לפני קצת יותר מ-20 שנה נסעתי לקנדה כשליחה חינוכית מטעם הסוכנות היהודית, ועל אף שחלף זמן רב, אני עדיין שומרת על קשר עם אנשים רבים שהכרתי שם, ביניהם גם לי למפרט, אשר עבד כקונסול בסוכנות. לפני שלושה חודשים גיליתי שסבתו פלורנס חוגגת יום הולדת 100, וכמחווה הוא, אחיו ואחותו מתכננים לה הפתעה: הם מפרסמים את ספר המתכונים הסודי שלה (שמורכב מכרטיסיות שעל חלקן מתכונים בכתב יד ועל חלקן מתכונים מוקלדים במכונת כתיבה ישנה) וביקשו מאנשים להכין ולשלוח תמונות של התוצרים ולהפתיע אותה עם מתנה מרגשת. על הזדמנות פז כזאת לא יכולתי לוותר: גם ספר מתכונים משגע ששוויו לא יסולא בפז, וגם אפשרות להצדיע לפלורנס על מאה שנות קיום ומי יודע כמה שנות בישול ואפייה.

הבחירה מבין המתכונים, אני מודה, הייתה לא קלה. בסוף התאהבתי במתכון קל ופשוט למדי שנותן תוצאה מהירה, יפה וטעימה שכל אחד יכול להכין. וסליחה מראש מפלורנס שהחלפתי את האוכמניות בדובדבנים, את יודעת, פה זה לא קנדה וישראלים כמו ישראלים חייבים לדעת גם לאלתר כשצריך.

אז יום הולדת 100 שמח פלורנס! החיתוכיות האלה תמיד יזכירו לי את קנדה הנפלאה ואת האנשים הנהדרים שהכרתי שם.