נובי גוד: כך שתינו את דרכנו לשנה החדשה

כדי לחוות את חווית הנובי גוד כהלכתה, התכנסנו בעליית גג בגבעתיים, עם יינות מבעבעים, מטעמים מסורתיים והרבה וודקה. נובי גוד, כך התברר, לא היה אנטישמי

מירה איתן
29/12/2021

פעם, היינו חוגגים ב-31 בדצמבר את סיום השנה בשם סילבסטר, על שמו של האפיפיור סילבסטר הראשון, אבל לחגיגות שלנו אין אופי דתי אלא כזה של מסיבה, מה זה משנה על שם מי היא נקראת. היום אנחנו שומעים יותר ויותר על 'נובי גוד', חג חילוני לחלוטין, שהביאה אלינו העלייה הרוסית הגדולה בשנת 1991. המשטר הקומוניסטי, כחלק ממלחמתו בדת וסימניה, ביטל את הסממנים הדתיים של החג, וציין את גרסת חגיגת השנה החדשה החילונית בקרב המשפחה, עם מתנות, אוכל טוב והרמת כוסיות, ממש כמו שאנחנו אוהבים.

עוד בוואלה! סנהדרינק

סילבסטר כחול לבן

לכתבה המלאה
לפני הכל, כמה ברכות(צילום: מירה איתן)

לא! הוא לא היה אנטישמי

לא ברור מתי זה התחיל ואיך קרה שבבתים רבים חוגגים היום את נובי גוד, אולי בגלל הצורך במשהו חדש, או בזכות המסעדות הרוסיות שחיברו ישראלים רבים לקולינריה המסורתית, ואולי בשל השמחה שגילינו בשילוב בין משפחה, אוכל טוב ושומני שסופג אלכוהול, וודקה ויינות מבעבעים. בעצם לא חשוב למה, סיבה למסיבה זה תמיד כיף. נובי גוד חוגגים לרוב בקרב המשפחה, וגם אנחנו, משפחת סנהדרינק, חוגגים בשנים האחרונות את סוף השנה עם רוב סממני החג, כשבראשם לא מעט אלכוהול.

גאנצ'ה, אלטה לנגה. לא תאמינו שזה לא שמפניה(צילום: תומר גורן)

בית המשקאות של סנטה

כשמדובר בחגיגת אלכוהול אנחנו, כאנשים רציניים, בודקים שהכל יתבצע כהלכה, לכן התכנסנו לחזרה גנרלית בבית המשקאות של נפתלי. נפתלי פינצ'בסקי, בתחפושת סנטה קלאוס ישב בראש השולחן, ולצידו ציפי, הרוח החיה של המקום, שהכינה ארוחת 'זקוסקי' מסורתית. על האלכוהול היו אמונים אנשי חברת יורוסטנדרט, עליהם אפשר תמיד לסמוך כשמדובר במשקאות משמחים בכלל ובמבעבעים ו-וודקה בפרט.

עוד בוואלה! סנהדריק

מבעבעים של שמחה: אפשר גם בלי שמפניה

לכתבה המלאה
סטנדרט גבוה(צילום: מירה איתן)

מרי, בלאדי מרי

פתחנו בבלאדי מרי מצוין, כי מה יותר מרמז על אמא רוסיה מאשר המשקה הזה, שהכניס אותנו כבר למצב הרוח הנכון. המשכנו בצ'ייסרים של וודקה, רוסקי סטנדרט, ורוסקי סטנדרט פלטינום, והמשכנו במבעבעים של יקב גנצ'יה האיטלקי. עם מה סיימנו לא כולם זוכרים.

נפתלי, בוזנח, חוטינר, אריה ויאיר(צילום: תומר גורן)

האבא של המבעבעים האיטלקיים

קרלו גנצ'יה, אבי היינות המבעבעים האיטלקיים, ייצר בסוף המאה ה-19 את היין המבעבע האיטלקי הראשון ופתח את השער למבול שהגיע אחריו. היין הראשון יוצר בשיטה המסורתית לאחר לימודים בחבל שמפאן ומחקר של קרלו שארך כ-15 שנים, משנת 1850, בעיירה קנלי, ליד טורינו, שבאזור פיימונטה בצפון איטליה. בשנת 1865 יצא היין הראשון ומאז הכל היסטוריה.

כמה דברים טובים(צילום: תומר גורן)

מה שתינו

גאנצ'ה פרוסקו יבש: יין רענן עם ניחוחות עדינים של תפוחים ירוקים, קלילות ורעננות הדרית, ומעין בושם נעים ועדין. המחיר: 45 שקלים.

גאנצ'ה, אלטה לנגה, ברוט 18 חודשים: הפגין יובש מינרלי ופריכות רעננה, בשומת פירותית ופרחונית, בועות עדינות ונעימות וסיומת עשירה ודומיננטית. המחיר: 130 שקלים.

גנצ'יה, אלטה לנגה 36 חודשים: היה המרשים מכולם, אלגנטי, עם בועות עדינות כטובות השמפניות, בשומת עשירה ומענגת, ניחוחות פירותיים ופרחוניים בולטים וטיפה שמרים ורעננות מינרלית שממשיכה בסיומת הארוכה. המחיר: 170 שקלים.

ועוד קצת דברים טובים(צילום: תומר גורן)

גנצ'ה ברוט רוזה: שהתאים מאוד לסיום הארוחה עם רעננות, פרחוניות ופירותיות, ורדים, אפרסקים ופטל עדין, ורמז למתיקות קלילה ששברה את השומניות של האוכל. המחיר: 45 שקלים.

וכמה הוודקה?
רוסקי סטנדרט: 59 שקלים. רוסקי סטנדרט פלטינום: 100 שקלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully