המלצות מים אל ים. מסע קולינרי בצפון

כשהייתי ילדה היינו מבלים בכנרת כמעט בכל קיץ, עד שיום אחד שמעתי את אמא שלי אומרת לאבא שלי שמעכשיו החופשות המשפחתיות שלנו יעברו לסתיו, כי הכנרת הופכת משנה לשנה לאחד המקומות החמים ביותר עלי אדמות וזה בלתי נסבל.

ובכל זאת, אם יש מקום בישראל שאני אוהבת אהבת נפש עיוורת ולא מוסברת, לא משנה כמה חם בו או מה יקרה בו או סביבו או עד כמה חלקים ממנו יהיו מוזנחים ולא אטרקטיביים בעליל זו הכנרת.

למרות שבאמצע השבוע הטמפרטורות בה חצו את קו הארבעים וקצת וכמעט אין בה מים בשנה הזו, אם תציעו לי לקפוץ אתכם ברגע זה לסיבוב כנרת אני אגיע, לא משנה באיזו שעה.

בפעם האחרונה שעשיתי זאת, בשיא הקיץ, זה היה כדי להגיע ליקב מיקה במושב נטור ולצאת עם שלל בקבוקים.

היקב לא נמצא אמנם על שפת הכנרת אבל מי שנסעו איתי היו שיכורים מספיק כדי להשתכנע לקחת את הסוביניון בלאן המושלם שלה, לשבת אחר כך על שפת האגם בטמפרטורה של 35 מעלות ולהתאוורר מהשרקייה.

נזכרתי בזה כי בדיוק לפני שבוע יצא לי לטעום כמה יינות חדשים של מיקה, ומזכרתי שזה הזמן להזמין לילה בסופ"ש באזור ולשריין בחצר המוצלת והנעימה שלה ביום שישי בצהריים.

התירוץ הנוסף לנסוע לאזור עבור כל מי שחובב כמוני את אזור עוטף הימה המתייבשת, הוא מקום חדש בקיבוץ דגניה (א'). קרוב לכנרת ולירדנית (אל דאגה, לא אמרתי מילה על קמפינג). בית יין מקסים שנפתח ממש לא מזמן, בשם ריה.

מי שעומדת מאחורי המקום היא עדן דור, דור שני למסעדנים שהחליטה לקחת את החלום דווקא לצפון והיא אחראית לקונספט, לעיצוב ולאווירה.

מה שיפה ב-ריה הוא שיתוף הפעולה עם היקבים והיצרנים באזור. יש להם גם סדרת יינות מקומית ראשונה בשם יבניאל, שכל אחד מהם מספר סיפור אחר של הטרואר הצפוני.

איפה:
קיבוץ דגניה א'

מתי:
בימים א'-ה', בין השעות 16:00-23:00 ובימי שישי בין השעות 12:00-18:30

התחנה הצפונית המסקרנת הבאה היא בצד השני ועל שפת הים התיכון. חיפה, שדווקא יצא לי לבלות בה לא מעט לאחרונה אבל איכשהו תמיד זה מתנקז לאזור הנמל והעיר התחתית ואף פעם לא בכרמל.

לאחרונה חיפה הצליחה לשים את עצמה על מפת תיירות הפנים הצעירה, כשהחלו להיפתח הרבה מלונות בוטיק שמציעים סופי שבוע, לא במתכונת הקלאסית של חצי פנסיון ופסנתרן בלובי, אלא בילוי שנותן פייט יפה מאד לתל אביב, שקצת גוססת לאחרונה בתחום חיי הלילה.

אם אתם בסביבה, ואוהבים יין ואוכל איטלקי, כדאי לבדוק את המקום החדש של אלעד גולדשטיין "ברוקלין 17".

אלעד הוא בגלל יזם מתחום הגיימנינג, והקשר שלו לפיצה בר הוא סוג של הגשמת חלום של חובב פיצה מושבע שגם אוהב מאד יין וכמו שבברוקלין המקורית הצליחו ללשלב בין שני מרכיבי האלים הללו בהצלחה, הוא האמין שאפשר לעשות את זה גם בארץ.

במרכזה של ברוקלין 17, תפריטי פיצה פרימיום עם בר עשיר של יינות, בירה וקוקטיילים שזה חשוב בעיני, כי לרוב כשחושבים על בר פיצה הנטייה היא להתפשר על שני וחצי סוגי בירה ואולי איזה קוקטייל.

זה לא הסיפור פה. ההקפדה על חווית האלכוהול משמעותית לא פחות מחוויית האוכל. את כל היינות אפשר לקבל גם בכוסות וגם בבקבוקים, ויש בתפריט יינות מצרפת, איטליה, פורטוגל וגם נציגות מאד יפה ליין ישראלי.

איפה:
שד' מוריה 29, חיפה

מתי:
ימים א'- שבת, בין השעות 17:00-24:30