מטבעות זהב: עוגיות מעמול ובצק פריך

בהפוגות בין הגשמים האדמה עכשיו כבר רווייה ותפוחה, הטבע מדבר אלי וקורא לי לשים לב. אני עוצרת ומתכופפת, מתבוננת בתשומת לב ומתרגשת לפגוש חברות משכבר הימים - חוביזה וריג'לה.

עשבים בשביל אחד הם זהב בשביל אחר. החוביזה מזכירה לי טיולי תנועה, במהלכם קטפנו את העלים, שטפנו טוב טוב, קצצנו וטיגנו מהם לביבות עם בצל מטוגן, מלח ופלפל. בתור ילדים היינו קוטפים הרבה מפרי החוביזה (לחמית) שמזכיר בצורתו כיכר לחם עגולה זעירונת הפרוסה למנות. אהבתי לבצוע באצבעות משולש אחר משולש ולהתענג על הטעם הירוק הקטיפתי.

הריג'לה (רגלת הגינה) היא עשב בעל עלים בשרניים הגדל פרא בגינות ובשולי שדות. מבחינתי אלו עלים הנושאים טעם, ריח וזכרונות ילדות נדירים עם הסבתא היחידה שהיתה לי - סבתא פרידה משכונת התקווה. מדי שנה בחורף, סבתא היתה מגיעה לביקור ארוך בקיבוץ. נצבט לי הלב כשאני נזכרת שמעט התביישתי בה בפני חבריי לקבוצה, משום שדיברה רק ערבית, אבל כל כך שמחתי בבואה.

כשהייתי מגיעה הביתה אחר הצהריים היינו מתיישבות בגינה של אמא, סבתא הביאה ערימה ענקית של ענפי ריג'לה שתלשה מגינות בקיבוץ (תכלס עזרה להם בעישוב) והיינו מתחילות במלאכה הסיזיפית של הורדת העלים בלבד מן הענפים ואז מניחות אותם בקערת מים קרים. את מילותיה של סבתא לא הבנתי בדיוק אבל המבט שלה הבהיר שאזהר לא לפצוע בטעות תרמיל זרעי ריג'לה כי בשניה יתמלאו המים באלפי נקודות שחורות זעירות שיאלצו אותנו לשטוף ולסנן את העלים שוב ושוב. כשסיימנו כמעט והגיעה השעה לחזור לבית הילדים. היינו נכנסות פנימה, לבית החמים והנעים של ההורים וסבתא הכינה עיג'ה (חביתת ירק) עם ריג'לה ובצל מטוגן. טעמה לא דומה לשום דבר חוץ מגן-עדן.

לאחר ארוחת הערב שתמיד לוותה בסלט טרי ופריך עם התיבול המיוחד של אבא, אמא היתה מכינה לנו תה צמחים ומגישה עם מעמול אחד, הכי טעים בעולם, של סבתא. הבצק הגרגירי מסולת דקה, שמתיקותו הגיעה ממעט אבקת הסוכר שזרתה עליו ומהמילוי האלוהי שבתוכו. התמרים, האגוזים, מבושמים במי פריחת הדרים והקינמון. אכלתי אותו לאט לאט, שלא יגמר לעולם. ביס קטן מהמעמול, שלוק מהתה, לסירוגין.

תירגמתי את הגעגוע לסבתא למתכון בהשראתה - "מטבעות מעמול". גליל עוגיות תמרים ואגוזים במעטה של בצק פריך.
בתיאבון ושבת נהדרת.

מטבעות המעמול הללו הן למעשה עוגיות בצק פריך העוטפות מילוי של תמרים ואגוזים בניחוח קינמון.

חומרים ל-80 עוגיות

לבצק הפריך:
280 גרם קמח (2 כוסות)
100 גרם סוכר (1/2 כוס)
1 שקית סוכר וניל
1/4 כפית מלח
150 גר חמאה בטמפרטורת החדר
1 חלמון
100 מ"ל שמנת מתוקה (1/2 כוס פחות כף)
2 טיפות תמצית מי זאהר (פריחת הדרים)

למילוי:
1 אריזת תמרים מגולענים בוואקום (1/2 ק"ג)
100 גרם אגוזי מלך חתוכים גס (1 כוס)
1/4 כפית קינמון
קמצוץ מלח

לציפוי גלילי העוגיות:
1 ביצה טרופה
20 גרם שומשום


אופן ההכנה:

1. במעבד מזון עם להב מתכת לשים את הקמח, הסוכר, סוכר הווניל והמלח. מעבדים במשך מספר שניות ועוצרים.

2. מוסיפים חמאה רכה ומעבדים עד להווצרות פירורים.

3. מוסיפים את החלמון, השמנת המתוקה ותמצית מי זאהר.
מעבדים כדקה עד להיווצרות כדור בצק. מוציאים את הבצק למשטח מקומח, פוחסים את הגוש למלבן בעובי של כ-2 ס"מ. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה לפחות.

4. מכינים מילוי: מוודאים שאין גלעינים או חלקים קשים בתמרים. מעבדים עבד את כל החומרים במיקסר עם גיטרה כשתי דקות. מוציאים, מחלקים את התערובת לשני חלקים. מגלגלים שני גלילים הדוקים באורך של כ-30 ס"מ.

5. מרדדים את הבצק המקורר למלבן במידות של כ-30*25 ס"מ, בעובי של כחצי ס"מ. מורחים את כולו במעט ביצה טרופה.חותכים את המלבן לחצי לאורכו. מניחים גליל תמרים בקצה הבצק המרודד ועוטפים בבצק.

6. מורחים את גליל העוגיות בביצה טרופה וזורים מעל שומשום. מניחים על קרש או מגש מצופה ניילון נצמד, מעבירים למקפיא לחצי שעה.

7. חותכים את הגליל החצי קפוא לפרוסות בעובי של כחצי ס"מ. מניחים על גבי תבנית עם נייר אפיה. אופים בתנור שחומם ל-170 מעלות כ-15-20 דקות עד להזהבת הבצק הפריך. המרכז ישאר מעט רך. לאחר קירור מוחלט ניתן לשמור בכלי אטום כשבוע.

עוד מתוקים
מעמול אגוזים של מיקי שמו
רולדת בצק פריך ותמרים
לחם תאנים, תמרים ואגוזים