עד לפני כמה שנים קוניאק לא היה חלק מהעולם שלי. אני שותה בעיקר יין. לא שאני נגד אלכוהול חזק יותר, אבל לפעמים אני מרגישה שטקילה או ויסקי תובעניים לי מידי.
אולי אני מדמיינת, אבל בקוניאק בעיני יש משהו רך יותר. חוץ מזה, שמדובר במשקה שמתאים במיוחד לחורף, הוא לא מתעקש להיות מסובך הוא לא דורש טקסים ולא צריך הכנה מוקדמת. לאחרונה קוניאק לא רק פותר את הדילמה של למצוא יין מתאים לארוחה, הוא גם מחמם.
בלי להיכנס למונחים מסובכים מדי ולפני שאתן לכם המלצת שתייה אחרת ללילות הקרים, קצת סדר בבלאגן. יש הרבה סוגים של קוניאק ואולי כדאי לעשות הבחנה קטנה כדי לא להתבלבל. VSOP, הוא קוניאק "צעיר" יחסית, עם לפחות ארבע שנים בחבית.
הוא עדין, פתוח, נעים לשתייה, לא מצריך הרבה מחשבה מתאים לרגעים שבהם את רוצה חום, אבל לא עומס.
מנגד, ה-XO,שמבלה לפחות עשר שנים בחבית. הוא עמוק יותר, מורכב יותר, נותן תחושה עשירה, קצת יותר מרוכזת אבל עדיין לא חזק או חותך כמו וויסקי. לטעמי בקוניאק XO אפשר לגלות טעמים וניואנסים שונים שזה מצוין וכייף אבל לא תמיד זה מה שמתחשק.
רך וקטיפתי: קוניאק גודה VSOP
הפגישה המחודשת שלי עם קוניאק הייתה לפני שלוש שנים בערך, אחרי מפגש עם סיריל גודה, בן למשפחת גודה שבבעלותה אחד מבתי הקוניאק הוותיקים בלה רושל בצרפת. כמה וותיקים? הם מזקקים ומיישנים קוניאק למעלה מ-250 שנה.
כמו ויסקי וכמו יין, מספר הגרסאות ותתי הגרסאות הוא אינסופי. ספציפית, למשפחת גודה יש לא מעט בקבוקים שקשה לוותר עליהם. אבל לאחרונה אני מוצאת את עצמי שותה יותר VSOP.
גודה VSOP הוא רך וקטיפתי, קל לשתייה ועדיין נותן את החום והעומק שקוניאק דורש ושהלילות הקרים הללו דורשים. גם המחיר שלו מעולה. המחיר: 199 שקלים.
אל תפספס
צעיר ורענן. קוניאק ABK6 VSOP
בקבוק נוסף שאני ממליצה לחפש וגם הוא לא מאוד יקר, הוא קוניאק VSOP מבית המותג הצעיר יחסית, רק בן עשרים וחמש שנים: ABK6. משקה קליל ונעים לשתייה לא תובעני מידי, צעיר ורענן.
יש לו אפטר טייסט קרמלי קצת מתקתק שלי ממש הזכיר סוכריית טופי חלב, שלא לומר 'וורטרס אורגינל'. הוא זכה להצלחה גם בקרב האורחים שלי, שלמרות שהם רגילים לדברים כבדים הרבה יותר, נהנו ממנו מאד. המחיר: 219 שקלים.
אולי זה סוד הקסם של המשקה הזה, לא משהו שמכה בחך או בגרון אולי יותר כמו ליטוף. וליטוף כאמור, בהסכמה כמובן, הוא אף פעם לא דבר רע.