אני מודה שאני לא חובב גדול מאוד של "קינוחים", כלומר מנות מתוקות שמשלבות כמה וכמה אלמנטים או כל מיני "דה קונסטרוקציות" של קלסיקות ישנות וטובות, אבל מדי פעם שווה מעט לחדש, בידיעה מראש שלא נמציא מחדש את הגלגל.

אז העוגה הזו היא לגמרי תולדה של המח הקודח שלי, אבל בהחלט שומרת על צביון קלסי ושילובים מתבקשים. מה שבעיני עוד יותר מעניין במתכון הוא שהיא לחלוטין ללא חלב וללא גלוטן, כך שהיא נהדרת עבור מגוון רגישויות, ללא תחושה כלל שבאמת ויתרנו על משהו.

הייתי במתח די גדול כשהעוגה נכנסה לתנור וקיוויתי שהכל יתנגן כמו שדמיינתי. אחרי כארבעים דקות מורטות עצבים, אני יותר משמח לבשר שהעוגה אף התעלתה על הציפיות ויצאה נימוחה ומפנקת. השילוב בין רכות ולחות התמרים, השחיתות של השוקולד, עומק ומרירות הקקאו וה"מרציפניות" הנוסטלגית של קמח השקדים התלכדו יחד לשלם אחד משמח.

ייתכן שחלקכם טרם נתקל בחמאת קקאו, המופק במהלך עיבוד פולי הקקאו ויחד עם מוצקי הקקאו משמשת לייצור שוקולד. יש לה ארומה שוקולדית עדינה מאוד והיא נמסה בטמפרטורת הגוף, כלומר תורמת ליציבות העוגה וגם לתחושת נימוחות כשהיא פוגשת את הלשון.

ניתן למצוא חמאת קקאו בחנויות טבע וחנויות אפייה מתמחות ואני ממליץ בחום לגלות ולהתנסות בחומר הגלם האיכותי והיעיל הזה.

תוספת האלכוהול לעוגה אומנם אופציונלית, אך מאוד מומלצת, ולבעלי הידע והמזל ששמו את ידם על בקבוק של בוכא בוקובוזה (תזקיק יין תאנים, בעל שורשים עמוקים ביהדות תוניס) תמזגו לעצמכם כוסית, תוסיפו כמה כפות נדיבות לבלילה ותודו לי אחר כך. גם סוגי אלכוהול אחרים יתאימו לא פחות, כמו וויסקי או קוניאק, וגם רום יעבוד כאן מצוין.

הבסיס של העוגה הזו היא למעשה הנימוחות, אז חשוב לא לאפות יתר על המידה ולהוציאה מהתנור כשקיסם שננעץ יוצא מעט לח וטרם יבש לחלוטין (הבדל של 5 דקות אפייה).

הוספתי גם מתכון לקרם טופי קוקוס, למי שרוצה ממש להתפנק.