וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדליק את השועלים: בציר 2026 ביקב פינטו

צור לסטר

17.11.2026 / 12:06

צור לסטר פגש את מנכ"ל היקב לשיחה על תחילת הדרך, על התוכניות לעתיד ועל הבציר שתוצאותיו עולות בינתיים על כל הציפיות

בכרמים של יקב פינטו/יח"צ

פינטו הוא יקב צעיר, שמאחורי חמישה בצירים מסחריים בלבד ושבע שנות עבודה על הכרמים והקרקע, אולם מאחוריו עומד סיפור גדול העולה על סך בקבוקיו.

פינטו לא נולד מתוך מחשבה להיות יקב בוטיק קטן שיגדל עם הזמן, אלא תוכנן מראש להיות יקב מסחרי גדול.

הקמה של יקב כזה אינה דבר שכיח בישראל בעשורים האחרונים, ובפינטו לא מסתפקים בהצהרות.

קצב ההתרחבות ונטיעת הכרמים באזור מעיד על חזון ארוך טווח, שחורג הרבה מעבר לייצור של עוד כמה אלפי בקבוקים בשנה.

מה קורה ביקב פינטו? לאן הוא מתפתח, איך נראית עשיית יין באזור שלא מזוהה עם גידול גפנים? ובעיקר, איך כל זה מתבטא בכוס?

נפגשתי עם דוד פינטו, מנכ"ל היקב ובן למשפחת הבעלים והמייסדים, לשיחה על הדרך שעבר היקב, האתגרים, התוכניות לעתיד וכמובן על היינות.

חביות ביקב פינטו/יח"צ

החזון: להפריח את המדבר

דוד פינטו הוא אחת הדמויות המרכזיות שמובילות כיום את היקב, אבל הסיפור התחיל קודם לכן, כאשר אביו ודודו החליטו להשקיע בפיתוחה של ירוחם.

"למזלם, הם עשו השקעות נכונות בשוק ההון והחליטו שהם רוצים לעשות משהו למען המדינה, משהו שיפתח אותה."

"בהתחלה בכלל ניסינו לגדל עצים להפקת שמן ארגן, דבר שלא צלח, אבל אז עלה הרעיון לנטוע כרמי יין", הוא מספר.

המיזם, אם כן, לא יצא לדרך מתוך שאיפה רומנטית לייצר יין, אלא כפרויקט חקלאי שנועד לייצר מקומות עבודה, לפתח את הנגב וליצור פעילות כלכלית באזור. עם השנים החזון התרחב הרבה מעבר לחקלאות עצמה.

"היום כבר יש כאן מלון, מרכז המבקרים שלנו פתוח, צימרים, מסעדות, אמנים ועוד דברים נפלאים שיוצרים יחד תיירות באזור", הוא מספר.

עוד בוואלה

"בסך הכול אנחנו מאוד מרוצים": סיכום בציר 2026 ביקבי כרמל

לכתבה המלאה

בכרמים של יקב פינטו/מועצת ירוחם

התגלית: יין ראוי מכרמי הנגב

במהלך השיחה דוד זרק משפט שהפתיע אותי: "מסתבר שבנגב אפשר לעשות יין ראוי".

יקב פינטו, כידוע, אינו הראשון לגדל גפנים במדבר, ובישראל כבר קיימים יקבים שהוכיחו שאפשר לייצר יין איכותי גם באזורים צחיחים. אז מדוע דווקא הוא מתייחס לכך כאל תגלית?

"כי כמו שאמרתי, בהתחלה בכלל לא חשבנו על יין", הוא מסביר. "לצערנו ראינו שההתאקלמות של עצי הארגן לא צלחה, והתחלנו לחשוב מה הלאה."

"גפן יין הייתה הדבר הראשון שחשבנו עליו, ומשם הדרך ליקב הייתה קצרה. הרי כל הרעיון של חקלאות מדברית לא היה רלוונטי אם בסופו של דבר היין היה מיוצר על ידי יקב בגליל."

יין ראוי מכרמי הנגב/יח"צ

היישום: כרמים באזור ירוחם

וכך, מתוך צורך למצוא פתרון לחזון החקלאי המקורי, נולד היקב. "עשינו כמובן את כל הבדיקות המדעיות מראש והתייעצנו עם מומחים בתחום", ממשיך דוד, "אבל בסופו של יום, עד שלא טעמנו את היין, לא באמת ידענו מה נקבל."

"בשנתיים הראשונות עוד השתמשנו בענבים שהבאנו מכרמים שונים באזור שלא היו בבעלותנו, אבל כיום עיקר הענבים מגיעים מהכרמים שלנו".

את הכרמים האלה לא צריך לחפש רחוק. רבים מהם נשקפים מהיקב עצמו, במראה שכמעט קשה להאמין שהוא חלק מהנוף המדברי: בתוך ערוץ הנחל, בין הגבעות והחולות, מתגלה כתם ירוק ובולט של כרמים.

הניגוד בין הצמחייה הירוקה לבין גווני החום והצהוב של המדבר יוצר נוף מרהיב, כזה שממחיש היטב את החזון שעמד מאחורי הפרויקט מלכתחילה.

בכרמים של יקב פינטו/דוד סילברמן

היינן: יעקב אוריה

כששאלתי את דוד מה היו השיקולים המרכזיים שהנחו אותם ברגע שהתקבלה ההחלטה להקים יקב, התשובה הייתה חד-משמעית.

"דבר ראשון, מי שיעשה את היין ויהיה הגורם המקצועי. היה לנו ברור שאנחנו רוצים איש או אישה שיש להם זיקה למדבר, לצד ידע וניסיון רב בעשיית יין".

את האדם הזה הם מצאו וקוראים לו יעקב אוריה. כן, כן, אותו יעקב אוריה שמאחורי היינות הנושאים את שמו, המיוצרים גם הם ביקב פינטו.

"היה לנו מזל בתזמון", מספר דוד. "יעקב בדיוק סיים את תקופתו ביקב פסגות והיה פנוי. את דרכו בארץ הוא התחיל עם שני בצירים במדבר, ותמיד רצה לחזור אליו. לכן החיבור הרגיש לנו טבעי, נכון ומדויק".

כך, לצד החזון הכלכלי והחקלאי, הצטרף למיזם גם איש יין עם ניסיון מקצועי והיכרות מוקדמת עם עשיית יין במדבר. מבחינת משפחת פינטו, זה היה החיבור שחיפשו כדי להפוך את הפרויקט ליקב של ממש.

חיבור מדויק: יעקב אוריה, יינן יקב פינטו/מערכת וואלה, טליה לוין

הזנים: יש גם פטי ורדו

לצד הבחירה באיש שיוביל את עשיית היין, עמדה בפני היקב החלטה חשובה נוספת: אילו זני ענבים מתאימים לגידול בתנאים הלא שגרתיים של המדבר?

"רצינו זנים עם אופי של הבשלה יחסית מהירה, כאלה שידעו להתמודד עם החום, אבל גם עם הקור העז שיש כאן בחורף. בכל זאת, אנחנו בגובה של כ-500 מטרים מעל פני הים", מסביר דוד. "יש לנו גרנאש, מלבק, שרדונה, שנין בלאן ועוד זנים נפלאים". וגם פטי ורדו.

פטי ורדו הוא זן ענבים שמזוהה בעיקר עם אזור בורדו שבצרפת, שם הוא משמש באופן מסורתי כמרכיב משלים בבלנדים, ולאו דווקא כשחקן המרכזי.

בישראל, הוא זכה למעמד משמעותי יותר בזכות התאקלמותו הטובה בתנאי הגידול המקומיים, וכיום אפשר למצוא לא מעט יקבים שמייצרים ממנו יינות זניים.

אלא שלצד יתרונותיו, פטיט ורדו יכול להניב יינות עוצמתיים במיוחד, עם מבנה טאני מודגש, פרי בשל ולעיתים גם רמות אלכוהול גבוהות.

מרכז המבקרים של יקב פינטו/יח"צ

האופי: לא דומה לשום דבר אחר

שאלתי את דוד מדוע נבחר הזן הזה, שיכול להוביל ליין עשיר, כבד ואפילו מעט לעיס.

"הייחוד של הזן הוא היכולת שלו לשמור על החומצה הטבעית תוך כדי ההבשלה הפנולית", הוא מסביר.

הבשלה פנולית, עבור מי שפחות מכיר את המושג, מתייחסת להבשלתם של רכיבים בענב האחראים בין היתר לצבע ולמבנה הטאני של היין, תהליך שמתקדם במקביל לצבירת הסוכרים ולהתפתחות הטעמים והארומות.

"העובדה שאנחנו יכולים לבצור אותו מוקדם יחסית מאפשרת לנו להפיק ממנו דוגמאות נפלאות, שלא בהכרח קולעות לסגנון שתיארת", הוא מוסיף.

וזו בדיוק אחת הנקודות המסקרנות בעשיית יין במדבר: לא רק השאלה אילו זנים שורדים את תנאי האקלים, אלא איזה אופי הם מקבלים כשהם גדלים בו, ועד כמה אפשר להשפיע על התוצאה באמצעות מועד הבציר והעבודה בכרם.

היינות של יקב פינטו/זיו ריינשטיין

בציר 2026: אתגר לא קטן

"הבציר השנה היה מיוחד מאוד", מספר דוד. "הוא התאפיין בהבשלה מאוחרת ומדהימה של הפרי, אבל גם יצר עבורנו אתגר לא קטן, שדרש מאיתנו לעבוד כמעט מסביב לשעון. רוב הענבים הגיעו לבשלות ונבצרו בפרק זמן קצר יחסית".

כדי להבין את גודל האתגר, חשוב להכיר מעט את אופן העבודה ביקב. בדרך כלל, יקבים מגדלים זנים שונים, בתנאי גידול מגוונים, כך שמועדי ההבשלה והבציר מתפרסים על פני תקופה ארוכה יחסית.

הדבר מאפשר ליקב לקלוט ולעבד את הענבים בהדרגה, תוך ניצול חוזר של ציוד, מכלים וכוח אדם.

כאשר חלק גדול מהענבים מבשיל כמעט באותו הזמן, נוצר עומס משמעותי על מערך קליטת הפרי והייצור, ולא לכל יקב יש את התשתיות הדרושות לקליטת כמויות גדולות בבת אחת.

"למזלנו, יש לנו צוות נפלא שקיבל את הפרי לאורך כל התקופה ועבד עד השעות הקטנות של הלילה", מספר דוד.

קליטת ענבים ביקב פינטו/יח"צ

התוצאות: עולות על הציפיות

מעבר לאתגר הלוגיסטי, עניין אותי הצד המקצועי. בציר מאוחר והבשלה ממושכת יכולים להשפיע באופן משמעותי על אופי הענבים, על האיזון בין הסוכר לחומצה ועל היין שיתקבל בסופו של התהליך.

שאלתי את דוד כיצד כל זה מתבטא באיכות היינות, שחלקם עדיין נמצאים בתסיסה ואחרים כבר סיימו אותה.

"אני חושב שלמעט הקושי שהיה, קיבלנו כאן דבר נפלא. זה חלק מהקסם של יין, השוני בין שנה לשנה. ההבשלה האיטית נתנה לנו ענבים בריאים, עם חמיצות טבעית מדהימה ורמות סוכר שיכולנו לשלוט בהן, בלי הקפיצות הפתאומיות שאנחנו מכירים משנים חמות יותר."

"בינתיים ממה שאנחנו טועמים, התוצאה אפילו עולה על הציפיות שלנו."

יינן בפעולה. יעקב אוריה, יקב פינטו/מערכת וואלה, מירה איתן

הענבים: מאוזנים ומבטיחים

אחד האתגרים בגידול ענבי יין באזורים הוא לעיתים קצב צבירת הסוכר המהירה בפרי, שלא תמיד מלווה בהבשלה פנולית (זוכרים? הבשלת הרכיבים בענב האחראים בין היתר לצבע ולמבנה הטאני של היין), ובשמירה על החומצה.

לעומת זאת, הבשלה מתונה וממושכת עשויה לאפשר חלון בציר נוח יותר ואיזון טוב בין המרכיבים השונים בענב.

לפחות על פי ההתרשמות הראשונית של צוות היקב, נראה שבציר 2026 הניב פרי מאוזן ומבטיח במיוחד. כעת נותר לראות כיצד האיכויות הללו יתפתחו בתהליך הייצור וההתבגרות, וכמובן כיצד הן יבואו לידי ביטוי ביינות המוגמרים.

קליטת ענבים ביקב פינטו/יח"צ

ההכרה: בינלאומית

מעבר לבציר המיוחד, לאחרונה התרחש במדבר אירוע משמעותי שחורג הרבה מעבר לגבולות האזור.

במרץ 2026 זכה אזור היין "נגב" להכרה בינלאומית רשמית במסגרת הסכם ליסבון, והפך לאזור היין השני בישראל שזוכה למעמד הזה, אחרי אזור יהודה.

איך זה מרגיש לקבל הכרה בינלאומית?
"את הפרויקט הובילה קרן מיראז' לפיתוח הנגב. למזלנו היינו חלק ממנו והייתה לנו האפשרות לתרום לו."

"מבחינתנו זה דבר ענק. העובדה שיש עכשיו הכרה בייחודיות של הנגב כאזור יין, כזו שתוכל לקבל חשיפה גם בעולם, היא משמעותית מאוד עבורנו", הוא מספר.

"מגדלי כרמים מצרפת, מספרד וממדינות יין קלאסיות נוספות, שבחלקן גידלו במשך שנים גפנים ללא השקיה, מגיעים היום לראות, ללמוד ולהכיר את מה שאנחנו עושים כאן"

"ההתחממות הגלובלית כבר מתרחשת, ותנאי הגידול משתנים גם באזורי היין המסורתיים. פתאום יש עניין במה שאנחנו עושים במדבר, וגם בזה יש לנו סוג של חלוציות".

יקב פינטו. בציר במדבר/יקב פינטו

השועל: מתברר שיש יותר מאחד

אחרי כל הדיבורים על חקלאות, מדבר, חלוציות ובציר מיוחד, הגיע הזמן לדבר על העניין לשמו התכנסנו: היין. בחרתי להתעכב על שני יינות של יקב פינטו שאני אוהב במיוחד. אבל קודם כל, בוא נדבר על התוויות.

על שלוש סדרות היין של פינטו מככבים שלושה שועלים מדבריים שונים, כאשר השיוך לסדרות נעשה בהתאם למידת הנדירות של בעלי החיים. דרך נוספת לחבר בין היין לבין הסביבה שבה הוא נוצר.

"היה לנו חשוב להציג את המדבר גם דרך התוויות", מסביר דוד. "השועלים שמסתובבים בלילות בנחל שמתחת ליקב נתנו לנו את הרעיון".

אז בפעם הבאה שאתם מחזיקים בקבוק של יקב פינטו, תעיפו מבט נוסף על התווית. השועל שמסתכל עליכם אינו בהכרח אותו שועל שמופיע על הבקבוק שלידו.

מהעמק לתווית: שועל הנגב/רשות הטבע והגנים, דורון ניסים

שנין בלאן: שונה ומסקרן

השנין בלאן של יקב פינטו, שמציג בעיניי ביטוי שונה ומסקרן של הזן ממה שאנחנו רגילים לפגוש באזורים אחרים.

הענבים מגיעים מהכרם המרכזי של היקב, בסביבת ירוחם. זהו יין פריך ורענן יחסית, עם ניחוחות נעימים של אפרסק, פרחוניות עדינה ורעננה ומליחות נעימה שמלווה את היין ומעניקה לו אופי נוסף.

השילוב בין הפרי, הרעננות והמליחות יוצר בעיניי חבילה שלמה ומאוזנת, בלי שאף אחד מהמרכיבים משתלט על האחרים.

היין התבגר בחביות עץ, וההשפעה שלה בהחלט מורגשת. לא מדובר בנוכחות דרמטית או משתלטת, אלא בנגיעה שמוסיפה עוד רובד לאופי של היין. למי שאוהב את הסגנון הזה, היא עשויה להיות דווקא יתרון.

בסופו של דבר, זה מסוג היינות שלא באמת צריך לחפש עבורם אירוע מיוחד. הוא יכול להתאים לערב קיצי וחמים, אבל באותה מידה גם לערב חורפי, לצד הגבינה הנכונה, שיחה טובה וכוס נוספת שבאה כמעט מעצמה.

שונה ומסקרן/יח"צ
נגיש רענן ומהנה/יח"צ

גרנאש נואר: להגיש קר

גרנאש נואר הוא זן שמתאים מאוד לאופי הים-תיכוני שלנו, ובמקרה של פינטו הוא מגיע מאותו כרם מרכזי שסיפק לנו את השנין בלאן.

המלצת ההגשה של היקב היא לשתות אותו מצונן. כן, ממש כמו יין לבן. שעה עד שעתיים במקרר לפני הפתיחה, בהתאם לטמפרטורת הבקבוק, תחשוף צד אחר של היין.

בעיניי, זו המלצה שמתאימה במיוחד לישראל החמה, שבה אנחנו כל כך אוהבים שמש, ים, בריכה וכל הזדמנות לשבת ליד מקור מים.

מדובר ביין עם תיבול נעים שעולה כבר באף, פרי אדום טרי לצד נגיעות של פרי שחור בשל, ובעיקר חמיצות נהדרת שמעניקה לו רעננות.

יין שיכול ללוות מצוין מנגל עם חברים, אבל באותה מידה גם לעמוד בפני עצמו, בלי שום אוכל לידו. מצד אחד הוא קולינרי, עם מספיק אופי כדי להשתלב לצד מנות שונות, ומצד שני הוא נגיש, רענן ומהנה גם כשכל מה שמתחשק הוא פשוט כוס יין אדום טוב, רצוי מעט קריר.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully