הימים ימי בציר לוהטים ואני מודה שעל אף שקיבלתי כמה הזמנות לפקוד כרמים מוקדם מאד בבוקר, העומס של התקופה לא אפשר לי להתעורר בשלוש לפנות בוקר, רק כדי להגיע קצת אחרי חמש וחצי לרמת הגולן. אחרי שהבטתי בתמונות הבציר מחממות הלב והנפש באינסטגרם ורציתי גם, עשיתי את הדבר הקרוב ביותר לבציר עצמו בשעה מעט יותר מאוחרת: אירוע של יקב רקנאטי ו-השזרה, קהילת נשות היין מיסודה של טל טאובר גוטסדינר שתוך חודשים ספורים מהקמתה כבר הפכה לאימפריה. ליאת משען, מנהלת השיווק והפיתוח העסקי של היקב ומירב קרן לוי סמנכ"ל המכירות הגיעו עם רעיון יצירתי במיוחד - להביא את הבציר לשולחן ולארגן סדנת יין הכי קרובה לטבע. מכיוון שזו לא הפעילות הראשונה שיקב רקנאטי עושה עם ולמען נשים, החיבור בין נשות "השזרה" לבין היקב היה מתבקש.
תקרובות מכרם 'אודם': המקום הכי קר בארץ בימים אלו
וכך מצאתי את עצמי בשעה 9 בבוקר צועדת לכיוון מסעדת אוזריה, לסדנת יין ייחודית. על השולחנות אשכולות ענבים שמעיין חי, מנהלת הכרמים והמחלקה החקלאית קטפה רק יום לפני בבציר. סימונים קטנים של פרנץ' קולומברד, מרסלן, פטיט סירה ועוד תקרובת מכרם "אודם" בצפון, אחד מכרמי הדגל של היקב. בסתר לקחתי כמה טעימות ענבים, כי מי שלא טעמה מימיה ענבי בציר לא יודעת מתוק אמיתי מהו. חי שיתפה אותנו בתהליך שעוברים הענבים, ברמות ההבשלה, בהתפתחות העינב מהרגע שהוא נקטף ועד שהוא מגיע לבקבוק. טעמנו יינות בתהליך ואכלנו מאכלים של אביבית פריאל השפית של אוזריה, שהשתמשה באשכולות מהשטח לארוחה.
חי אחראית על 1500 דונם של כרמים. היא זאת שמוצאת את הכורמים עושה את סקרי הקרקע ועוברת איתם את התהליך הארוך והמרתק עד לרגע הנטיעות עצמם. היא מספרת על כרם "אודם" שנמצא מתחת לחרמונית, גאווה קטנה גדולה של היקב והמקום הכי קר בארץ בימים אלו. וגם על הכרמים הנוספים של רקנאטי, שחולשים על מפת הארץ מצפון עד לרמת ערד בדרום.
ביקב רקנאטי, עמלים בימים אלה על העברת היקב שלהם מעמק חפר לאזור התעשייה דלתון, כדי להיות קרובים יותר לכרמים. ועל כל מערך הקמת מרכז המבקרים החדש אמונה ליאת, שכבר שופעת ברעיונות של שיתופי פעולה. אני כמובן מזמינה את עצמי לבציר הבא, ולחנוכת מרכז המבקרים עצמו ובינתיים מסיימת חצי בקבוק מד בלנד לבן.
אשכולות קטנים, טעם גדול
"היכולת להיות בחוסר וודאות היא התכונה הכי טובה של היינן" אומר קובי ארביב היינן הראשי של היקב, והגבר היחידי שהיה באירוע. ואני ממש רואה איך המשפט החכם הזה, שנוגע אולי לכל דבר בחיים - לא רק ליין, הולך להיות סטיקר שתלוי לי מעל שולחן העבודה. ארביב מסביר שלקראת הבציר הם מדללים את הפירות כדי "להוריד את המאחרים. מצמצמים ולוקחים רק את האשכולות האיכותיים ביותר. אנחנו כל הזמן דוגמים את הענבים כדי למצוא את הזמן המדויק לבציר".
אני שואלת אם מזג האוויר המטורף השנה עשה משהו לענבים, וארביב אומר שבבציר הנוכחי האשכולות קטנים יותר הגרגרים קטנים יותר. אם מסתמכים על החיך הרגיש שלי, הטעם לא נפגם בכלל. אנחנו טועמות ענבי סוביניון בלאן מ"אודם" שעוד לא נבצרו באופן רשמי ורק כמה אשכולות נאספו אתמול בידיה של חי, ופטיט סירה ומרסלאן שנבצרו לפני שבועיים. אנחנו מתחילות לבדוק את הענב עצמו, להפריד בין הציפה לקליפה, נושכות את הגרעין ולומדות לזהות עינב בשל.
מרחיבים נטיעות תואמות אקלים ואזוריות
יקב רקנאטי הוקם בשנת 2000 והפוקוס בייצור יינות היה על זנים מוכרים כסוביניון בלאן, קברנה סוביניון. "היו ליקב כמה נקודות מפנה" אומר ארביב, "ב 2009 בציר ראשון של הקריניאן פרא שהיה חלוץ ובישר על ההתאמה של הזנים הים תיכוניים. בשנת 2014 התחלנו לייצר מראווי והביטוני הצטרף ב 2016. הגענו להבנה שים-תיכוניות היא עניין של גישה שלאו דווקא מתבססת על זן כזה או אחר. אפשר לייצר בישראל גם קברנה פרנק ומרלו אם נבחר את האזורים הנכונים ביותר להם. אנחנו הולכים ומרחיבים נטיעות תואמות אקלים ותואמות אזורים וזו נקודת המפנה החשובה ביותר עבורנו מיום הקמתנו".