הללויה: מסעדה מ-ע-ו-ל-ה בתל אביב עם מחירים שפויים

אם יצאנו מ-85/15, בלי שכאב לנו בכיס, וכבר חלמנו על הפעם הבאה שלנו שם, זה אומר הכל

19/05/2022
85/15. ספיר קוסא,
שלוש קציצות בקר וריקוטה רכות בטירוף ב-85/15(צילום: ספיר קוסא)

85/15 נפתחה בסוף 2019, חודשים ספורים בטרם התוודענו לנגיף הקורונה. בחודשי פעילותה הראשונים פעלה מתחת לרדאר, ללא שם, עד שהוחלט לכנות את המקום החדש על בסיס מיקומו: גורדון 85 פינת מלכי ישראל 15. אלי שטיין הוא השף של 85/15 וטרם החל לבשל שם צבר נפח בתפקידים משמעותיים בטאיזו וטוטו ולאחר מכן בפאזה קצרה אך מוצלחת במיוחד של אדורה. ביקורנו, קצת לאחר הפתיחה חשף אוכל שמח, ראוי, בוטח ותקיף, שעשוי בכישרון וקפידה אבל מתעקש לא להתייחס אל עצמו ברצינות יתר. נהנינו.

זמן לא רב חלף מאז וטרללת הנגיף פרצה לחיינו במלוא עוזה. כל המסעדות חטפו קשות אבל עבור מקומות שזה אך נפתחו זה היה קשה שבעתיים. תהליכי ההתהוות, ההתגבשות וההתבססות נקטעו, ואז נקטעו שנית, כדי להיפתח שוב זמן רב לאחר מכן. יש מקומות שזה חירב לגמרי את התכנית הכלכלית שלהם והביא לסגירתם. 85/15 ספגה, שרדה ושבה לתפקד כשהעולם חזר למנהגו. חזרנו לשם, כמעט שנתיים וחצי לאחר הארוחה הראויה ההיא ומלחמת עולם שלישית שעברה בתווך.

בשבוע שעבר פחות התחברנו

עוד נפיחה של אייל שני שצוחק עכשיו צחוק גדול כל הדרך אל הבנק

לכתבה המלאה
טרטר אמריקן ב-85/15(צילום: ספיר קוסא)

85/15 היא יותר בר אוכל ממסעדה. יושבים בעיקר ברחוב, עם אי אלו מושבים נוספים על הבר; אוכלים מנות קטנות עד בינוניות, שותים ולא מחויבים כלל לפורמט הארוחה הקלאסי. אפשר להסתפק במשקה בלבד או במשקה ונשנוש קטן, והכול בסדר. א-פורמאליות היא שם המשחק מבחינת פורמט הבילוי. כל זה נגמר כשמגיעים לאוכל עצמו כי אליו ברור שמתייחסים כאן ברצינות.

התפריט מחולק ל"קר" ו"חם" עם מנות שרק אחת מהם מתומחרת במעל מאה שקלים ורובן רחוקות מרף זה מאד. פתחנו עם סלט חסות (56 שקלים), טרטר דג (68 שקלים) וטרטר אמריקן (54 שקלים). בסלט היו מספר סוגי חסה עם גבינת "שחת", פיסטוקים קלויים ו-ויניגרט חרדל ודבש מלא נוכחות וטוב. הרוטב הזכיר לנו את האוריינטציה בה פגשנו בביקור הראשון כאן, לפני שנתיים וחצי: טעמים ברורים לפעמים אפילו חזקים, מלאי כוח. עברנו לטרטר הדג, על בסיס לוקוס. כאן נותן הטעם העיקרי היו עגבניות ירוקות מותססות נהדרות, בשילוב יוגורט, פיסטוק ועשבים. הדג היה מצוין, מערך הטעמים עז וברור אבל מתרחק מגסות. מנה טובה מאד.

גם טרטר האמריקן (בלנד מושגים המחבר את טרטר הבקר הצרפתי הקלאסי למנת פילה אמריקן הבלגית) הלך לאותו כיוון: טעמים חזקים עם נוכחות ברורה לחרדל ומידה מקסימה למדי של חריפות, שכיף היה להספיג אל פרוסות בגט. יופי של פתיחה.

קלמרי סגול בפלנצ'ה ב-85/15(צילום: ספיר קוסא)

המשכנו ל"שלוש קציצות בקר וריקוטה רכות בטירוף" (48 שקלים), ברוטב עגבניות וגבינת קפלוטירי יוונית. שלוש הקציצות הקטנות אכן היו רכות בטירוף, רוטב העגבניות היה ביתי מהסוג הטוב וקפלוטירי זה תמיד טוב, אבל הקציצות עצמן לא הצליחו לעשות שמח ולחשוף שדרוג משמעותי של שף ראוי. זו הייתה המנה הפחות טובה בארוחה.

המשכנו לשתי חמות: קלמרי סגול בפלנצ'ה (88 שקלים) וסטייק פרוס מעוף חופש (68 שקלים). הקלמרי, במינון נדיב בעליל, נפרסו לטבעות ואז נחתכו, כך שהגיעו מהפלנצ'ה מסולסלות. לא היה בהם דבר מלבד שמן זית, שום ועלי טימין צעיר גדולים, שנתנו טוויסט רב קסם. מנה שהיא נטו חומרי גלם, יד טובה ועוד סיבוב קטן, משמעותי וחכם.

במנת העוף לא קיבלנו קוריצה בנאלית ועצובה מהמרכול אלא עוף חופש - אופרה אחרת לחלוטין. קרם חציל טעים מאד, בצירוף צנוברים, רכות אינסופית בצירוף עומק ועידון טעמים הוכיחו שאפילו מעוף מקומי, להבדיל מתרנגולת ברס הצרפתית, אפשר להוציא מנה מצוינת ממש.

למתוק הלכנו על שניים מארבעת קינוחי הערב: קרם לימון ומוס שוקולד (48 שקלים לכל אחד). קרם הלימון, עם קרמבל חמאה ותבלינים, היה טעים ממש. היו בו איזונים נכונים ומדויקים בין לימוניות וההדריות נוכחות אך לא חמוצות מידי, למתיקות. הוא לא היה כבד מידי והקרמבל הוסיף עוד משהו. המוס אפילו העפיל עליו. אני אוהב קינוחי שוקולד שהם לפני הכול אגרוף שוקולד מריר עז וברור ורק אחר כך מתוק. כמו בכל המנות של שטיין, שף שכאמור לא חושש מאגרופים, היה כאן שוקולד מרוכז ודחוס במרקמו ובטעמיו, שחוזק מאד ברום, עם מלח "פלור דה סל" וקרמבל קקאו. בראבו.

הקינוחים. בראבו(צילום: ספיר קוסא)

עודי כותב שורות אלו, אני כבר חושב על ביקורי הבא ב-85/15 ועל טרטר הבקר, מנת העוף חופש ומוס השוקולד. אחזור לבקר כאן בהקדם, לא כי זו הייתה בהכרח הארוחה הכי טעימה והכי חשובה, עם המנות הכי יוצאות דופן שאכלתי בשנה האחרונה. אחזור דווקא בגלל הנונשאלנטיות היומיומית הכייפית שהמקום הזה קורן, כשעל הדרך מקפידים בו לא לזייף בחומרי הגלם, לדייק בביצוע ולתת תמיד עוד טוויסט טעמים, קטן או גדול.

בארוחה המתוארת כאן נכחו ארבעה אנשים. שניים מהם הגיעו שבעים למדי ואכלו מעט. השניים האחרים היו רעבים. תמחורה מייצג, אם כן, יותר מארוחה זוגית טיפוסית אבל פחות מארוחה לארבעה. לאף אחד ב-85/15 לא הפריע שיחסית לארבעה אכלנו פחות. זו, כאמור, רוח המקום. גם הזמנת כוס יין בצירוף לחם עם חמאה הייתה מתקבלת בברכה.

אנחנו חיים במציאות מסעדות מופרכת, דיסטופית ממש; שבה עיקרית מתומחרת ב-170 שקלים, ראשונה במעל 70 וקינוח בקרוב ל-60. זו מציאות שבה כל יציאה לארוחה ערב נהייתה אירוע שבני אדם מן היישוב מחויבים לחשוב עליו יותר מפעם אחת ולפעמים לוותר. במציאות זו, מקומות כמו 85/15 שבהם אפשר לאכול גם פחות ושתימחורם שפוי יותר בין היתר הודות לפשטות האופרציה, הם נווה המדבר האמיתי. זה לא רק שלמקומות האלו צריכים לצאת, זה יצטרך להיות המודל שאליו תצטרך הסצינה לשאוף אם חפצת חיים היא. אחרי שבועות רבים מידי של סבל בל יתואר בשירות המדור, כמה נעים לאכול שוב טוב.

85/15, מלכי ישראל 15 תל אביב, 03-7484450

חשבון:

חסות פריכות - 56
טרטר אמריקן - 54
3 קציצות בקר - 48
טרטר דג - 68
קלמרי פלנצ'ה - 76
סטייק מעוף חופש - 68
קרם לימון - 48
מוס שוקולד - 48
לחם - 21
דמי חליצה - 50
3 תה - 33
הפוך - 14
סך הכול: 584

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully