עומס חום: הטעות שהורסת לכם את הקוניאק

ההיסטוריה של בית הקוניאק גודה (Godet) מתחילה אי שם בשנת 1588. היום, 15 דורות מאוחר יותר, אותה משפחה, באותו מקום, ממשיכה במלאכה. נציג הדור הצעיר, סיריל גודה ביקר בארץ לאחרונה והציג כמה מסוגי הקוניאק של המזקקה, שהם גם כשרים. "לקוניאק וליין יש הרבה צורות התבטאות וקוניאק הוא הספיריט של היין". הוא אומר. ספיריט במובן רוח, או במובן כוהל? כל התשובות נכונות.

בשנת 1588, הקים בונאוונטור גודה,סוחר הולנדי,עסק למלח ויין בנמל לה רושל שבמערב צרפת. כדי להפחית את עלויות ההובלה, הוא היה בין הראשונים שזיקקו את היינות, כשהוא מקבל את אישורו של המלך הנרי הרביעי. בלה רושל נרשמת ההיסטוריה כאשר לראשונה נפגשו בה טכנולוגיית הזיקוק עם יין מתוצרת מקומית.

הנמל העמוק והמוגן היטב של לה רושל קיבל בברכה את סוחרי המלח והיין ההולנדיים. שם גם נולד שמו הראשון של המשקה, 'ברנדוויין', יין שרוף בהולנדית, שהפך במאה ה-18 לברנדי הבריטי ובמאה ה-19 לקוניאק הצרפתי.

בשנת 1782 הפך גודה לבית ייצור קוניאק רשמי והפך למותג אירופאי, בניצוחו של גדעון גודה, בן הדור השביעי של המשפחה. לאורך מאות השנים בהן פעל, הצליח בית גודה לשרוד מהפכות רבות, כולל את מחלת הפילוקסרה שפרצה בשנת 1863, שתקפה את הכרמים ופגעה קשות בתעשיית היין באירופה, את תקופת היובש בארצות הברית ואת מלחמות העולם.

בזמן מלחמת העולם השנייה, הצטרף ז'אק גודה לרזיסטאנס, המחתרת הצרפתית, לאחר ששמע את נאומו המפורסם של דה גול. מכיוון שהיה מוכר לגסטאפו נאלץ לברוח ולהעלם בבורדו. על הדרך הורה למנהל המחסן שלו לקבור את בקבוקי הקוניאק, ובכך העניק למשפחה סטוק עתיק שחלקו נותר עד היום.

בשנת 1944 ברח ההרפתקן לבילבאו שבספרד, נכלא על ידי הפשיסטים, הצליח לברוח למרוקו והצטרף לדיביזיה המשוריינת של צרפת החופשית, שבסופו של דבר הביאה לשחרור פריז. לפני יותר מ-50 שנים, כשביקר בארצות הברית והכיר את אנשי הקהילה היהודית של ניו יורק, החליט גודה לנצל את ההזדמנות העסקית ולייצר קוניאק כשר.

חמישה עשר דורות לאחר ייסודו של בית גודה, המשפחה ממשיכה, באותו מרתף ייחודי, המושפע מהאוויר הלח והמלוח של האוקיינוס האטלנטי, במלאכת ייצור קוניאק מעודן ואיכותי. הקוניאק של גודה, שמשלב מסורת ומודרניות, ייצור מוגבל, התבגרות ארוכה ועבודת יד, מגיע לעולם כיום עם רשת של 60 מפיצים.
ז'אן-אדואר גודה, בן הדור ה-15, שואף לייצר קוניאק עדין, לאזן בין ניחוחות העץ לבין פירותיות ופרחוניות, תוך כדי בחינה והתחשבות בטרואר ובענבי היין.

טעמנו מספר סוגי קוניאק, אותם הגיש לנו סיריל גודה בטמפרטורה של 16-19 מעלות, טמפרטורה נפלאה לקוניאק בצהרי יום חמים. לדבריו: "כך מריחים את הארומה האמיתית ולא רק את האלכוהול שמגיע קודם לאף כשהמשקה חם".

התיישן בחביות עץ אלון צרפתי מינימום 4 שנים. קוניאק עדין, קל ונעים לשתייה, עם ניחוחות של שוקולד, שקדים, אגס ופודינג וניל ובסיומת טיפה טרופיות ופרחוניות. קוניאק ורסטילי, שיתאים גם לשתייה נקייה וגם כמרכיב בקוקטיילים. המחיר: 120 שקלים.

בלנד של מספר סוגי קוניאק בגילים של 8 - 12 שנים. ניחוחות מלאים ועשירים, של תפוחים, פרחים, אגוזים ומעט מינרליות מלוחה, שאולי נגרמת מקרבת מחסני החביות לאוקיינוס האטלנטי, וסיומת ארוכה וקטיפתית. המחיר: 180 שקלים.

קוניאק שגילו של המרכיב הצעיר ביותר שבו הוא 10 שנים. משקה בעל ניחוחות מורכבים, ארומטיים ועמוקים, של פרחים, דבש, שזיפים מיובשים ועור. כבד במקצת בפה, אך מתאזן נהדר עם הניחוחות העדינים והרעננים. המחיר: 400 שקלים.

אחת מגולות הכותרת של המזקקה שמגיע בבקבוק מעוצב, המושפע ממסורת עתיקה של יצרני קוניאק. בלנד מאוזן בן 30 שנים. חזק ודומיננטי, אינטנסיבי ועשיר, עם ניחוחות של וניל ושזיפים יבשים, תפוזים, אגוזים, צימוקים, קרמל, קינמון, אניס וקצת ליקריץ, גוף מלא ועשיר, וסיומת ארוכה מאוד ומתובלת. המחיר: 550 שקלים.

במלחמת העולם השנייה הנאצים רוקנו את מרתפי בית הקוניאק. החביות הבודדות שנותרו הכילו קוניאק שרק החל להתיישן. זו הייתה ההתחלה של קוניאק זה. כיום מבוקבק לאחר 45 שנים בחביות עץ אלון צרפתי, בבקבוק יפהפה בעבודת יד בתוספת זהב ורוד.

ניחוחות עמוקים של פרחים, וניל, פרחים מיובשים ותבלינים, ובפה קטיפתיות נפלאה וחושניות מסעירה ומתובלת. הסיומת ארוכה וקטיפתית. המחיר: 3,000 שקלים.