אני אף פעם לא יודעת מתי יוצא נר ראשון של חנוכה. לא ברור לי למה לא מדליקים נר ראשון בערב החג אלא בא' חנוכה. הרבה דברים פה לא ברורים לי, ולכן אשמח שמישהו יעשה לי סדר לפחות בעניין הזה אחת ולתמיד.
הפסקת האש נגמרה (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) וכל הסיפור של לצאת מהבית בערב כדי להדליק נרות, מרגיש לי לא בטיחותי. ובל זאת, החלטנו לא לוותר על המסורת ולעשות הדלקת נר וירטואלית, כמו ליל הסדר און-ליין בסגר הראשון של הקורונה, אבל בנוסח בית שמאי: מדליקים את כל החנוכייה על ההתחלה, כי אין לדעת מה ילד יום.
יין חייב להיות שם, כזה שיהיה מקובל על כולם. יין ישראלי, טעים, עם סיפור, שאף אחד אחר כך לא יתווכח איתי עליו. במסגרת חידוש המלאי של אוסף היין הפרטי שלי - זוכרים מה עלה בגורלו של הקודם? - ובמסגרת הניסיון הקטן והזניח לשכנע אתכם לקנות רק יינות ישראלים, השתלטתי על בחירת תפריט היינות שילוו אותנו כמעט בכל מוקדי הזום המפוזרים בארץ (חלקם במילואים) לאירוע הדלקת הנרות המוזר בהיסטוריה.
אחת שמדליקה
את המלצת החג אני מקדישה הפעם לאחת ויחידה, הלא היא ניצן סברסקי הייננית ובעלת יקב "אחת". את ניצן פגשתי בתקופת הקורונה והתאהבתי בה וביין האלגנטי והיצירתי שהיא עושה.
'אחת 'הוא יקב משפחתי, ולסברסקי יש שורשים במשפחה חקלאית וגם השכלה רחבה בתחום היין, שרכשה באיטליה ובספרד. תוך כדי שהיא מייעצת ומסייעת ליקבים אחרים לפרוח, היא החליטה לפני כמה שנים לייצר גם יין משל עצמה, יקב של אישה אחת.
בימים אלו כמו כל היקבים גדולים וקטנים כאחד, גם ניצן מתמודדת עם מציאות בלתי אפשרית. לפני המלחמה היא החלה לעבוד על ערבי טעימות של היינות המתיישנים של היקב, שכרמיו ממוקמים בגליל העליון (היקב עצמו ממוקם במטה יהודה). היינות שלה (לבנים ורוזה) נמכרים במיטב המסעדות והברים, וגם במסעדת מישלן בברלין אבל כרגע הכל עצר.
אם מתחשק לכם, ואני יודעת שכן, לטעום יינות נפלאים, ולהיות קצת קולינריים עם הסופגניות וגם לפרגן לעסק קטן ומלא נשמה ואהבה לתחום, אפשר לרכוש דרך אתר היקב את היינות חדשים והמתיישנים כאחד (יש אפשרות לרכישת שישה בקבוקים במשלוח עד הבית).
לכו על המתיישנים: רוסאן ויונייה, שנין בלאן (אם תמהרו עוד תשיגו), ואם יש לכם הרבה אורחים בהדלקת נרות יש גם מגנומים מבציר 2021 . אין תרופה טובה יותר בימים אלה.
אל תפספס
- אש ויין: כך השפיעה הלחימה בקווקז על תעשיית היין המקומית
- מה ששותים באילת: בר היין ששווה לטוס רק עבורו
- חובה אזרחית: לעשות מה שצריך, לשתות מה שטעים
- בירה ומצב רוח
- יקב כישור: סמכו עלינו, תנו לו שעה והביטו בקסם פורץ החוצה
- משקה אחרון: כוסית פרידה משיין מקגאון
- אל תתפשרו על מין לא מספק: כך תשפרו ביצועים - עם הנחה בלעדית
היראון הנכון
מי שעוקב, יודע שאני בתקופה האדומה הכבדה שלי. אבל אני מנסה להקליל את השרבים של דצמבר עם לבנים צלולים שעושים מצב רוח. מכיוון שגם כל השותפים שלי להדלקת הנרות דבקים בתקופה הלבנה שלהם, את ההמלצה השנייה אקדיש ללבן צלול וקר נוסף, שחבר הביא כחלק מהקונספט: "לשתות יין לפי אזורי התראה של רקטות".
אחרי שסיפרתי לו שבכל פעם כשאני שומעת שיש התראה ביראון על חדירת כלי טייס נצבט לי הלב, הוא הביא איתו בקבוק של יקב הרי גליל, יראון, סוביניון בלאן 2021.
זו דרכנו הצנועה לשמר את הידיעה שיראון הוא יין נפלא ולא התראה כתומה, ולקוות שגם אנשי היקב יוכלו לחזור אליו במהרה ולהמשיך לעשות דברים טובים.