הפלעצל, הלוא הוא הביאליסטוקר קוכן (מאפה ביאליסטוק), או כפי שמכונה אצל יהדות ארה"ב ביאלי, הוא בעצם לחם מועשר בבצל ופרג שמגיע מהמטבח היהודי המזרח-אירופאי, ומייצג את הסגנון הקולינרי שרווח במאות הקודמות בקו התפר הדק שבין פולין לרוסיה.

אני ערכתי קצת שינויים בגרסה המקורית (ויסלחו לי כל מי שמכירים את המאפה) והחלטתי להכניס לבצק גם קצת תפוחי אדמה מבושלים. את הבצל, שלא כמו במקור, טיגנתי לפני. שני השינויים הללו הביאו לתוצאה של חלה זהובה ממש, מבפנים ומבחוץ, עם טעם מעט מעושן, נפלא ומיוחד. מזל שהמתכון מספיק ל-2 חלות, כי אחת לבטח תחוסל לפני ארוחת השישי.

1. באפיית לחמים או חלות עם תוספת של חומרי גלם "חיצוניים" המכילים ריכוז גבוה של עמילנים, שומנים ומים (כדוגמת תפוחי אדמה ובצל) ישנה לפעמים תופעה של בצק דביק שמסרב להתעצב לחלק. מאחר ויש מלחמה עיקשת בין העמילנים, השומנים והמינרלים, כל לחץ נוסף (לישה) עלול לא רק להקשות את הבצק אלא "לפרק" ולקרוע אותו. אם הבצק לא מתמסר, אל תתפתו ללוש אותו יותר. להיפך, אפשרו לו לנוח. השיטה הטובה ביותר היא לעבוד על משטח מקומח היטב (במידה ויש דביקות יתר) או על משטח משומן קלות (במידה והבצק הפך קשה ושביר).

2. מי שמתקשים לקלוע חלה משום שהבצק אינו מתנהג כבצק של חלה רגילה בגלל התוספות, ניתן לכדרר פיסות בצק במשקל 30 גרם ולסדר בתבנית מוארכת או עגולה. התוצאה תהיה טעימה לא פחות והמראה גם כן יהיה יפה.

3. ניתן לאפות בתבניות בריוש אישיות, בתבנית כיכר לחם, בתבנית מלבנית שטוחה (במקרה זה, כדאי לחרוץ מעט את הבצק עם סכין חדה כדי שיהיה לאוויר מקומות שמהם הוא יוכל לצאת), בסיר פלא, בסיר ג'חנון, כלחמניות מוארכות, עגולות או אפילו כבסיס לפיצה ביאנקה.