חזרתי מליסבון ומה אני אגיד לכם, מרגיש לי שלא הספקתי כלום. אתם מכירים את זה שיש כל כך הרבה לראות, עמק דורו שלם לנסוע בו, לעצור ביקבים בצידי הדרך ולשתות כאילו אין מחר? את כל זה לא עשיתי.
מטרת הנסיעה הייתה שונה. להיטמע, לנוח לשתות ולעשות בעיקר סידורים בירוקרטיים. אני מודה שעם כל הפאן שבטיולים זה בא לי ממש בטוב הפעם. לא תמיד טיול מוצלח הוא כזה שמגיעים איתו לקצוות.
במהלך שבוע בליסבון גיליתי את מה שרבים כבר יודעים, הקולינריה אחלה והיא בהחלט השתפרה בשנים האחרונות עם כל מיני מסעדות שף והיפסטרים שרואים עולם ועושים אוכל טעים, אבל לא התרשמתי שקולינרית יש פה בשורה משמעותית או כזו שאי אפשר לוותר עליה.
אל תוותרו על היין
על מה באמת אסור לוותר? על היין. אחד הדברים המבאסים לכל ישראלי לגלות, שגם יין הבית הפשוט שנמכר ב 3 יורו לכוס הוא יין פשוט מופלא.
יש משהו מאד משחרר בלשבת במסעדה או בר או סתם לנשנש חמון ב-"בכר" ולומר למלצר: "וינו טינטו בבקשה", או "יין לבן", ולדעת שבלי שבחרת היין, תקבלי את הדבר הכי טעים שיש ועוד פחות מעשרה שקלים.
שעה שמחה היא משהו שנראה בכל כך הרבה מקומות, קוקטיילים מושקעים ב 5 יורו למשל. איזה כייף ואיזה עצבים. ובכל זאת, כדי להיות יעילה עבורכם ריכזתי את הדברים שעשו לי הכי כייף בשבוע בעיר. איך אמרו פעם? גזרו ושימרו:
שוק טיים אאוט. תיירותי אך טעים
נכון, זה המקום הכי תיירותי שיש, ולא. אני לא ממליצה לכם לבקר בו אם יש לכם נניח רק יומיים או שלושה בעיר, אבל אם יש לכם זמן והמלון שלכם קרוב ואתם רעבים ומחפשים משהו לנשנש בו בצהריים או אם סתם יורד גשם ומחפשים לבלות במקום מקורה, זו אופציה נפלאה.
השוק מחולק לשניים, לשוק מסורתי (שמתאים למי ששוכר דירה ומעדיף לבשל) ולגרסה המקומית לשרונה מרקט.
אחרי שהעלבתי את השוק, בכל זאת כדאי לציין את הדוכן המושלם sea me שמוכר סנדוויץ' טונה אלוהי ובכלל מאכלי ים לחובבי הז'אנר.
יש גם אלכוהול בשפע. אפשר ואף מומלץ להוסיף בירה (הלאגר שלהם sarges חמודה לגמרי), יש שם המון אפרול שפריץ ופורט ווינו ורדה זורמים שם בברזים בשפע.
גם פה היו קוקטיילים במחירי רצפה, רק טיפ קטן: אל תגיעו לשם בוויקנד.
איפה:
Mercado da Ribeira, Av. 24 de Julho, 1200-479
by the wine. בר יין שיזכיר לכם את הבית
המקום בו הורדנו את הפאניקה של ריצה בלתי אפשרית לטיסות קונקשן (איך לצלוח קונקשן ברבע שעה בגרמניה? שאלו אותי כיצד). מדובר קודם כל בבר היין ההיפסטרי שהכי מזכיר את תל אביב בוייב, רק עם חמון וגבינות מדהימות ועם יין הרבה יותר שווה וזול.
לפני שאתם טסים תזמינו מקום, כי המקום מפורק בחבר'ה צעירים שעומדים ממש על הדלת. עזבו את העיצוב של המקום נפלא, פלטות הגבינות והבשרים כליווי ליינות המופלאים של פורטוגל הם הדבר הכי משתלם שיש במקום הזה.
במקום יש סומלייה מקצועי, כך שגם אם אתם לא ממש יודעים מה להזמין יעזרו לכם. כל ארוחה אגב, וזה אולי הזמן להמליץ ולציין, התחלנו עם וינו ורדה (במונחים ישראלים זה: תביא לי בקבוק מים) ומניסיון זה תמיד מוצלח ועובד, אחר כך הרשנו לעצמנו לצלול להמלצות יותר מורכבות.
איפה:
Rua das Flores 41
imprensa. קוקטיילים ואויסטרים
לא חייבים לאהוב אויסטרים וקוקטיילים כדי להנות מהבר המדליק הזה עם הוויב השכונתי שישכיח מכם את העובדה שאתם תיירים, או כאלה שיש להם דרכון אבל לא דוברים את השפה.
אמנם תחומי ההתמחות שלהם הם קוקטיילים משוגעים וסופר טעימים ואויסטרים טעימים וטריים, אבל יש להם גם תפריט יינות אדג'י בשביל מי שלא מתחשק לו קוקטייל.
לבר הזה יש שני סניפים מצליחים, וויב אומנותי, שיק היפסטרי ואם צריך להשוות כדי לתת תחושה של וייב אז פלורנטין פינת אימפריאל ז"ל.
מומלץ לטעום את סנדוויץ' השרימפס הנהדר, אויסטרים אני אמנם לא אוכלת, אבל הצלחת הייתה כל כך יפה וזה שכן אוכל לקח גם מנה שנייה. אל תצאו משם לפני שסיימתם שני קוקטיילים ובקבוק יין לפחות, כי תצחקו כשתראו את החשבון.
איפה:
Rua da Imprensa Nacional 46
אל תפספס
נפוליטנית בליסבון
כפי שציינתי, האוכל המקומי הוא לא גולת הכותרת של פורטוגל. חוץ מפשטש דה נאטה שבתרגום לעברית לדעתי זה: יד אלוהים נתקעה בתוך בצק.
לכן כשחיפשנו מסעדה והמליצו על הנפוליטנית הזו, אמרתי למה לא. גם כאן, העדפתי לא ללכת על היינות האיטלקיים שבתפריט אלא להתמקד למרות האוכל הנפוליטני, ביין בפורטוגלי מתוך כבוד למקום.
הם מאד אוהבים ומקדמים במקום הזה שכולו על טהרת המזון האורגני, גם את היינות האורגניים והטבעיים שלהם, לצד התותחים הגדולים מהדורו ושות'.
אנחנו הלכנו על מנדס ברוס, יין לבן משגע מאזור וינו ורדה, וגם על מדיירה כי אני התעקשתי. מה בצלחת? אפשר להסתפק בפיצות הנפלאות, אם כי יש להם גם פסטות ומנות אחרות, אבל כשמדובר בנפוליטנית טובה אני לא רואה באמת סיבה אחרת להזמין משהו שאינו פיצה.
איפה:
Rua do Grémio Lusitano 13