, ומטבחה של אשת הנשיא המנוחה.
עוד במתחם: מסע בעקבות המטבח הירושלמי של חוקר האוכל שמיל הולנד, הכולל מאכלים מזוהים דוגמת מרק קובה, פסטליקוס וחמין מקרוני, וגם את "אחד לארבע", סרט אנימציה של המאיירת רוני פחימה ולהקת המחול של אבשלום פולק, המלווה בקטע אודיו נדיר שהקליטה ריבלין ובו היא מספרת על אהבתה לטבע ועל הגינות שיצרה בבית המשפחה ובבית הנשיא.
לבד מאלה, תופעל במקום חווה אורבנית ובה מגוון מינים וזנים של זעתר, נענע, מרווה וצמחי תבלין נוספים, שהיא פרי שיתוף פעולה עם פרופסור נתיב דודאי, מבכירי חוקרי עשבי התבלין בעולם ומכון וולקני. המחקר הבוטני ילווה באירועי טעימות ויספק מתכונים של השף ארז קומרובסקי.
המיצגים ילוו בממשק דיגיטלי באתר המרכז, שירחיב את היריעה והתכנים.
"נחמה בישלה לא רק כדי לרצות אנשים", סיפר הנשיא ריבלין, "היחס שלה לאוכל, כמו גם לתחומים אחרים, היה שיטתי ויסודי בגלל ההכשרה המדעית שלה, אבל הייתה לה נפש של אמן. היא ליקטה ידע בכל מקום שאליו היא הלכה".
על פי ורד, "מתכוניה נכתבו במשך עשרות שנים על כרטיסיות נייר פשוטות והוחזקו במיני קופסאות ותיבות מאולתרות. על רבות מהכרטיסיות מופיע מקור המתכון, שם עיתון או חברה שנתנה רצפט לעוגה, ומאוחר יותר גם שמות של שפים ידועים מהארץ ומהעולם".
אוסף המתכונים הזה, הוסיפה, "משקף את השפעתם של תהליכים היסטוריים וכלכליים על חיי היומיום של תושבי הארץ, משנות הצנע ועד לשגשוג הכלכלי ולצמיחתה של תרבות צריכה גלובלית בעשורים שלאחר מכן. תיעוד והנצחת האוסף אפשר לנו לחקור ולהרחיב את השיח בתחומים ובנושאי עניין שהיו קרובים ללבה של הגברת ריבלין, כמו מטבח ירושלמי, פירות הדר, עשבי תבלין וקרמיקה ישראלית".
אסיף מוגדר כמרכז לתרבות האוכל בישראל. הוא כולל ספריה ציבורית עם 1,500 ספרי מחקר ואינספור מתכונים, גלריה שתציג תערוכות מתחלפות וטעימות, וכן ארכיון דיגיטלי לתיעוד ההיסטוריה הקולינרית של ישראל.
הוא צפוי גם, מן הסתם, לעשות אוכל - והרבה. פועלות בו מעדניה עם תוצרת ישראלית בלבד, וגם "קפה אסיף", בית קפה מבית שפרה ופועה, גינה אקולוגית מקסימה על הגג, טסט-קיטשן לשימור מתכונים ומורשת בהובלת איילת לטוביץ', סדנאות וגם ארוחות פופ-אפ (לא חשבתם שיוותרו כאן על פופ-אפ, נכון?) של שפים מקומיים ובינלאומיים.
החזון של אסיף, שהוקם בחלל שאיכלס בעבר את מסעדת L28 המוצלחת, על השפים המתחלפים שלה, אינו בוחל במילים קטנות, ובצדק - על פי הגדרת מייסדיו, מדובר במרחב תרבותי וקולינרי שישרטט קווים לדמותו של המטבח הישראלי החדש ויהווה מקום להתנסות במנות, במתכונים ובחומרי הגלם המרכיבים אותו.
הרעיון הוא תוצר של דיאלוג קורונה מתמשך בין נעמה שפי ובין אשת העסקים והפילנתרופית טרי קאסל, שתר אחר "דרך יצירתית לתמוך בגסטרונומיה הישראלית, לסייע לצמיחתה, לתעד את התרבות הקולינרית המקומית, ולשמש עבורה בית למחקר, שיחה ועשייה טעימה". התוצאה, כאמור, היא אסיף - ארגון ללא מטרות רווח שיפעל בשיתוף עם Start-Up Nation Central.