אני מאוד אוהבת את הצבע הסגול, על גווניו. יש בו משהו מסתורי ומרגיע. כאלה הן גם האוכמניות; בעלות טעם ייחודי, לא מתוק או חמוץ מדי, אבל כזה שמשרה תחושה נעימה, מצננת ומרעננת בפה.

נכון, מדובר בפרי שאינו נפוץ במחוזותינו ועד לפני לא הרבה שנים היה אף קשה מאד להשיג אותו טרי. אוכמניות הרי אוהבות כמויות אדירות של מים וקור (ושלג), אבל הן בשיאן דווקא בחודשי הקיץ. גם שלנו. סגלגלות ומיוחדות במינן, כבר אמרנו.

עוד מתכוני אפייה:
עוגת נקטרינות עם קראמבל שקדים
טארט קוקוס ואננס קפוא
לכל מתכוני ניחוח עוגה

הפעם הראשונה שבה נתקלתי במקרה בשיחי בר ענקיים של אוכמניות הייתה בקנדה, במחוז נובה סקוטיה. זה היה הקיץ הכי קריר שחוויתי אי פעם בחיי, ובו הייתי מוקפת במרבד סגול משגע המשתרע על אדמה כהה, עם רוחות נעימות מכל עבר.

העוגה שאפיתי לכבודכם היא בעצם קורטוב של געגוע לאותו מקום (ואולי גם לאותו הזמן). היא קייצית וקלילה, במראה גס וכפרי, שרק עושה חשק לצאת לפיקניק וליהנות מהבריזה שמגיעה בסוף היום, תמיד לפני שקיעת השמש.