בזיכרונות הילדות שלי יש כמה חגים שצרובים אצלי במיוחד, גם בגלל האוכל שלהם, גם בגלל החג עצמו וגם בגלל העונה בה הם חלים, סוכות הוא אחד מהם. חג סוכות אצל סבא וסבתא שלי היה משהו מיוחד. כשהם עלו לארץ הביאו להם את כל התכולה שלהם בארגזי עץ, סבא שלי פירק את הארגזים האלו לקרשים, והעצים שלהם שימשו את המשפחה שלי במשך 60 לבניית סוכה בחג.

הסוכה אצלהם בגינה הייתה משימה שסבא שלי היה מתחיל לעבוד עליה כמעט חודשיים לפני החג, הוא היה מתחיל לאסוף עצים בנוסף לאלו שהיו לו וסבתא שלי הייתה מוציאה את כל הקישוטים והתמונות של הרבנים ממרוקו ומהארץ, כאלו שהייתה שומרת במשך שנים, והייתה משקיעה המון זמן בקישוט הסוכה. מעבר לזה אני זוכר שהייתה בסוכה מיטה, וסבא שלי היה ישן שם במשך כל החג.

הסיבה השנייה שהחג הזה מיוחד בשבילי היא בגלל העונה שלו, תחילת החורף-סתיו, בדיוק בתקופה הזאת נכנסים כל הירקות המיוחדים - הלפתות, הארטישוקים וכל העשבים המיוחדים, זאת עונה מאוד טובה מבחינת הבישולים, אז סוכות תמיד מתקשר לי עם המון בישולים שהיו עושים אצל סבתא שלי לקראת החג. המון אנשים היו מגיעים גם בערב עצמו וגם במהלך ימי חול המועד, כולל הרבה מאוד חברים של סבא שלי שהיו מגיעים לארוחות, היינו עושים גם על האש ליד הסוכה, אבל גם הרבה מאוד בישולים. אני זוכר את ההכנות הקדחתניות כמה שבועות לפני כן לקראת החג, הייתי מתלווה לסבתא שלי לקניות בשוק וכל הבסטות היו מוציאות את הסחורה שלהן החוצה.

היה רב שגר בשכנות לסבא וסבתא שלי, שהוא גם היה רב הכותל, הוא היה מגיע לקראת סוף החג ומביא איתו אתרוג אחד גדול במיוחד, הוא ידע לבחור אותם, ופשוט היה מקלף אותו והיינו אוכלים. היה לאתרוג הזה טעם מדהים שאני לא אשכח לעולם, טעם הדרי חמצמץ-מתקתק וטיפה מריר שמאוד אהבתי, הרבה פעמים כשהיו נשארים אתרוגים בסוף החג או אתרוגים פסולים היינו עושים מהם ריבות או אתרוגים מסוכרים (מתכון לריבת אתרוגים בהמשך). המתכון שבחרתי להביא הוא מתכון יותר משפחתי וחגיגי. הבישול הראשוני במתכון הזה הוא מאוד חשוב כי האתרוגים מוציאים בבישול את כל הטעם שלהם והבשר עצמו סופג את הטעם לפני האפייה.