טוב, לא ממש בארבעה. אני נולדתי בשני ליולי אבל אמריקה הגדולה, שעל גדולתה או קטנותה המוסרית, בימים אלה אפשר להתווכח, חוגגת יומולדת ממש יומיים אחרי. כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה? שאל פעם פורטיס, ואני מודה שכשהייתי ילדה זה היה איזה חלום רחוק. אבל איכשהו, רצה הגורל ועדיין לא ביקרתי בה.
את הביקור הראשון שלי באמריקה, הייתי אמורה לעשות במרץ 2020 וכולם יודעים מה קרה אז. יש לי שתי חברות טובות שחיות, עובדות, וממוקמות ככל הנראה לנצח בניו יורק, והתחשק לי הפעם לקראת יום הולדתי, ולקראת יום העצמאות שלא אוכל לחגוג איתן, להקדיש להן את המדור. להן ולאחות הגדולה, המשוגעת, המטורפת, היפה, המכוערת, זו עם האקסטרה צ'יז מוקרם על כל דבר שזז, אבל שיש לה גם סטייל, נופים ואחלה תיאטרון.
עוד בוואלה!
מה שבטוח: ישראלים אוהבים לשתות
אני עוד לא יודעת בדיוק איך אני חוגגת את יום הולדתי, ואת הארבעה ביולי (החגיגות אצלי תמיד נמשכות לפחות שבוע), אבל אני בטוחה בדבר אחד: מסורת של כמה שנים היא להגיע לבושוויק באיזה שהוא שלב של השבוע, ולאכול עוגה באסקית שאני מאפשרת לעצמי כמעט ורק בימי הולדת וחגיגות כאלה ואחרות, ובלאדי מרי. לפעמים - אם לא יקר מידי אני גם מפרגנת לעצמי חדר במלון.
בר שירה, אחד מבעלי קבוצת אימפריאל, שהבושוויק ההוא חלק ממנה, אומר שבארבעה ביולי תמיד כדאי לצאת מאזור הנוחות (כאמור, בלאדי מרי) וללכת על קוקטיילים מיוחדים, כי בכל זאת - חגיגה. שאלתי אותו אם לישראלים ולאמריקאים יש טעם דומה, והוא הסביר שהטעם הישראלי נוטה יותר לכיוון המתוק, אבל דווקא קבוצת אימפריאל מנסה לדבוק בקלסיקות. לא ליפול למתוק מידי, ולחפש שילובים בין מתוק לחמוץ, מריר, מלוח, אומאמי וטקסטורות משתנות. "מה שכן אפשר לומר בבטחה זה שהישראלים אוהבים לשתות. מחפשים את הבילוי האסקפיסטי. וכך כמובן גם התיירים". וגם פה אני יכולה להעיד: אין גימיקים. מדובר בתרבות קוקטיילים.
הבושוויק מתכנן לחגוג את יום העצמאות של אמריקה, עם אוכל מושחת, קוקטיילים ועמדות של פופקורן וצמר גפן מתוק שיוצעו לאורחים לנשנוש מה שמכוון אותי להגיע לשם דווקא בחגיגה הכפולה. ותהיה גם מוסיקה חיה, של קאנטרי אמריקאי מדליק כך שתזמינו מקומות מראש. ואם לא תצליחו בחרתי שני קוקטיילים חגיגיים שתוכלו לעשות גם בבית אם לא מתחשק לכם לצאת.
אולד פאשנד - Old Fashioned
קודם כל אהבתי את השם. קצת אני לפעמים, כשאני מסרבת ללכת למידברן עם חברות, קצת אמריקה לטוב ולרע. שירה מדגיש שהם בחרו לקחת רק את הטוב.
מה צריך:
60 מ"ל וויסקי אמריקאי לבחירתכם
3 דשים של אנגוסטורה ביטרס
3 דשים של ביטרס קקאו
דש אחד של ביטרס תפוזים
5 מ"ל סירופ סוכר קנים עשיר (מבשלים קילו סוכר קנים עם 500 מ"ל מים עד שהסוכר נמס)
מה עושים:
מערבבים עם קרח ומסננים לכוס אולדפאשנד עם קוביית קרח גדולה, מקשטים בקליפת תפוז.
פריסקו סאוור - frisco sour
אני מודה שאני פחות מסתדרת עם חלבון ביצה ומעדיפה תמיד מי חומוס כשאני בבית, ולשמחתי בבושוויק יש גם את תחליף טבעוני, כך שהקוקטייל מתאים גם למי ששומר מרחק מביצים.
מה צריך:
45 מ"ל ווויסקי אמריקאי לבחירתכם
15 מ"ל בנדיקטין
30 מ"ל מיץ לימון טרי
15 מ"ל מי סוכר (מבשלים קילו סוכר לבן עם ליטר מים עד שהסוכר נמס במים)
20 מ"ל חלבון ביצה טרי או מי חומוס
2 דשים של אנגוסטורה ביטרס
מה עושים:
מנערים חזק עם הרבה קרח, מסננים לכוס אולדפאשנד עם קרח, סוחטים מעל פלח תפוז טרי ומניחים מעל הקוקטייל.
מבשלים יום הולדת
למי שנרתע מקוקטיילים ומת על בירה - עוד סממן אמריקאי, יש לי המלצה חמה נוספת, מקום שאני מאד אוהבת: מבשלת הבירה שניט. חברה ישראלים שפשוט עושים אחלה בירה ברחוב הארבעה, בלב תל אביב. הם עושים אירוע מדליק בשיתוף עם חברת הפודטק 'רידפיין מיט' והשקה של תפריט משותף שיהיה במבשלה לאורך כל החודש. לכבוד יום ההולדת האמריקאי יהיה גם דיג'יי. ממליצה להגיע מוקדם כי כל הקודם זוכה.
אז מה מאחלים?
את הברכות שלי אני אשמור בלב, אבל אאחל לאחות הגדולה אמריקה שתהיה לראש ולא לזנב, שתצא מהקובייה השמרנית ותתחיל להקשיב לרחשי הלב של תושביה, ושתפסיק קצת לדחוף סוכר וגבינה מוקרמת בכל דבר. יין, לפחות, הם עושים לא רע.
דבר המערכת: מזל טוב מוכשרת, יום הולדת שמח ועוד המון שנים של משקאות טעימים וכתיבה מחודדת