הכל התחיל בבראנץ': ארבעה יינות ישראלים שחבל לפספס

זה כמעט התבקש לפרוק כל עול ולכתוב חזרה לשגרה ודרינקים של אחרי מלחמה, אבל אני לא רוצה להתחייב מה יקרה בהמשך, רק לקוות לטוב.

בכל זאת, אני מרגישה שכל המצב "המיוחד" בעורף קצת דחק הצידה המלצות על יינות נהדרים שהגיעו לשולחני ושהיו אמורים ללוות את פסח רבתי, אבל למי היה חשק או יכולת באמת לחגוג. בין ה"חובות", בעיקר שלי אליכם, מהחודש האחרון עומדים כמה בקבוקים טעימים להפליא שחבל לי שתפספסו.

הכל התחיל בבראנץ'. בוויקנד הארוך בין הפסח השני להפסקת האש, כשנפילת המתח התערבבה עם היכולת לפגוש סוף סוף את המשפחה מעוטף גוש דן. כולם באו וכולם רצו גם לשתות הכל. התחלנו בלבנים ופתחנו גם בקבוק אחד של יין אדום.

החגיגה החלה עם בקבוק 'נהלל לבן 2025' של יקב יזרעאל כדרינק פתיחה. סוביניון בלאן עם 10% גוורצטרמינר (אל תיבהלו מהמתיקות, היא מורגשת רק בסיומת). הנגיעה הזו הופכת את היין לאפריטיף מצויין כשאתם מזמינים אנשים לבראנץ' מוקדם יחסית.

זה הזמן להזכיר שביקב יזרעאל, עושים יין מצוין, המיתוג החדש שלו מזכיר לי כמה אני אוהבת עברית למרות שהמקום הזה מתחיל להימאס קצת, וההחלטה שלהם ליצור יין מענבים שאוהבים שמש וחום וים תיכון היא אסטרטגיה מעולה בעיני. המחיר: 85 שקלים.

אחר כך עברנו לשנין בלאן מסדרת 'אסנס' של יקב טפרברג, זה פשוט יין טעים וטוב. שנין בלאן עדין, בלי יותר מידי תחכום, וזה מה שהופך אותו לכל כך נגיש ומהנה. המחיר: 85 שקלים.

אחריו ידענו שאי אפשר לרדת, האורחים רצו להמשיך עם יין לבן. פינו גרי מסדרת 'ירדן' של יקב רמת הגולן, שנדחק למעמקי המקרר לפני שהחל הסיוט של המלחמה, התגלה כהברקה. בכך נגמר הבראנץ'. המחיר: 76 שקלים.

ההחלטה לפתוח, רגע לפני שהאורחים מגיעים, גם בקבוק 'תל קאסר, מורסיר 2023' של יקב נטופה (בלנד של מורבדר וסירה), שישתלב עם העיקריות התבררה כטעות.

לא בגלל היין. אלא פשוט כי המשכנו עם כל הלבנים שהיו במקרר ולא הגענו אליו. היין הזה הוא מסוג היינות "הבטוחים" האלה שאתם יודעים שהם יעבדו בכל מצב שמישהו מבקש אדום טעים.

ולמה אני מספרת לכם את זה? כי איכשהו שכחנו מהיין במקרר ורק חמישה ימים לאחר מכן פתאום ראיתי את הבקבוק הפתוח עומד בדלת של המקרר ומפלרטט איתי.

לי אין לב לשפוך יין והתפללתי שהוא עדיין טוב. אז לא רק שהוא היה עדיין טוב, הוא היה בשיאו (סגירת ואקום, אבל רק אחרי שהוא עמד לפחות שעתיים פתוח בחוץ אם לא יותר) ואפילו קצת שמחתי שהוא נשאר בסוף רק לנו.

אמנם זה יין חגיגי ולא זול, אבל בעיני הוא מתאים בול לעכשיו, לעונה הלא ברורה של בין לבין. בין חורף לאביב, בין מלחמה לשלום, לבשרים של עצמאות, ולימים האחרונים שעוד אפשר לשאת את החום של תבשילי הקדרה בארוחות שישי. המחיר: 130 שקלים.