המוסד: חומוס אבו חסן

שנת הקמה: 1971

בעלות אז: עלי קרוואן

מנהל היום: ילדיו ונכדיו, ביניהם בנו הבכור של עלי, חסן, שבזכותו הוענק למקום השם אבו חסן, כינויו של עלי קרוואן (אבא של חסן). עלי קרוואן הלך לעולמו ב-2007.

אז בתפריט: חומוס, פול, מסבחה, היו גם חמוצים שנעלמו בשלב מסוים.

היום בתפריט: חומוס, פול, מסבחה במחיר 16 שקלים למנה, 10 שקלים לחצי מנה ו-7 שקלים לשתיה. מנה וחצי עולה 26 שקלים.

החומוסייה של אבו חסן הוקמה לפני 45 שנה ברחוב הדולפין ביפו. בשנת 2000 העסק התרחב ונפתחו סניפים נוספים ברחוב שבטי ישראל, האחד מול השני, שמציעים תפריט מורחב יותר עם מנות כמו צ'יפס. החומוסייה המקורית ברחוב הדולפין נותרה כפי שהייתה מבלי לגעת בתפריט או בחלל המקום.

בכל השנים החומוסייה נותרה בידי ילדיו ונכדיו של על קרוואן וכיום כולם נוטלים חלק במפעל החומוס המשפחתי. בנו הבכור של עלי, חסן (50), אמון על החומוסייה ברחוב הדולפין, ושני אחיו, איברהים ומוחמד, מנהלים את העסקים ברחוב שבטי ישראל.

הכל החל כשעלי קרוואן הסתובב ברחובות יפו עם עגלת חומוס ופול בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60. כשיכול היה להרשות לעצמו, פתח עסק קטן באחד מרחובות יפו ובמהרה עברו למשכן הקבוע ב-1971 לרחוב הדולפין. דבר קיומו של המקום עבר מפה לאוזן והצליח מבלי לפרסם אף פעם. משך כל השנים נשמרה שיטת ההכנה של החומוס מבלי לשנות דבר במתכון. לא תמצאו כאן מתכון סודי אלא רק מוצרים טריים.

כיום אוכלים שם כתף אל כתף ערבים ויהודים בדו קיום מלא, כשבעלי המקום ידועים ביחס החם שמעניקים ללקוח, והמבקרים במקום רוכשים כבוד רב למקום ולחומוס שלו. רבים מבאי המקום גדלו על החומוס של עלי קרוואן ונוהגים לספר לילדיהם איך אבא שלהם היה מביא אותם למקום לאכול כבר בגיל שנתיים. על כך אומר חסן כי זה דבר שאביו עלי חתר אליו וחזה אותו מראש, "אבא היה מצביע על תינוק בעגלה ואומר לי, הקטן הזה מחר יגדל. זה שבא עם העגלה עליו אתה בונה, הוא מחר יבוא עם עגלה משלו. ואבא צדק".

למקום יש את הסלנג שלו שהקבועים מכירים. "ב???לילה" - תערובת גרגירי החומוס, מתאלת - משולשת, עלא - מסבחה עם קצת פול, מעא - חצי מסבחה חצי פול.

סטנדאפיסטים, פוליטיקאים שחקנים, כולם מגיעים ומחכים בתור. באבו חסן מנסים לשמור על הפרטיות ולא לגלות שמות, אבל לא אחת נצפו כאן כל הבוהמה. מיקי גבע, ציפי לבני, יונית לוי ועידו רוזנבלום, זמרים מפורסמים ועוד. גם כל מי שהתגורר בשכנות נהג להגיע, כמו אדם ברוך, אורי ליפשיץ, ויוסף שילוח (שכונה בפי עלי קרוואן "אבו שלחה") שנהג להזמין תמיד חומוס פיתה ובצל. גם ספנסר טוניק בביקורו האחרון בארץ לא ויתר על הניגוב. שחקן כדורסל העבר לו סילבר, נהג להגיע פעם בשנה לנגב, בין המחמסים היו גם תמי בן עמי ואולסי פרי.

אורי זוהר היה במשך שנים רבות שכן, לקוח קבוע וחבר טוב של עלי קרוואן. חסן מספר שהיה בן בית בחומוסייה עד לחזרה בתשובה. פעם אחת בתקופה בה התחיל להתחזק בדת הגיע זוהר עם הווספה שלו וחנה לא רחוק מהחומוסיה. עלי יצא אליו וקרא לו. זוהר עמד שם כרבע שעה ורק נעץ מבט בעלי שניסה להזמין אותו שוב. זוהר עשה לו תנועה של "לא" ו"אסור לי" עם האצבע. עלי ניגש אליו וזוהר אמר "אני מצטער אבו חסן אבל אני דתי עכשיו". עלי הביא לו קולה וזוהר לקח את הבקבוק בהיסוס, ניכר כי לא היה נעים לו מהסיטואציה. ואז אמר "אתה יודע מה, האחרון אתך", אמר זוהר. הם התחבקו וזוהר שתה את הקולה הלא כשרה. מאותו היום מספר חסן, זוהר הפסיק להגיע.

מנת הדגל היא המסבחה הקטיפתית עם פיתות טריות ובצל. מדי יום מכינים את אותה הכמות של החומוס (וכמות גדולה יותר בסוף השבוע), כשמעולם לא הגדילו כאן כמויות. חסן מספר כי הסוד של המסבחה הוא בכך שהיא היחידה מבין המנות שמכינים על המקום לפי הזמנה. כך היא מגיעה מנה טריה וחמימה, והפכה את המסבחה לשם מזוהה עם אבו חסן.

כיום אבו חסן הפך לקונצנזוס שבו לא רק מנגבים, אלא גם מציעים נישואין ולחילופין מזמינים ממנו אוכל לקייטרינג. אנשים שחולקים כאן שולחן ללא היכרות מוקדמת אחד עם השני, יכולים לגלות לפתע שהיו ביחד בכיתה א' או בצבא ומתחילים לעוף חיבוקים ונשיקות. יש אנשים שבורחים מהעבודה באמצע היום ומגיעים לנגב את החומוס, לא אחת מצלצל הטלפון והמעסיק הלחוץ שואל את העובד איפה הוא, ומנגב החומוס ממלמל "נתקעתי, בדיוק יש לי פנצ'ר באוטו".

הלקוחות של המקום מגיעים מרחבי הארץ, כאשר יש לקוחות קבועים מרמת הגולן ובאר שבעים שמגיעים פעם בשבוע בשביל מסורת החומוס. חסן מספר על מקרה בו התקשרו לקוחות מכורים מלונדון ואמרו שתכף מגיעים חברים בדרך לשדה התעופה לאסוף את החומוס המיוחל. כעבור מספר שעות הם התקשרו שוב מלונדון ואמרו שהם מנגבים את החומוס ומתענגים על כל ביס.

היו מצבים שבהם מי שהיה מרותק למיטה ולא יכול היה בלי החומוס, קיבל משלוח מיוחד הביתה, למרות שהמקום לא עושה משלוחים באופן רשמי. נזכרים כאן אפילו ביום שבו הכבישים סביב היה סגורים ואחד העובדים נשלח על אופניו לספק את החומוס ללקוח במצוקה.

יש גם דרישות מעט ביזאריות, למשל אנשים שרוצים את כל הרכיבים בתוך צלחת אחת, לבנה חומוס וטחינה ביחד מעורבבים, מה שמכונה כאן פלטה. שיא החומוס שנקבע כאן הוא ניגוב ארבע צלחות, אחת אחרי השניה על ידי ספורטאי ידוע, בליווי חמש כוסות תה במקביל, לעיכול.

עם השנים חומוס נתפס כמאכל משמין, אבל אצל אבו חסן הודפים את ההאשמות. מי שיאכל חומוס כל היום בלי פיתות מצהירים כאן, לא רק שלא משמין אלא גם בריא לפי שלל מחקרים.

בעוד שהמסעדה ברחוב שבטי ישראל התפתחה עם השנים בזכות דור הנכדים הצעיר, עם תפריט דיגיטלי, פלאפל וצ'יפס הדולפין נותר פרה קדושה. מי שבאמת בא בשביל החומוס יגיע לסניף בדולפין, למרות שהחומוס בשני הסניפים הוא בדיוק אותו החומוס. חסן מספר שמדי פעם אנשים מביאים את החומוס והצ'יפס מהסניף בשבטי ישראל ומגיעים לאכול דולפין, כי כאן הם מרגישים נוח יותר.

חסן: "אף פעם לא עשינו פרסומות, הכל עבר מפה לאוזן. נונתים את השירות באהבה לכל אחד לא משנה מעמד מין ומוצא, מגישים את החומוס, נותנים בכיף ולא מסתכלים על 'המעבר'. המיוחד ברחוב הדולפין הוא שהנשמה של אבא שלי עוד פה".

חסן: "לכל עסק שפותחים לפעמים לא הולך, אבל עם הזמן זה תופס. אי אפשר לצפות שדברים יקרו מיד צריך סבלנות והתמדה. במיוחד במסעדנות תחום שדורש הרבה אורח רוח וענווה. מעבר לכך התמדה וניקיון, ושמירה על השיגרה יום יום".


אבו חסן. הדולפין 1, יפו. 03-6828255
אבו חסן שבטי ישראל 14, יפו

שעות פתיחה: א'-'ו' 08:00-15:00 או עד שנגמר החומוס (ימי שישי יכול להיות גם ב-13:00)


המוסד הוותיק בירושלים: ארקדיה
הצצה לקפה מרסנד שקיים כבר 50 שנה
קפה בתיה חוגג למעלה מ-70 שנה