ז'אז'ו: נדרש חישוב מסלול מחדש

כמי שנהנה מהאוכל בז'אז'ו בביקור הקודם, הצטער אבי אפרתי לגלות הפעם סטנדרט נמוך משמעותית, נטול ברק וחדות. ביחד עם המחירים שעלו הפכה חוויית האכילה למתסכלת משהו

  • ז'אז'ו
מסעדת ז'אז'ו בשרונה (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

שנה וארבעה חודשים חלפו מאז נפתח ז'אז'ו – בר היין בשרונה, אח גדול ומפואר לשני ברים קטנים ומתוקים בנווה צדק. ביחד עם קלארו של רן שמואלי, השוכנת מולו, ומתחם ליטל איטלי, הוא היה הפתיחה היותר מסקרנת במתחם שרונה, שזה אך נולד אז.

ז'אז'ו שוכן באחד החללים היותר מדהימים שיש. מרתף יין טמפלרי ענק שהוסב לבר-מסעדה מעוצב להפליא. הביקור הראשון שם, קצת לאחר הפתיחה הותיר התפעלות מהעיצוב, אמביוולנטיות מעוצמת הווליום במקום והנאה אמיתית מהאוכל של השפית עדי לוי. בכתבת הביקורת שלי, בפסח שנה שעברה, תואר ז'אז'ו כמקום שמגיש את אוכל הברים הטוב בישראל. קצת למעלה משנה אחרי, קפצנו לביקור חוזר.

מטפסים במדרגות העולות לשרונה מרחוב הארבעה, נכנסים, יורדים כמה גרמי מדרגות, מסתגלים לתאורה העמומה בחלל נטול החלונות, נושמים עמוק ומתפעלים שוב: וואו! יפה כאן. מושקע ומעוצב מדויק ונכון, עד אחרון הפרטים. המוזיקה סבירה לחלוטין בעוצמותיה הפעם. האם ז'אז'ו הפנימו משהו בנדון בזמן שעבר מהפתיחה? או שמא זו השעה המוקדמת יחסית בה הגענו? כך או כך, עם מעט שולחנות מאוכלסים מסביב, פסקול ראוי והתפאורה הנהדרת, הרגשנו קצת בהיי. תל אביב המיוזעת נראתה רחוקה מאד מכאן.

הצצנו בתפריט היין הקטן, היומיומי יותר, ובספר הגדול והעבה. הרבה אופציות יין יש כאן. הבחירות נאות בהחלט אבל חסר יין במחירים צנועים. זו איננה בעיית תמחור. תמחור היין דומה לזה המקובל בעיר. זו החלטת מיצוב. בבחירות היין כאן יש בהן פחות אופציות Value for money ויותר אופציות יקרות יחסית. ז'אז'ו - שרונה מיקמו את עצמם מהפתיחה כמקום לבעלי אמצעים. תיירים מבוססים או קהל מקומי מהסוג הנוהג להגיע לבר של מסה ולחמארה של רפאל. אוהבי ויודעי יין שבאים לשתות אבל לא בהכרח לפרק הרבה כסף? אלו נספרים פחות כאן וזו, בעיני, טעות. הם אלו היודעים לגלות נאמנות למקומות מהסוג הזה לאורך זמן.

עוד בוואלה! NEWS

שיפור באיכות החיים: הכירו את דירות היוקרה של הדיור המוגן

לכתבה המלאה
מריחה ענקית שלק רם לימון שחור. צרוב עם סלט לוביה (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

התקרובת בז'אז'ו היא אוכל ברים טיפוסי, עם מנות בגודל ביניים, לחלוקה. ראשונות שמהן עוברים לעיקריות סטייק או דג שלם אינן העניין כאן. מזמינים כמה מנות וחולקים. הצצה בתפריט גילתה שהאוכל התייקר משהו מהשנה שעברה. התחלנו להזמין.

סבב ראשון: קרפצ'יו סינטה בלאדי מרי (54 שקלים) וקלמרי צרוב עם סלט לוביה (62 שקלים). מנת הקרפצ'יו בלאדי מרי, ממנה נהנינו מאד בשנה שעברה, היא רעיון חביב. מפרקים את רכיבי קוקטייל הוודקה-עגבניות האלמותי ומגישים על נתחי הדג הנאים סלרי, עגבנייה, צ'ילי ובצל אדום, לצד עם צ'ייסר וודקה. הבשר היה בסדר, טוב קצת פחות מזה המצוין מהפעם הקודמת. בשאר התוספים לא ניכרו החדות והדיוק המוחץ של אז. זה הרגיש כמו התואם הסביר אבל הדהוי משהו, של הדבר האמיתי.

במנת הקלמרי ישבו מעט מדי גופי קלמרי על הרבה מדי לוביה סתמית. טבעות קמח חומוס מטוגנות הוסיפו שמנוניות, להבדיל מפקטור טעם, שום קונפי היה שום קונפי, ומריחה ענקית של קרם לימון שחור על הצלחת הוסיפה צבע יותר מטעם. הסה"כ חבר למנה דלת ומאכזבת שמגע הים היה בקושי הערת שוליים בתוכה.

תמנון ראגו צ'וריסו (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

המשכנו: תמנון ראגו צ'וריסו (72 שקלים) וסקאלופ קרם שורש פטרוזיליה (74 שקלים). פעמיים אכזבה. שלוש חתיכות התמנון היו בסדר אמנם אבל כל השאר סביבה הרבה פחות. ראגו הצ'וריסו היה בנאלי, שטוח טעמים לחלוטין. לא כזה שמוסיף עומק או שפיץ. תפוח האדמה והעגבניות ליד לא באמת עשו משהו. זו הייתה מנה ששידרה כובד, להבדיל משמחת חיים של טאפאס עז ויצירתי כמו שאמורה הייתה להיות.

מנת הסקאלופ הייתה הגרועה בארוחה. סקאלופס עם קרם שורש פטרוזיליה, פטריות שימאג'י, כרישה ואבקת פופקורן. כל המלל היומרני ומעורר הסקרנות הזה טמן בחובו גסות טעמים עזה, מביכה אפילו. מעט סקאלופ, קצת שימאג'י, צינורות כרישה שממלאים את הנפח כחלופה לסקאלופ המועט והפצצת אומאמי אלימה, שלא לומר ברוטאלית, נחותה ממש, ברוטב. לא שיווינו בנפשנו שמישהו מרשה לעצמו להגיש מנה כזו במקום כזה, שכולו, לכאורה, סטייל.

סקאלופס ופטריות שימאג'י (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

קינחנו במנה שנקראת שזיפים ועוגת שמן זית (38 שקלים) וכוללת שזיפים, עוגת בחושה מפורקת, קרם אנגלייז תפוז, הדרים מסוכרים, צנוברים וגלידת רוזמרין. זה נשמע מקסים והיה עדיף אולי על המנות שקדמו לו, אבל לא הרבה יותר מבינוני בערכים מוחלטים.

כמי שנהנו מאד מהאוכל בז'אז'ו בביקור הקודם שם, הצטערנו לגלות אוכל ה-ר-ב-ה פחות טוב הפעם. הסטנדרט נמוך משמעותית משהיה, הברק ההקפדה והחדות אינם כלל. ביחד עם המחירים שעלו הפכה החווייה למתסכלת משהו. אין שום דרך להכתיר את ז'אז'ו, על סמך האוכל הזה, כמקום המגיש את אוכל הברים הטוב בישראל.

לאן יתגלגל מכאן הז'אז'ו? האם ימשיכו לאחוז במיצוב היוקרתי, על אותה בלטה בדיוק? האם יחשבו מסלול מחדש וישחזרו את ה-די.אן.איי של הברים הצנועים יותר מנווה צדק? תקוותי הפרטית שכן. כך או כך, נראה שמקצה שיפורים משמעותי למדי נדרש במטבח שם עכשיו.

ז'אז'ו, מתחם שרונה, מבנה 116.

(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully