מהדף לצלחת: ספרי הבישול החדשים לתשע"ח

דבר המו"ל: אסנת לסטר משדרת משנת 1997 את התכנית סיר לשבת ברדיו קול רגע, ובספרה השלישי והנוכחי מאגדת את כל קיבוץ הגלויות היהודי ומתמקד באוכל שנוצר לשבת בעדות השונות.

צילום, עריכה וסגנון: חמין הוא אחד המאכלים האהובים ביותר בישראל, וספר שלם שמתמקד בו הוא לא פחות מהברקה. ניכר שהושקעה עבודה רבה מאחורי המראה הביתי והפשוט לכאורה של הספר, הטיפים בפתיחה מעולים, ואהבנו גם את סיפורן של הבשלניות שהביאו את המתכון, כי ידוע שגם בתוך כל עדה לכל בשלן תת-גרסה משלו. שילובם של מתכונים למנות שבת אחרות בבישול ארוך, כמו ג'חנון, רק הופכות אותו ליותר אטרקטיבי ומגוון. חמין קשה מאוד לצילום ולכן התמונות המגרות והבלתי יציקתיות עשו לנו את זה (למרות שלפעמים זה קצת חוזר על עצמו ומרגיש שזאת אותה מנה בדיוק, בכל זאת חמין).

נקודת תורפה: המתכונים הודפסו בכתב יד, פורמט חמוד שמצליח להעביר את הניחוח הביתי של הספר, אם כי קצת מקשה על ההתמצאות במתכון. בטח כשיש מתכונים שכוללים 15 סעיפי הכנה.

עושים חשק: תבית (עמ' 98), חמין ירושלמי עם חיטה, חומוס ובשר (עמ' 126), ג'חנון (עמ' 210).

למי קונים: בדומה לחומוס לכולם יש דעה נחרצת לגבי חמין, והאופן שיש להכין אותו. לכן זו מתנה נהדרת לרוב הישראלים, מכל העדות, בין אם הם בשלנים או לאו. גם מי שלא יבשל ישמח שספר כזה יהיה בספרייה שלו ובטוח ישמש כנושא שיחה מעניין מסביב לשולחן או בשיחת סלון.

לכל המתכונים לראש השנה בוואלה אוכל

דבר המו"ל: ספר ראשון מסוגו המוקדש לשייקים, מיצים, חלב טבעוני, דייסות ממרחים, קינוחים ועוד.

צילום עריכה וסגנון: הספר באמת יוצא דופן בנוף המקומי, ומביא את הטרנדים הפוטוגניים והבריאים היישר מניו יורק. יש פה שייקים שונים, ניקויים, וכמובן טיפים למה לעשות עם כל השאריות של הפירות והירקות. הצילומים מהממים, המתכונים ערוכים לעילא וקלים להכנה ולרוב לא דורשים חומרי גלם שמשיגים רק בחנויות מיוחדות. בניגוד לחשש המובנה בסוג מטבח כזה, הרמה קלה וסוף סוף יש ספר שמנגיש את עולם האוכל הבריא לקהל הרחב והופך את הצ'יה, הספירולינה והג'וג'י ברי לא רק לאוכל מזין אלא גם יפה, ומעורר תאבון. קיים סיכוי טוב שבמידה ותצטיידו במתכונים הללו תצליחו לנער השנה את האבק מהשייקר והבלנדר.

נקודת תורפה: בניגוד לספרים המוכרים של שי-לי שמתאימים לרוב למכנה משותף רחב מאד, הפעם מדובר בספר שמתמקד בז'אנר ספציפי יותר. היא עוסקת בספרה בתת ז'אנר טרנדי אמנם, שהולך וגדל בתוך ז'אנר הבריאות, אבל עדיין לא פופולרי בקנה מידה נרחב. אז קחו את זה בחשבון לפני שאתם קונים את החדש של שי-לי לחמותכם.

מתכונים שעושים חשק: שייק פאי פקאן (עמ' 64) גרנולת שוקולד (עמ' 112) פודינג אורז בר ומנגו (עמ' 158).

למי קונים: אנשים שתמיד עושים צום מיצים, בריאותנים, אלא שרוצים להתחיל, ואלה שטסים לניו יורק חמש פעמים בשנה ולא מפסיקים לדבר בהתרגשות על בתי הקפה שמגישים פודינג' צ'יה.

דבר המו"ל: שלוש יוצרות חברו כדי לחלוק את האהבה ואת ההיכרות העמוקה שלהן עם שכונת עין כרם בירושלים. האחת מדריכת טיולים השנייה שפית והשלישית צלמת.

צילום, עריכה וסגנון: הספר מחולק בחוכמה לחלק שעוסק בהיסטוריה ובמסעות בתוך השכונה רווי סיפורים מרתקים ואווירה שהיא חלק בלתי נפרד ממהותה של השכונה הקסומה. חלקו השני של הספר מוקדש למתכונים, התמונות מרהיבות ועושות חשק לרוץ ולהזמין לילה במלון בעין כרם או לכל הפחות לבשל. המתכונים מחולקים לפי נושאים כמו בראנץ', או חורף בכפר, ממנהלים דיאלוג נהדר עם הטבע המקומי של הרי ירושלים, התמהיל מצוין, צבעוני וכיפי ומקבץ המתכונים עצמו איכותי מאד.

נקודה תורפה: יש בספר הרבה מתכונים נגישים אבל חלק מסובך יותר ולא מונגש דיו לקורא - לפרוס 19 סעיפי הכנה על 2 עמודים בכתב קטן וצפוף קצת מוציא את החשק לבשל.

מתכונים שעושים חשק: גספצ'ו נקטרינה (עמ' 141) בורקיטס תרד (עמ' 154), חלבה תוצרת בית (עמ' 194).

למי קונים: לאנשים שאוהבים את הארץ, טיולים, היסטוריה וטבע, או לכאלו שאוהבים למצוא ערך מוסף בספרי הבישול שלהם.

דבר המו"ל: ספר המוקדש כולו לשוקולד, הראשון מבין ספריה של ליבפרוינד המוקדש אך ורק למתוקים.

צילום, עריכה וסגנון: העיצוב הדרמטי של הספר שהופך אותו לספר חג מושלם. הכל, מחלקות הדפים, דרך הפונטים ועד לתמונות הגדולות והמשגעות, משדרים יוקרה וסטייל. המתכונים בו נעים בכמה רמות קושי ולכולם סטיילינג יוקרתי לעילא. ההקדמה על השוקולד מקצועית ומפורטת מאוד.

נקודת תורפה: היוקרה המנשבת מהספר לצד ריבוי הזילופים, באה על חשבון העממיות והנגישות, וגם מתכונים כאלה, שאמנם מופיעים בספר, נבלעים בתוכו וזה ודאי ירתיע לא מעט שוקוהוליקים.

מתכונים שעושים חשק: בלונדיז שוקולד לבן ולוטוס (עמ' 16), עוגת פאדג' שוקולד פקאן (עמ' 39), טארטלט שוקולד בציפוי שוקולד לבן (עמ' 80).

למי קונים: לשוקוהוליקים אנונימיים, לחמות, ולבשלניות שאוהבות לאתגר את עצמן בקינוחים מושקעים.

דבר המו"ל: ספר שכולו מאכלי שבת מענגים, השביעי בסדרת ספרי בישול המאגדת בתוכה מתכונים פשוטים, טעימים ומשמחים.

צילום, עריכה וסגנון: אסופת המתכונים בספר כוללת קלאסיקות רבות לשולחן השבת, כאלה שמכינים ברוב הבתים בישראל. רובם פשוטים ונהירים, דרגות הקושי בפתיחת המתכון עוזרות ואין ספק שהספר הזה יהיה להיט בקרב הקהל הרחב. הפתיחים של מייזליק מלאי תשוקה והתלהבות, וניכר שהנושא בדמה.

נקודת תורפה: התמונות מייצרות קצת וייב של ספר בישול מהעשורים הקודמים, אז אל תביאו אותו לחובבי תחכום.

מתכונים שעושים חשק: לחמניות (עמ' 23) קוגל תפוחי אדמה (עמ' 92), תפוחי אדמה קטנים צלויים בעשבי תיבול (עמ' 100).

למי קונים: לדודים, למי שמכין תמיד את ארוחת שישי או למי שרק הקימו משפחה ורוצים ללמוד את הבסיס.

דבר המו"ל: כרובית היא המלכה הבלתי מעורערת של עולם הירקות. ספר זה נוצר בכדי להלל ולשבח את הירק הצנוע, ולהראות את הדרכים המגוונות, היצירתיות והטעימות בהן כרובית יכולה להשתלב בשגרת הבישול שלכם.

צילום, עריכה וסגנון: נפתח בגילוי נאות, עז תלם כותב לוואלה אוכל כמו גם לאתרי אוכל רבים אחרים, מזה מספר שנים. הדבר בולט מאד מבין עמודי הספר שמצליח לענות בצורה מעולה על השאלה המתבקשת: "מה כבר יש לכתוב בספר שלם על כרובית?" הוא יסודי, מנומק, עתיר בטיפים ומתכונים לכל אחד: מתכונים ביתיים מסורתיים, טבעוניים, בריאים או מטוגנים, והוא מפורט מאד לא רק בהסברים לאופן ההכנה אלא גם בתמונות מדוקדקות ומגרות. יש יתרון אדיר בכך שבלוגר של אוכל, שבאמת חי את המטבח ואת הבשלנים שקוראים אותו, ובכל דף ודף ניכרים הנסיון הרב שלו בתלאותיו של בשלן ביתי.

נקודת תורפה: היות ומדובר בספר רציני מאוד עם המון מלל וידע מעמיק, וגם כזה שחובה להזמין מראש (הוא לא נמכר בחנויות הספרים, רק בהזמנה ברשת), הוא לא מז'אנר המתנה האגבית לחג, סטוץ לסגור אתו פינה ולזרוק איפושהו בבית אלא ספר שמתחתנים אתו.

מתכונים שעושים חשק: סלט כרובית תאילנדי (עמ' 134), בורקס במילוי כרובית ובצל מטוגן (עמ' 178), מפרום קציצות (עמ' 232).

למי קונים: פודיז ובשלנים חובבים, אנשים שאוהבים ספרי אוכל יפים על שולחן הקפה, וכמובן, לחולי כרוביות.

דבר המו"ל: ספר מתכונים למאכלים יווניים ביתיים המתייחס אל המטבח כמגרש משחקים ומקום לבילוי זמן איכות יחד עם הילדים. הדרך הטובה ביותר לחנך את הדור הבא לאוכל טוב ובריא.

צילום, עריכה וסגנון: כמעט כל חובב בישול או בשלן מקצועי יספר לכם שאת אהבתו לאכול רכש בילדותו מהתבוננות בלתי פוסקת באחד מבני המשפחה במטבח. מטרת הספר היא שיתוף הדור הצעיר בידע, בהכנה באכילה וכך להטמיע בו את התשוקה. בעמודים הראשונים תמצאו מדריך לעבודה במטבח עם הילדים הכולל קניה ואחסון חומרי גלם, שימוש נכון בכלי המטבח השונים ואפילו הוראות מדויקות לעריכת השולחן. החלוקה הקלאסית למתכונים לפי סוגי מנות נוחה ולכל מתכון מצורפת הקדמה עם הסבר ולשונית המציינת את רמת הקושי ומספר המנות. התמונות גם אם מזכירות מעט את ספרי הבישול של פעם בפשטותן, מגרות ועושות חשק להיכנס למטבח ולבשל למשפחה. השילוב של תמונות בני המשפחה- מבשלים ואוכלים יחד מוסיפות חן ותורמות לאווירה.

נקודת תורפה: לעיתים נדמה שישנה בספר נטייה מעט דידקטית, במיוחד במדריכים המצויים בתחילתו.

מתכונים שעושים חשק: טחינופיתה - לחמניות מתוקות עם טחינה ודבש (עמ' 60), קפטדס – כדורי בשר מטוגנים (עמ' 81), טירופיתה- מאפה גבינה מבצק פילו (עמ' 126), יולבאסי- טלה אפוי במעטפה (עמ' 166), בורקאקיה- צרורות פילו במילוי בשר (עמ' 175).

למי קונים: קודם כל לכל מי ששורשיו בארצות הבלקן, אבל לא רק. הרי אין כמעט ישראלי שלא מתענג על מנות מהמטבח היווני שקרוב אלינו גאוגרפית וגם תרבותית במובן מסוים. עם נכדים או בלעדיהם מדובר בספר שמתאים לכל מי שרוצה לאחד את המשפחה סביב השולחן, כי אין כמו תבנית מוסקה או בניצה כדי לקרב לבבות ודורות.

דבר המו"ל: המטבח המקסיקני שמח, משפחתי ומגוון מאוד. מעל שלושים מדינות יש במקסיקו, ולכל אחת מהן מטבח שונה. הספר מציע מספר המלצות לטיולים, מסעדות ושווקים לצד מאה ושישה מתכונים. רובם קלים מאוד.

צילום, עריכה וסגנון: המטבח המקסיקני מקבל את הכבוד המגיע לו בספר עב כרס שכל כולו מקסיקו, בו דוידוב משתף עם הקוראים מספר רב מאוד של מתכונים אבל לא רק. הוא מלא בחוויותיו של דוידוב ממסעותיו הקולינריים במדינה, המלצות ותיאורים על השפעתה של התרבות המקומית על הקולינריה על כל גווניה. המתכונים מחלוקים לפרקים לפי מנות כמו מרקים, סלסות וסלטים, עוף ובשר ועוד כשפרקים שלמים יוחדו למאכלי תירס, לצ'ילי ולרוטב המולה המפורסם. בכל מתכון מצוין האם מקורו מקסיקני (mex-mex), מקסיקני- טקסני (mex-tex) או מקסיקני תל אביבי בפרשנותו של דוידוב (mex-tlv). לצד תמונות המנות ששומרות על האותנטיות, הספר מלא בצבעוניות המקסיקנית המוכרת עם תיעוד צבעוני מרחובות בערי מקסיקו, דוכנים, שווקים ונופים.

נקודת תורפה: הספר מרגיש לעיתים כמו סיבוב בשוק צבעוני, תוסס, עמוס וגדוש שמשאיר אותך מעט מותש. אי אפשר לפספס את אהבתו של דוידוב למדינה הרבגונית ולתרבותה הקולינרית ונדמה שרצה לדחוס את כל כולה לתוך הספר. בחלק מהמתכונים לא מוסברים חומרי גלם מוכרים פחות או שמוסברים בשלב מאוחר יותר בסוף הספר ב'מזווה' בלי מראה מקום.

מתכונים שעושים חשק: מרק עוף וליים (עמ' 76), דג במרינדת אשיוטה (עמ' 128), קסדייה בשלוש שכבות (עמ' 208), צ'אלופס (עמ' 182), צ'ורוס קינמון (עמ' 264).

למי קונים: למי שחזר מטיול במקסיקו ונשבה בקסמיה ולכל חובב אוכל מקסיקני באשר הוא.