גוטל'ה: בתוך החצר המתוקה של מלכת הקינוחים מהשרון

על פניו, הכול מצוין בגוטל'ה. בית המאפים הוותיק שהפך בשנים האחרונות למסעדה של ממש מצליח להחזיק תפוסה מרשימה בשעת בוקר מוקדמת יחסית של יום חול, והשולחנות עמוסים באנשים ובצלחות, עם נטייה קלה לטובת הצלחות.

לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

הרבה אוכל מסתובב בחלל, לרבות מה שנראה כלהיט מקומי בדמות פטריות ממולאות בקרם שמנת-תרד, פרמזן וחלמון ביצה, מוקרמות בגאודה ובעוד קצת פרמזן. אני מציץ לשולחן שלידי ומוודא, לא בלי מבטים מוזרים (ומוצדקים) מיושביו. כן, ממולאות, שמנתיות, מוקרמות. פוטוגניות. לא, הם לא נענים להצעה שלי לטעום ולכתוב על זה, ופחות מתרשמים מצמד המילים "וואלה! אוכל".

החלל גדול ומורכב, אך הכול עובד כאן, וגם תקלות שירות רנדומליות מוחלקות במהירות מרשימה. אולי בגלל שאנחנו בשרון, אולי כי הצוות צעיר אך עדיין חמוד. אולי כי הוחלט כאן מלמעלה שהמקום לא יעבוד בשבתות ובחגים כדי לא לשחוק את אנשיו, ויצר אגב-כך אווירה מעט פחות לחוצה מהמקובל. "כן לרדוף אחרי הכסף, אבל לא להשתגע", כהגדרת הבעלים.

ובכל זאת, משהו חסר לי. אני יוצא החוצה, נותן לריח להוביל אותי, יורד למדרכה ולוקח ארבע פעמים שמאלה. זאת הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי באותו שבוע.

כי שם, אחרי השמאלה-המרובע הזה, מסתתרת יפעת שפי. אפשר להגדיר את המחבוא שלה בקלות כחצר האחורית של גוטל'ה. אפשר גם לקרוא לו בשמו - ממלכת מתוקים מופלאה ושמחה.

"נעים לי הלמטה, מאוד", מודה שפי, מי שהתחילה את כל האופרציה הזאת לפני משהו כמו 13 שנים. היא עבדה עם אביה, הבעלים של מסעדת שצ'ופק המ-י-ת-ו-ל-ו-ג-י-ת בתל אביב, נסעה ללמוד ולהתמקצע בקנדה, וחזרה כדי לפתוח מקום קטן "שמכר ב-100 שקל ליום".

שבע שנים אחר כך, היא דילגה מעט הצידה והתמקמה עם שותפיה בנוחות במתחם הנוכחי. הם שם, והיא כאן, עם צבא נשי קטן וחכם. "אני יוצאת כל הזמן, עולה למעלה, מביאה עוגות. אני יודעת למלצר ולתת שירות ולהיות בריסטה, אבל פה אני אוהבת, וזה מה שאני נהנית לעשות, כאן טוב לי וכיף לי".

שפי, כפי שבטח קלטתם, מנסה לכסות בצניעות גדולה מאוד (וכנה לחלוטין) על מה שעבור רוב בני האנוש היה בסיס להתנשאות אפייה כמעט גורפת.

אנחנו מדברים, וסביבנו הסחות דעת ובלוטות טעם שדורשות ריטלין קולינרי. במקום זה, היא עושה את מה ששידרתי לה עם העיניים לעשות מהרגע שנכנסתי בדלת. "רוצה לטעום?".

יש כאן מקררים עמוסי מוסים וקינוחי ויטרינה עשירים, לרבות גירסאות מעודנות יותר ואלגנטיות יותר וטעימות יותר לכל להיטי הקונדיטוריה המוכרים.

יש גם אפייה נון-סטופ, תבניות שטוחות של עוגיות שושנים שיצאו הרגע מהתנור, ומאפים קטנים, קרואסון שכמה מיחידותיו הושארו בכוונה כדי לצבור קצת אופי ולפתות סובבים וחיתוכיות שעדיין לא נחתכו, בתצורת מגש שלם, בצקי-ריבתי-קראמבלי. השוליים שלו נחתכים ואחת האופות המוכשרות מציעה לי אותו, ככה לוהט, יישור העוגה הראשון בחיי שאשכרה מיישר את העוגה.

לבד ממאפייה, גוטל'ה מחזיקה מטבח שוקק חיים, שתפריטיו חודשו לאחרונה בעקבות הצטרפות השף רגב נחמני.

תוכלו למצוא כאן, בין היתר, גרבלקס סלמון שנכבש במקום וגם שרימפס בחמאת עגבניות וסאקה, סקורדיליה יוונית וקציצות פרסה, דולמה ופולנטה, וגם סלטים קלאסיים ופחות קלאסיים.

העיקריות ממשיכות ללהטט בין המטבחים, לא כבולות להגדרות ולגבולות גיאוגרפיים, ונרתעות באופן מכוון כנראה מכל מה שקשור לתוויות. יש לזניית חצילים, עגבניות וגבינות, קנלוני טלה ומנות פסטה מפתות נוספות, אך גם אגף דגים ופירות ים מסקרן, ובו ריזוטו שרימפס ותרד או פיש & צ'יפס מתבקש. יש מסמאן קארי אדום, סטייק פרגית וקבב טלה והמבורגר מפורסם, שהוא רק בסיס לשדרוגים ושיפורים כמו גבינת בושה ובצל מקורמל.

בקיצור, הבנתם את הרעיון - יש כאן כמעט הכול, אבל רק במובן של נעשה *הכול* כדי שאותו הכול ייצא כאן טוב וטעים, ומה משעבר פחות מעניין.

הקיר הראשי של הקונדיטוריה-ממלכה של שפי נראה כמו סצינה מ"נפלאות התבונה". ניירות מצהיבים, מתכונים שעברו אינספור שיפורים ותיקונים בעטים ובטושים שממשיכים לשפר את השיפור. אף אחד לא עיצב את הדבר הזה, ובכל זאת זה קיר שחייב להיות מוקד לכתבה בערוץ בית ועיצוב של וואלה.

בקורלציה כמעט מוחלטת, שולפת שפי ממדף סמוך לקיר את "קלסר הסבתות שלה", כהגדרתה. עוד מתכונים, עוד אוצרות, עוד דפדופים מתוקים. אחד השאירה עובדת שכבר לא כאן, השני עבר בירושה מקולגה אחרת.

"הנה זה", מצהירה שפי, ומוציאה את מתכון כדורי השוקולד שלה. "קיבלתי את זה בפעם הראשונה ממישהי בצבא. שם התחלתי לעשות עוגות בפעם הראשונה. הראשונות יצאו כמו חביתה", היא צוחקת, "זה היה נורא ואיום".

עוגת הביסקוויטים מונפה על ידי שפי לכדורי שוקולד שהם בסט-סלר עד היום הזה. "זה יותר התאים כי היה בפנים קצת פודינג. רוצה מתכון?".

היא שואלת, ואני כמעט מתפלץ. אפילו אמא שלי לא מחלקת מתכונים בקלות כזאת. שפי צוחקת. "אני כן, אני מחלקת, למה לא?".