אחת, אחת. כבר לא ניסיון בכלל

ניצן סברסקי (45) היא לטעמי ייננית מופלאה, שבשקט, בצניעות ובחסד עושה יינות נהדרים. רגע לפני שהיא הייתה אמורה לפתוח את ביתה לטעימות יין בסופי שבוע, קצת לפני פרוץ מלחמה, ישבתי איתה לשיחה על הדרך שהביאה אותה לרגע הזה.

את החיבור שלה לעולם המשקאות, החלה ניצן לאחר שירותה הצבאי. היא התחילה בקורס ברמנים ומקביל עבודה כברמנית במסעדה.

באותה מסעדה היא נשארה מספר שנים ולבסוף הגיעה עד לתפקיד המנהלת. "התפקיד היה מורכב מהמון גורמים." היא נזכרת. "אחד מהם היה להיות אחראית על תפריט היין וההדרכות במקום. דבר שמאוד אהבתי"

יום אחד היא טסה לטיול לימודי לטוסקנה, מטעם אחד מספקי היין של המסעדה. שם היא הבינה כי יין הוא הייעוד שלה

"היינו בטירה של פרסוקבלדי, בין הגבעות והכרמים, ופשוט כשראיתי את זה פשוט הרגשתי את זה, וידעתי שיין זה מה שארצה לעסוק בו בחיי".

עם חזרתה לארץ, ניצן לא חיכתה רגע ומיד נרשמה ללימודי תואר ראשון בכורמות וייננות במילאנו. "למילאנו טסתי עם בעלי (ז"ל) שתמיד תמך בי והיה לצידי", בין סמסטר לסמסטר ביקרתי במספר אזורי יין באיטליה במטרה להשיג כמה שיותר ניסיון מעשי וללמוד.

ניצן רצתה להמשיך ולהתמחות בלימודי יין וכרם והחליטה לעשות את זה בספרד. במדריד היא למדה לתואר שני. "התלבטתי אם לחזור לארץ אחרי התואר השני, אבל החלטתי על שנה בדרום אפריקה."

בדרום אפריקה ניצן עבדה שנה ביקב "מולדרבוש", עם מייק דוברוביץ, שנחשב ע"י מבקר היין רוברט פארקר למר סוביניון בלאן.

"ביקב", היא מספרת, "עבדתי בעיקר עם סוביניון בלאן, שרדונה ושנין בלאן, העבודה עם הזנים הלבנים קסמה לי, הבנתי שזה מה שארצה להתמחות בו בעולם היין."

לאחר שנה בדרום אפריקה, היה חשוב לה לחזור לישראל. "רציתי להקים משפחה, הדבר הכי חשוב לי בעולם".

מספר שנים היא העבירה טעימות יין באירועים פרטיים מתוך רצון לשמור על הגחלת. "בשנת 2011 החלטתי לחזור ליקבים. עבדתי כשני בצירים ביקב ברקן, ביקב הייתי אחראית על היינות הלבנים מה שלימד אותי המון על עשייה."

לאחר שנתיים ביקב ורצון לחזור ולהיות יותר עם הגרעין המשפחתי, ניצן עזבה את היקב והחלה לייעץ למספר יקבים קטנים.

בשנת 2014, שהגעגועים לעשייה חזרו,היא קנתה ענבים במטרה להכין מעט יין לעצמה וחברים, "לא הייתה לי מטרה להקים יקב שממנו אתפרנס, אלא משהו שייתן לתשוקה שלי מקום".

"הציעו לי שני זנים: רוסאן אשר מאוד רציתי, ו- ויונייה שבא כעסקת חבילה אבל לא הכי התלהבתי ממנו, עקב קשיי גידול הזן בארץ. בזכות זה נולד היין הראשון שלי. הבלנד שמוביל את היקב: רוסאן-ויונייה.

אז מה בעצם נתן לך את הדחיפה להפוך את זה ליקב באופן מלא? "הייתי בטעימת ריזלינג של היבואן אלדד לוי והבאתי למארח בקבוק יין שלי, פתחנו אותו ואלדד התלהב."

"הוא והציע לי מקום בטעימת פורטפוליו שלו מספר שבועות לאחר מכן, כלל הפידבקים הראו לי שאסור לי להתעלם מהתשוקה שלי."

בבציר האחרון היא עשתה 7500 בקבוקים, כולל רוזה נהדר, ובבציר הבא היא תגדיל את הייצור ל-13,000 בקבוקים.

ניצן, שרצתה להציג את היין שלה במקום בו הכי נוח לה, בחרה להתחיל לארח בחצר ביתה שברמת השרון כל סופ"ש ראשון בחודש החל מחודש מאי.

בחצר יוגשו טעימות ופלייטים מיוחדים מיינות צעירים ליינות מבצירים קודמים בהשוואה, ולצד היינות יוגשו ממרחים תוצרת בית וגבינות ושאר הפתעות.

איפה:
אשל אברהם 26, רמת השרון

מתי:
התוכנית המקורית שהייתה לפתוח במרץ, נדחתה בעקבות המלחמה.
מומלץ לעקוב באינסטגרם היקב AHAT_WINERY לאירועים נוספים ושמירת מקומות.
אנחנו מבטיחים לעדכן.