EAT ליסט: 10 המסעדות הכי שוות של אוקטובר 2025, כולל מקום ראשון רותח

זוכרים את הביקורת ההיא שעשתה לכם חשק לבקר שוב במוסד הוותיק שגם אתם זוכרים לו חסד נעורים? ומה עם ההמלצה המסקרנת ההיא, זאת שסימנתם ושמרתם איפשהו, שהתאימה בול לנסיעה צפונה, דרומה, ולכל רוחות השמיים בעצם?

המסעדות הכי שוות של יולי 2025, כולל מקום ראשון מובהק
המסעדות הכי שוות של אוגוסט 2025, כולל מקום ראשון משום מקום
המסעדות הכי שוות של ספטמבר 2025, כולל מקום ראשון קדוש

והתור התל-אביבי הלוהט החדש, זה שעוד לא הספקתם לדגום? הדוכן שבדיוק נפתח על הרחוב שלכם, לא רחוק מהעבודה, ועוד חודש כבר לא יהיה כאן כי הכול הפך להיות פופ-אפ (ובעיקר החיים שלנו, מסתבר)? ומה עם המסעדה שלא עושה רעש, אבל עובדת מצוין יותר משנתיים, ולא צריכה טובות, אבל אולי צריכה שתפרגנו לה פה ושם?

אינספור הכותרות של חדשות האוכל מבלבלות גם אותנו, מודים. מקומות שבכל תחום אחר היו זוכים לתשומת לב ראויה מוחלפים מדי יום בדברים חדשים יותר, אך לא בהכרח משופרים. זה הגיוני וטבעי, אבל גם קצת עקום, ובדיוק בגלל זה החלטנו לעשות קצת סדר לפני שאנחנו פותחים יחד שולחן, ולתת בסוף כל חודש רשימת המלצות אמת, EAT ליסט שווה וטעימה שעונה על שאלת השאלות הקבועה של כולנו - איפה *באמת* כדאי לאכול עכשיו?

כהרגלנו, וכהרגלה של התקופה הזאת, מקום שכבר איננו מקום, היה ואיננו, כמיטב מסורת הפופ-אפ השוטפת אותנו בשנתיים האחרונות.

אבל גם פופ-אפ צריך לדעת לעשות, ואבשה צבר לא רק עשה, אלא גם היטיב. כריכים בסך הכול, כן, אבל כריכי-על עם דברים טובים בתוכם, ומעל הכול הפוקאצ'ה שלשמה התכנסנו, והלוואי ותחזור לכנס אותנו שוב בעתיד.

חמש שנים (ואפילו קצת יותר) מאז הקמתו כספיק-איזי מקומי, הג'ין קלאב סופרים הוא עדיין סוד שמור ליודעי דבר, והפתעה מוחלטת למי שרק עכשיו מגלה.

השם רומז על הכיוון (ג'ין, נו מה) והמדפים מהדהדים אותו בחוזקה (400 סוגים אנד קאונטינג), אבל היתרון היחסי של המקום הוא דווקא הרוח היצירתית של אנשיו - מאור האריס על הכוסות ועד מעיין שמחה על הצלחות והקערות - והתשוקה לתווך עולם ומלואו לעיר מלאה.

ומפופ-אפ אחד לפופ-אחר, בחיים שכולם פופ-אפ בעצם. ואם יש משהו שברור כבר לכל אחד, זה שהשילוב הזה (חיים, פופ-אפ וגם אוכל) פוצח באופן טוטאלי על ידי חמודי אבולעפיה. ועוד איך פוצח.

פיתה לוינסקי שלו (ושל מסעדת מא פאו) נפתח לרחובות השוק בבוקר ונסגר אחר הצהריים, מבצע קלאסיקות (קבב ופרגית, וגם גירסה צמחונית נהדרת בפני עצמה של כרובית) ומתרומם למחוזות הגבוהים שרק הוא יכול להסתובב בהם - חביתה עם שומן כבש, סינייה טלה וחצילים, כבד עגל. רק דוגמאות. היתר הוא מעטפת שמצדיעה לפונדקי הדרך המקומיים, עם טאץ' רומני-ערבי. פיצוח, כבר אמרנו.

מקום ותיק שהתגבר מזמן על הצורך להיות לוהט כאן ועכשיו, ובמקום זה מעדיף לבוא לעבוד בשבילך מדי יום, כבר יותר מחמש שנים.

התוצאה של בר איטליה אחרי כל אלה מצוינת למשפחות ומצוינת לדייטים ומצוינת לשולחנות שהם בין אלה ובין אלה, עם מנות גדולות ואוכל טעים, שירות יוצא דופן בהתחשב במה שקורה כאן ותחושה מצוינת של מקצוענות.

חלום אישי על עצי זית ועל אדמה ישראלית הפך בלב אזור תעשייה מחוספס לאי חוויתי שהוא פיקואל, ולאחת המסעדות הבודדות במקומותינו שמציעה תפריט טעימות כשר, וגבוה.

השואו המשותף של איציק קדוש ושל דור בנימין חיזק את עצמו עם יסודות טובים, ואז התחיל השתולל ולרקוד עם שמן זית. כסיפור מסגרת זה מאתגר, כביצוע זה עובד.

בר היין הקיבוצי התמקמם על אחת הנקודות הגבוהות ביותר באזור, ובתוך המבנה הכי ותיק בו, רק כדי לספק משב רוח קליל, ותחושה נעימה מאוד של ריענון.

כאן, בדיוק כאן, הרוח הזאת חשובה, אבל לצידה יש בעלמי את הדברים עצמם - צלחות שמחות שמלוות מזיגות משמחות, אנשים טובים ומרפסת טובה, גג וים ויכולת לקום וליהנות אחרי השבר הגדול.

מהר-מהר, וכעת לאט ובעקביות, מצליחה המסעדה של אביתר מלכה ויונתן גרינברג לחצוב את מעמדה כאחת המוצלחות בתל אביב, ובוודאי בישראל. לא רק ככשרה, כמובן. אנחנו כאן לא בשביל הגדרות.

הפיצ'ר האחרון של רובע אלף הוא בראנץ' שישי שמתקיים מדי סוף חודש, ומצליח להסיט מעט את האנרגיה שלה לעבר שעות השמש. לא עם ביצים ושטויות קלישאתיות ולא עם אוכל שמנוגד לקווים שעליהם היא קמה, כי אם בעזרת תפריט מחוזק, עתיר ירקות ודגים, מלא אפשרויות ונתון לחלוטין למצב הרוח. ומצב הרוח הזה, אגב, רק משתפר אחרי הכניסה.

שנה וחצי מאז שהציבה גלגלים בחלקה המשפחתית שלו, הכוכבת התכולה של נועם הס בעין עירון ממשיכה להיות עגלת הקפה הכי שווה בישראל. כלומר, אם אתם מקפידים לשתות פה גם דברים מעבר לקפה.

הקוקטיילים שלו נמזגים מדי שבת, משפרים שעות שיותר מדי פעמים הופכות מזמן איכות לזמן מועקה, ומרטיבים את הסופ"ש, ואת החיים, בדיוק במה שנחוץ לכל אלה - עירבובים מקוריים, יין מקסים היישר מהברז, ידע אינסופי ומחירים שגורמים לך לעשות בדיקת שכרות עצמאית. בקרוב, כל זה יתכנס במקביל לתוך בר ממוסד, כך שהרשימה פה מחכה בסבלנות גם להתפתחות הדרמטית הזאת.

לא לוהטת *עכשיו* ולא צריכה שום רשימה, אבל כן נחוץ לנו מדי פעם להציף ולהדגיש ולהזכיר ככל האפשר - ארמון סהרה היא מהמסעדות מהטובות בארץ, לפחות.

נשאת עבאס מחזיק בשגרה מטבח גדול וחלל גדול, יכולת ענקית של הכנסת אורחים ואורך רוח כדי לצלוח בחיוך כל מה שהארץ מביאה איתה. בימים אלה, עם זאת, הוא הגדיל לעשות עם ארוחת טעימות שמחבקת את המטבח השאמי, מרימה לו ומורמת באופן כללי. ללא פיספוסים, אף פעם.

מסוג הפתיחות המבעבעות באמת, כזו שלא זקוקה לזמן הסתגלות ואינה צריכה תקופת ביניים או הרצה פומבית. 100 קמ"ש מהיום הראשון, ו-180% תפוסה בערך.

OBI לקחה על עצמה הרבה דברים והרימה לאוויר לא מעט כדורים. היא מכניסה אותך לתוך חלל שבכל מקום אחר כמעט היה הופך למבוך, ומצליחה לפתוח אותו, ולפתוח לך את הראש. על הדרך, ובעזרת הדרך הזאת בדיוק, נוצר מקום. מקום ראשון.