עסקי האוכל בעיר אילת אף פעם לא היו פשוטים. הקהל הישראלי שמגיע לעיר מעדיף ארוחות הכל כלול, ולעומת דוכני רחוב, רשתות נוצצות ומסעדות של בתי מלון, קשה למקומות קטנים ועצמאיים לשגשג. יוצאי דופן הם מיזמים מקומיים בסגנון מסעדת המסגר חמש. כעת אילתי נוסף מככון להרים את הרמה הקולינרית בעיר ולהציע לה משהו חדש ומשלים שהיה חסר כל כך מאפיית לחמי בוטיק. יובל זיו (50), אילתי לשעבר המתגורר כיום בבאר אורה הסמוכה, החליט לעשות מעשה ופתח לפני חודשיים את מאפיית לחם ברויטמן בעיר.
זיו, אוטודידקט, שהגיע בכלל מתחום הצלילה, למד כיצד אופים לחם והתאהב במלאכת ההכנה האיטית. "כנראה שזה משהו גנטי, כיוון ששם הנעורים של אמי הוא ברויטמן, כמו שם המקום, וברויט ביידיש זה לחם", מספר זיו, ומכאן ניתן להניח שגם סבא רבא שלו לש בצק למחייתו. את האהבה לאפייה ספג מהבית וחיזק בסדנאות בהן השתפשף בטכניקות השונות והפך את התחביב למקצוע. את המתכונים, הוא מדגיש, פיתח בחלקם הגדול בעצמו ומספר כי גם היום הוא ממשיך לשנות אותם עם הרבה ניסוי ותעייה. בתחילת הדרך שכר לצורך כך את שירותיו של השף והיועץ הקולינרי אבנר לסקין, "ביקשתי ממנו שיבוא לחזק אותי קצת עם מתכונים גם עם טכניקות ושיטות עבודה כדי שנעלה על הנתיב בצורה נכונה".
המקום החדש התקבל באילת באהדה רבה. "היה מאוד חסר מקום כזה באילת, אני מרגיש שנכנסתי לוואקום. אנשים פה מאוד מעריכים ומפרגנים, יש היענות מאוד גדולה", הוא אומר. כל הלחמים במקום ללא יוצא מן הכלל הם לחמי מחמצת (שאור). "אני לא משתמש בכלל בשמרים תעשייתיים, בשום ממתיק או בכחומרים שמאיצים את ההתפחה. התהליכים מאוד איטיים אצלנו, יש לנו לחמים שלוקח לנו חמישה ימים להכין. לדוגמה, את הלחמים ליום שישי אני מתחיל להכין כבר ביום שלישי. זה תהליך מסורתי שמעלה את הערכים התזונתיים של הלחם והופך אותו לקל לעיכול גם לאנשים שיש להם בעיות עם חיטה". לדבריו מדובר בחוויה רוחנית של ממש, בשביל הנפש. " לא עשיתי פה מאפייה של פיתות כדי להחזיר את ההשקעה באיקס חודשים. עבורי זו עשייה, יצירתיות, תרומה לקהילה המקומית.
מה סוג הלחם הכי מבוקש?
לחמי שאור מדגנים מלאים, 100 אחוז קמח מלא. יש לנו גם לחם שנקרא לחם גרעינים שכולם מאוד אוהבים אותו, לחם שיפון וכוסמין מלא בגרעינים מכל מיני סוגים. בעתיד הרחוק אני מתכנן גם לייבא מחו"ל זני חיטה עתיקים".
מחירי הלחמים במאפייה נעים מ-17 שקלים לכיכר של נבט סובין ומגיעים עד מחיר של 25 שקלים ללחמים מקמח כוסמין. כמו כן במאפייה גם לחמניות חיטה במחירים שונים (3-5 שקלים ליחידה).
זה נחשב יקר בעיני תושבי אילת?
"תמיד יהיה מי שיגיד שבאגט ב-10 שקלים זה יקר לעומת הבאגט בסופר אבל כמובן שזה לא אותו מוצר. אבל סה"כ נבנית פה קהילה של שוחרי לחם איכותי".
יש קושי להביא חומרי גלם איכותיים לאילת?
"אצל לא מעט ספקים אילת בכלל לא נמצאת בתודעה כמקום שהוא חלק מהארץ - אז אני דואג ללוגיסטיקה. אבל אין מה לעשות, זה חלק מהעלות של לחיות באילת". לדבריו, הוא משתדל ככל הניתן לעבוד עם חומרי גלם מקומיים ולמכור חלק מהם בחנות. כך למשל קמחים ישראלים שמיוצרים בטחנת קמח ליד שדרות וטחינה אילתית. כיום ניתן לקנות במאפייה גם קפה ובעתיד הקרוב הוא מתכנן להרחיב את העסק לבית קפה קטן עם כמה שולחנות ומנות על בסיס הלחם המיוצר במקום.
לחם ברויטמן. רחוב אלמוגים 17, אילת. 08-6340007
שעות פתיחה: א'-ה' 8:30-14:30, 17:00-19:30 ו' 08:00-14:30 או עד שנגמר הלחם. כשרים בהשגחת הרבנות.
איפה אוכלים באילת לאורך הטיילת?
מסעדות באילת שרק האילתים מכירים
המוסד האילתי: המחבוא של אדי
המוסד: המפלט האחרון