יינות מלבק: הטעם שאנשים אוהבים

"למלבק יש טעם שאנשים אוהבים" אומר שמעון בטר, הכורם שהחל לגדל את כרם המלבק המסחרי הראשון בארץ בשנת 2003. ארבע שנים מאוחר יותר הוציאו ביקב טפרברג את המלבק הזני הישראלי הראשון. מאז ראינו וטעמנו הרבה יינות מלבק בארץ, גם מתוצרת מקומית וגם יינות מיובאים. וכן, יש לו הרבה גרופי'ס לזן הזה, שנולד בדרום מערב צרפת, נודע כאחד מחמשת זני בורדו הקלאסיים וזכה ביותר מאלף מילים נרדפות שונות לשמו.

בעשור האחרון רואים בישראל את המלבק גם כחלק מממסכים וגם כיינות זניים. מדובר בזן שמאוד קל לאהוב ולשתות אותו. ליינות המלבק בארץ צבע עמוק ועוצמתי, לרוב היינות יהיו די בשרניים, בעלי גוף די מלא וחומציות נאה ביותר. ניחוחות וטעמי פירות שחורים, שוקולד, קפה, פלפל שחור וטבק מתוק. הסיומת תהיה לרוב רכה ונעימה.

פניתי אל שמעון בטר, כורם בעל ותק של קרוב לשלושים שנים, "הכורם הגדול ביותר של יקב טפרברג" לדבריו, שמגדל היום כ-1,300 דונם ענבי יין, ביניהם גם מלבק. "מלבק הוא הזן שאני הכי אוהב, וגם היין שאני הכי אוהב."

"אני אוהב לנסות דברים חדשים, גם במיכון וגם בזני הענבים. בשנת 2003 נטעתי בארץ זנים חדשים רבים, ביניהם את חלקת המלבק הראשונה המסחרית. לצדה היו גם סנג'ובזה, פטי ורדו וטמפרניו. לזן המלבק אני מחובר במיוחד, והוא נותן באזור שלנו, בעמק איילון, שבאזור הרי יהודה, תוצאות מאוד טובות מבחינה ייננית. כל הכרמים שלנו ניטעו בעמק, אזור שטוב לגידול הרבה זנים. הבדלי הטמפרטורה פה בין יום ללילה משפרים את איכות הענב. הלילות קרירים, כך שגם אם ביום חם עדיין יהיה פה קריר יותר יחסית למרכז."

"קל לגדל מלבק, זה כמעט לא דורש מאמץ. צריך לשמור עליו, כי הוא יכול להשתולל מבחינת יבול, אך קל מאוד לבצור אותו ובתור כורם גם כיף לגדל אותו. לכל ענב יש את התכונות המיוחדות לו ואת הטעם שלו, ואני חושב שהטעם של מלבק הוא הטעם שאנשים אוהבים. קחי למשל את הקברנה סוביניון, הוא נחשב לרולס רויס של הענבים, אך הוא עוצמתי ולעתים עוקצני. לעומתו מלבק מחליק וקל וכיף לשתות אותו. כל מי שביקר פה, גם מהארץ וגם מחוצה לה, טוען שיש לנו פה את אחד המלבקים הטובים ביותר. ויש לו גם צבע מדהים."

"רק שימשיכו לעשות יין כזה טוב".