לא מספיק להכריז על גידול בר-קיימא, צריך להוכיח אותו

'קיימות' היא אחת ממילות המפתח שאפשר למצוא כמעט בכל מקום. על תוויות, בדוחות אחריות תאגידית, בקמפיינים שיווקיים ובמצגות.

לפעמים היא מתארת שינוי אמיתי, ולפעמים נראה שהיא בעיקר דרך יפה להגיד: 'אנחנו משתדלים להיות בסדר עם העולם.' תמר סוקולסקי, האגרונומית של יקב טפרברג, מעדיפה את האפשרות הראשונה.

בכרם אביעזר של היקב, היא אומרת, לא מספיק להכריז על גידול בר קיימא. צריך להוכיח אותו, למדוד אותו ולעמוד בבדיקות חוזרות.

זה ההבדל בין הצהרה שנשמעת טוב לבין תקן שמחייב אותך לשנות, או לפחות לבחון מחדש, את הדרך שבה אתה עובד.

התקן עליו מדברת סוקולסקי הוא Lodi Rules, תוכנית שנולדה באזור לודי, בעמק המרכזי של קליפורניה, והפכה רשמית ב־2005.

בישראל, לפי סוקולסקי, אוחזים בתקן כרמים ברמת הגולן וכרם אביעזר של יקב טפרברג, שבעמק האלה.

בניגוד להצהרות כלליות על שמירה על הסביבה, כאן נדרשים החקלאים להוכיח שהעקרונות אכן מתקיימים בשטח, ולעבור מבדקים חוזרים.

בכרם אביעזר מדובר בתהליך שהולך ומתרחב. גוש הכרמים משתרע על קרוב לאלף דונם וניטע בשלבים.

חלק מהשטחים כבר מניבים ענבים זה שלוש שנים, והשנה נוספו לתהליך כ־400 דונם נוספים. בשנה הבאה צפויים להצטרף עוד כ־200-300 דונם.

כלומר, לא מדובר רק בהסמכה של חלקה מסוימת, אלא בניסיון להחיל את שיטת העבודה על שטח הולך וגדל.

"כשאומרים קיימות, הרבה פעמים אנשים חושבים רק על הפרק של סביבה ואקולוגיה, קרקע, מים, מזיקים וריסוסים." אומרת תמר.

"זה תופס חלק משמעותי מהתקן, אבל כשאתה אומר שאתה רוצה לגדל כרם בר קיימא, אתה בעצם אומר שאתה רוצה לגדל כרם לא רק לבציר הזה, אלא כזה שילך איתך שנים קדימה, עם איזושהי מחויבות רב דורית. בסופו של דבר, זה הרעיון."

הביטוי 'רב-דורית' אולי נשמע גדול כשמדברים על חקלאות, אבל הוא נוגע דווקא לדברים הכי מעשיים.

האם מי שנוטע כרם בנה תוכנית עסקית? האם הוא מביא בחשבון את העלויות ואת היכולת להמשיך לתפעל אותו? האם הוא משקיע באנשים שעובדים בו, בהכשרה שלהם ובבטיחות שלהם?

"צריך להכניס לתוך הסיפור גם אלמנטים כלכליים ומשאבי אנוש, ולדאוג לחומר האנושי", היא אומרת.

"התקן ממש מתייחס לאיך אני מתייחסת לעובדים שלי. זה מתחיל בדברים הבסיסיים, כמו לשמור עליהם ולהגן עליהם, ומגיע גם לשאלה אם אני נותנת להם בונוסים, אם אני מעשירה את הידע שלהם."

"בסוף, זו התשתית האמיתית לשמירה על משהו לאורך שנים." זו נקודה שקל לפספס כשמסתכלים על קיימות דרך הפריזמה הסביבתית בלבד.

אפשר לדבר על צמצום השימוש בחומרי הדברה, אבל אם לא דואגים גם למי שמבצעים את העבודה, או אם הכרם אינו מתוכנן כך שיוכל להתקיים כלכלית לאורך זמן, התמונה נשארת חלקית.

חלק מהעקרונות האלה מתבטאים בפעולות קטנות למדי, כאלה שלא בהכרח יגיעו לתווית הבקבוק. כרם אביעזר מגודר כדי למנוע נזקים של בעלי חיים, אבל גם הגדר עצמה תוכננה מתוך התחשבות בהם.

"הכרם כולו מגודר כדי למנוע נזקים של בעלי חיים, אבל כחלק מהגישה הזאת, הגדרות שלנו מכוסות בחומר שמונע פגיעה בבעלי החיים כשהם נוגעים בהן או קופצים עליהן."

"אנחנו מדברים הרבה על ערכי הטבע, והאזור מוקף באתרים שהם שמורות טבע. צריך לחשוב גם על מה שאנחנו מכניסים לקרקע, ולוודא שזה לא מזהם את הנחלים ואת האדמה."

גם הטיפול במזיקים נעשה, לדבריה, מתוך ניסיון להימנע מריסוס אוטומטי. במקום לעבוד לפי שגרה קבועה, יש חשיבות לניטור, לפיקוח ולהחלטה מתי באמת נדרש טיפול, באיזה חומר ובאיזו כמות.

זה אולי נשמע כמו עניין מקצועי למגדלים, אבל בפועל מדובר באחד ההבדלים בין אמירה כללית על חקלאות אחראית לבין שיטת עבודה שאפשר לבחון.

וכאן נכנס לתמונה גם מנגנון הבקרה של Lodi Rules. ההסמכה אינה מסתיימת ברגע שבו מקבלים אישור ותולים אותו על הקיר.

המגדלים נדרשים לעבור מבדקים שנתיים, שבוחנים פרקים שונים של התוכנית, ובדיקות מעמיקות יותר שבהן עוברים על סעיפי התקן. חלק מהבדיקות של סוקולסקי נערכו באופן מקוון, בשל המצב בישראל.

"בכל שנה אנחנו עושים מבדק. ממש כל שנה בודקים אותנו, גם בפרקים השונים וגם בנושאים ספציפיים, בהתאם למה שנבדק באותה שנה."

"יש גם בדיקה מעמיקה יותר, שבה עוברים איתך סעיף סעיף. הרעיון הוא שאתה צובר נקודות בכל פרק, וצריך לעמוד ברף שנקבע, לצד דרישות חובה."

"מה שנכון וחכם בתהליך הזה הוא שהוא לא רק אומר לך אם אתה טוב או גרוע. הוא נותן לך כיוון להמשך. גם אם עמדת בדרישות, הוא מראה לך מה עוד אפשר לעשות. זו עקומת התקדמות".

מבחינת סוקולסקי, אחד היתרונות של התקן הוא דווקא הדרישה לתעד. ייתכן שחלק מהפעולות היו נעשות גם בלעדיו, אבל ברגע שצריך להוכיח אותן, הן הופכות לחלק מסודר ועקבי יותר מניהול הכרם.

בסופו של דבר, גם בכרם שמקפיד על קיימות, המבחן אינו מסתיים באדמה. הענבים צריכים להגיע ליקב, והיין צריך להצדיק את העבודה שהושקעה בהם.

בכרם אביעזר גדלים כמה זנים, ובהם סוביניון בלאן ושנין בלאן, ולצדם זנים נוספים שניטעו בחלקות החדשות, כמו פטי ורדו ושרדונה.

יש גם זנים היברידיים שמסקרנים את צוות היקב, אם כי בשלב זה עדיין לא ברור אילו מהזנים החדשים יקבלו ביטוי נפרד בבקבוקים.

ההסמכה מאפשרת ליקב להציג לצרכנים מידע נוסף על האופן שבו גודלו הענבים, אבל סוקולסקי אינה מתייחסת אליה כאל תרגיל מיתוגי. מבחינתה, הערך מתחיל הרבה לפני שהסימון מגיע לתווית.

"אני חושבת שקיימות היא לא האמירה, לא הפרסומת ולא הרעיון השיווקי הסקסי. זה משהו אמיתי ומדוד."

"אם גידלת כרם ודאגת לו לא רק ברמת הבציר הנוכחי, אלא לאורך דורות, ויצרת בסיס לכרם שיכול להמשיך להתקיים, אתה יוצר ענבים טובים לאורך שנים. ומתוך זה אתה יוצר גם יין טוב."

"בסוף, חומר הגלם מתחיל בכרם. זה המשפט הכי נדוש בעולם, אבל יין טוב מתחיל בענבים טובים. מבחינתי, התקן מחייב אותך לייצר סדר וסטנדרט לפעולות שאתה עושה, והוא גם מחייב אותך להתמיד בהן".

"אני חושבת שיש יותר ויותר רצון להבין שהיין גדל בתנאים טובים, גם לבני האדם, גם לקרקע וגם לסביבה."

"אנחנו רואים עלייה בדרישה לדברים כאלה. לא כולם מתעניינים בזה באותה מידה, אבל יש מגמה שבה אנשים רוצים לדעת יותר על מה שהם צורכים, על האופן שבו המוצר גדל ועל מה שעומד מאחוריו".

השיחה עם סוקולסקי מתקיימת אחרי שהבציר הסתיים, אבל השנה הזו, לדבריה, הייתה שונה מהרגיל. הגשמים הגיעו מאוחר, תחילת העונה נדחתה והבציר התארך.

"בעיקר בצפון", היא מעריכה, "עוד ידברו על ההשלכות של העונה הזאת."

"זו הייתה שנה אחרת. הגשמים היו מאוד מאוחרים, והעונה התחילה באופן קיצוני הרבה יותר מאוחר. גם הבציר התחיל מאוחר ונמשך הרבה יותר זמן. אנחנו רואים שיש יקבים וכרמים שעדיין עובדים על הבציר, ובעיקר החברים בצפון חווים את זה".

אחד האתגרים היה הקצב שבו התקדמו תהליכי ההבשלה. רמות הסוכר לא תמיד היו גבוהות, אבל לצד זאת נרשמו הבשלה פנולית משמעותית וחומציות טובה. מבחינת המגדלים והייננים, הפער הזה דורש תשומת לב והחלטות מדויקות לגבי מועד הבציר.

"באיזשהו שלב אתה מגיע למצב שהעונה מתאחרת ומתאחרת, והסוכרים לא בהכרח גבוהים, אבל יש הבשלה פנולית משמעותית וחומצה טובה. אלה שאלות שצריך להתמודד איתן."

"אצלנו, לשמחתנו, הצלחנו לסיים את הבציר מוקדם יחסית, אף שיש לנו שטחים גם בצפון. ההתרשמות הראשונית היא טובה, ונראה שיש יינות יפים בדרך".