אודליה הייתה בת הדוד של איציק בעלי, וגם חברה טובה שלי. אני והיא היינו מנסות תמיד להכין פחזניות, וגם כשהיו יוצאות לנו פיתות במקום, נהנינו לנגב איתן קצפת.

כשהיא נרצחה, הייתי בחודש החמישי עם אופיר, הבן השני שלי. כשהוא היה בן שמונה חודשים, התחלתי ללמוד קונדיטוריה. עד היום אני הכי אוהבת להכין פחזניות וקרוקומבושים, וכשאני מסיימת, אני תמיד מראה לה מה יצא, לאן הגעתי, ואיך השתכללתי. המתכון הזה הוא מתכון עם זיכרון. הזיכרון שלי, ושלנו.

אודליה, בת דליה ושמעון חוברה, נולדה ב-28 באוגוסט 1978, אחות לאלון ולאורן. היא גדלה בירושלים, למדה בבית הספר הממלכתי א' בנווה יעקב, והמשיכה לתיכון רנה קאסן בעיר. לאחר השירות הצבאי, היא החלה ללמוד במכללת רידמן, ועבדה במוקד 199 של חברת בזק כאחראית על פניות הציבור.

בליל שישי, 25 בפברואר 2005, כמה דקות אחרי השעה 23:00, פוצץ מחבל מתאבד את חומר הנפץ שעל גופו בכניסה למועדון "סטייג'" בתל אביב, סמוך לטיילת ולחוף הים. ארבעה בני אדם נהרגו במקום מהפיצוץ, כולם חברים ליחידת מילואים ובנות זוגם שהגיעו לחגוג במקום, ורבים נוספים שהמתינו בכניסה נפגעו.

אודליה, שהגיעה עם חבריה לחגוג יום הולדת, נפצעה באורח קשה מאוד והועברה לבית החולים איכילוב, אך היא לא שבה להכרתה ונפטרה כעבור יומיים כשהיא בת 26 בלבד. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול שבירושלים, כשהיא מותירה אחריה את הוריה ושני אחיה.