הגברת הראשונה של השמפניה

אולי זה נראה כמו אירוע ששייך לעבר הרחוק, אך רק לפני מספר שבועות התקיים ארץ דיון לוהט לגבי התאמת נשים לתפקידי לחימה בצה"ל. המלחמה הזו וממשלת ה'אין ברירה' הוכיחו חד משמעית את חשיבות הנשים, שמרסקות תקרות זכוכית, או פלדה, אחת אחרי השנייה בחודשים האחרונים. נשים רבות עשו זאת בעולם לאורך ההיסטוריה. בשקט ובלי משחקי אגו. אפילו בעולם היין השמרני של המאה השמונה עשרה.

לקראת חג האהבה, בו מיליונים יחגגו עם שמפניה, סיפור ההעצמה הנשית של האלמנה מבית השמפניה קליקו, הופך לרלוונטי במיוחד.

ההיסטוריה האנושית רצופה בנשים מנהיגות, נשות תרבות פורצות דרך ולוחמות בולטות, נשים מעוררות השראה, שלא נכנעו לתכתיבי החברה ופעלו לקידום זכויות הנשים בעולם כולו. אחת מהן היא לואיזה מיי אלקוט שכתבה כבר בתחילת המאה ה-19 את אחת היצירות הספרותיות המפורסמות בעולם 'נשים קטנות', ופילסה את הדרך עבור סופרות וגם עבור נערות ונשים רבות.

המדענית מארי קירי הייתה לאחת הדמויות החשובות ביותר במדע, שהגיעה להישגיה הרבים לאחר שנאלצה ללמוד במחתרת, מכיוון שסורבה כאישה ללימודי מדעים באוניברסיטה. וירג'יניה וולף, כתבת פמיניסטית שכבר מהמאה ה-19 השפיעה על דורות של נשים טענה: "מה שחשוב הוא להשתחרר, לגלות את ממדינו הנכונים ולסרב לכבלים".

אלינור רוזוולט, דמות ציבורית, פוליטיקאית ואקטיביסטית, נחשבת בעיני רבים לגברת הראשונה הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב ועשתה רבות למען קידום נשים.

הציירת פרידה קאלו הצליחה להטביע את חותמה בתרבות העולמית כשביטאה דרך יצירתה את מורכבותה של החוויה הנשים והזהות הנשית לצד זהות לאומית וגזעית והיוותה השראה לנשים בכל העולם.

סימון דה בובואר גם היא ברשימת הנשים המשפיעות בעולם, שיצירותיה התמקדו בפמיניזם ובאקזיסטנציאליזם. רוזה פארקס הייתה פעילה משמעותית ומשפיעה מאוד בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח במאה ה-20.

באותה מאה בלטה גם חנה סנש, לוחמת ומשוררת שהפכה לגיבורה לאומית וסמל להקרבה עצמית חסרת פשרות, בהציגה דמות נשית חזקה ולוחמת, אידיאליסטית ואמיצה ביותר.

רות ביידר גינסבורג מונתה בשנת 1980 על ידי נשיא ארה"ב ביל קלינטון לשופטת בבית המשפט העליון והובילה פסקי דין חשובים שעסקו בתיקון אפליית נשים.

הכימאית, פרופסור עדה יונת, שאמרה "אני רוצה לעשות משהו שיתרום לישראל ולאנושות", קיבלה בשנת 2009 פרס נובל על מחקרה פורץ הדרך בחקר הריבוזום. גם הסופרת והמשוררת הקנדית מרגרט אוטווד הפכה לאחד הקולות החשובים בזכות ספריה שעוסקים בנושאים הנוגעים למעמד האישה.

אל שורת הנשים הזו אפשר לצרף את השחקנית רונית אלקבץ, שמעולם לא למדה משחק באופן מקצועי, אך פלסה את דרכה בעוז לקולנוע, לטלוויזיה ולתיאטרון, וזכתה בשלל פרסים בארץ ובעולם על תפקידיה הנשיים החשובים שמדגישים את הצד הכואב והמופלה של נשים עד היום.

מתחילת המאה ה-21 אנחנו עדים בארץ לעלייה משמעותית במעורבות נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. מדובר בנשים טייסות, חובלות, נשות שריון, מודיעין ועד ללוחמות ביחידות מיוחדות. המלחמה הארורה שעוטפת את המציאות היומיומית שלנו כיום הביאה נשים רבות לתפקוד שיא, בין אם זה בצבא או בהובלת כיתות כוננות ובין אם זה במגזר הפרטי ובהחזקת עורף איתן. עדיין מקומם מאוד הפער בין עשייה זו למיקום הנשים בהנהגה, אך גם זה ישתנה כנראה עם הזמן ועם הנהגה ראויה.

במאה השמונה עשרה המצב היה גרוע יותר ולרוב לנשים לא היה סיכוי להצליח בעולם הגברי, הקשוח של אז. וראה זה פלא, דווקא נשים הן אלה שהביאו לשינויים הגדולים והמשמעותיים ביותר באזור שמפאן, שבצרפת. ארבע נשים אמיצות, שהתאלמנו מבעליהן, בעלי בתי שמפניה, שהרימו בשקט ובאומץ רב את התרומות החשובות ביותר, בתקופה בה עוד לא קרעו חזיות בכיכרות הערים ועוד לא ממש ידעו מה זה פמיניזם.

רוב בתי השמפניה המודרניים נוסדו במהלך המאות ה-18 וה-19, חלקם על ידי צרפתים וחלקם על ידי מהגרים גרמנים. שמפניה נחשבה מאז ומעולם לחגיגית שביינות העולם. אלה היו היינות החביבים על מלכים, אצילים ועשירי העם. חלק חשוב ומשמעותי בהתפתחות המסחרית של אזור שמפאן ויינותיו, לקחו ארבע אלמנות שניהלו בתי שמפניה מובילים. המפורסמת ביותר, היא ניקול בארב פונסארדין (1866-1777), המכונה האלמנה קליקו (וו קליקו).

בשנת 1798 נישאה ניקול בארב לפרנסואה קליקו, בעל כרמים באזור שמפאן. טקס הנישואים החגיגי היה, כמתבקש, במרתף שמפניה. כמה שנים בלבד לאחר מכן, בהיותה רק בת 27, התאלמנה הגברת קליקו ובית השמפניה המשפחתי נשאר בלי המוביל הגברי שלו.

בניגוד לדעת הסובבים אותה, שחשבו שאין לאישה סיכוי להצליח בעולם גברי וקשה כל כך, החליטה האלמנה הצעירה לקחת על עצמה את ניהול היקב, משימה שמילאה בהצלחה עד יום מותה בגיל 89. מספר הישגים משמעותיים ביותר, שהשפיעו על ייצור השמפניות בעולם כולו, יצאו מבית השמפניה שלה.

החשוב מכולם התרחש כאשר שאחד מעובדיה של האלמנה, אנטואן דה מולר, פיתח את השיטה לצבירת המשקעים בצוואר הבקבוק לאחר התסיסה, כדי להיפטר מהם לאחר מכם. תהליך הרמואז' (remuage), או באנגלית Riddling, סיבוב הבקבוק, הפיכתו על ראשו וניעורו נשמר בתחילה כסוד כמוס, אך עד מהרה הפך לשיטת העבודה בכל אזור שמפאן. שיטה שמקובלת עד עצם היום הזה בכל העולם.

האלמנה קליקו הביאה את היקב לשגשוג וייצאה את יינותיו לחצרות המלוכה האירופיות. בשנת 1828 החלה לייצר שמפניה וייצאה כ-80% ממנה לרוסיה. עם פיתוח היקב והייצוא ביססה האלמנה את מעמד בית השמפניה ואת מעמד השמפניה עצמה בכלל רחבי העולם. השמפניה היוקרתית של בית קליקו נקראת על שם כינויה של הגברת Veuve Clicquot La Grande Dame (השמפניה המקבילה ל'דום פריניון' המפורסמת).

אז אם בערב וונלטיינ'ס דיי, אתם מעוניינים לחגוג עם שמפניה, אתן מוזמנים להרים כוסית של 'וו קליקו ברוט' (המחיר כ-300 שקלים לבקבוק), ולשתות לחיי האהבה ולחיי הנשים שעושות את השינוי.