את המתכון הזה הגיתי כאשר ידידי סטברוס, הקונדיטור היווני המוכשר, בישר לי כי סבתו האהובה הלכה לעולמה ושבר גדול נפרץ בליבו. הוא סיפר לי עד כמה היה קשור אליה מילדותו ועד שהפך לאבא בעצמו.

כשחלק איתי את סיפורו על אבדן סבתו, חשתי געגוע הולך ומתגבר לסבתי שלי שכבר אינה בין החיים, למעלה מעשור. הזמן אינו מרפא דבר, וכשעולה סוג כזה של געגוע, קשה שלא להסתער על המטבח ולהתנחם באפיה - כזו שתחזיר במעט את הטעם והריח והזכרונות היפים מפעם, עם האנשים שאהבנו.

בחיבור הזה שבין סבתו של סטברוס לסבתי שלי (שגם היא גידלה אותי) חיפשתי להכין משהו מהיר, מפנק ומנחם כמו שרק סבתות יודעות להכין. כל שמצאתי במקרר היה מעט ברוקולי, גבינת כבשים ערבית שקניתי יום לפני אצל השכנים במשולש, וחבילת בצק פילו שהתחבאה במקפיא.

וכך נולדה הברוקולו פיטה (פשטידת ברוקולי) שהיתה לנשיקת הפרידה מסבתו של ידידי ונשיקת געגוע לסבתי שלי.

לחיי כל אלו שעל אף שהם כבר אינם ביננו, אהבתם לנצח תהיה שרויה בחיינו!