עולם האספנות הישראלי הוא עולם מתפתח, משגשג ומאוד מאוד תחרותי. המכירות הפומביות, עם הפטיש והספירה לאחור, כבר אינן בהכרח האופן בו אספנים וסוחרים מחליפים סחורות. הפטישים הפכו דיגיטליים ואתרים כמו 'בידספיריט' מארחים כמה מכירות פומביות מקוונות מדי יום. מה אוספים פה? הכל! אבל ממש הכל! ממפיות, תכשיטים ובובות, דרך אמנות, כלי אוכל אמנותיים או מתועשים, מכונות למיניהן וכמובן גם יין. אולם בתוך תחום היין הישראלי נתקלתי בשונות גדולה שחלק ממאפייניה גרמו לי להרים גבה.
אספני היין הישראלי נחלקים לקטגוריות שונות שלפעמים מתערבבות ביניהן, אלו העוסקים באיסוף בקבוקים עם תוויות מיוחדות או בקבוקים בעלי משמעות ייחודית, אלו העוסקים באיסוף בקבוקי היין עצמם, למשל בקבוקי יין מקרמיקה תוצרת מפעל 'לפיד קרמיקה' שהיה חוד החנית של תעשיית הקרמיקה הישראלית ואלו שספק אוספים ספק קונים בקבוקי יין לשם שתייתם. חסר יין בישראל? ממש לא והמדפים העמוסים יעידו על כך טוב ממני. אולם, חסר יין של פעם, בן 40, 50, 60 שנה ויותר. זה שכבר אין להשיג אלא במכירות פומביות, או אם התמזל מזלך אצל קרוב משפחה שהלך מבלי שוב והותיר אחריו אוצר חי ובועט
עוד בוואלה!
"יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו" (רש"י)
שוחחתי עם י' שביקש שלא להזדהות בשמו, אספן יין כשר מחסידות גור, על מנת להבין את התופעה. נראה שהוא מכין את הירושה לילדים ביום מן הימים, אך גם נהנה לשתות חלק ממנה כבר עכשיו בעצמו. לחסידות גור', מתברר, יש חיבור עתיק יומין עם 'כרמל מזרחי' ומאז ומתמיד היו יינות היקב על שולחנות האדמו"רים. לדבריו היינות המתוקים של 'כרמל מזרחי' ושל יקב 'פרידמן-תנובה' משתבחים עם השנים. מחד התחושה היא של עליה בשיעור האלכוהול שעוזר כידוע "לשמוח" מהר יותר, והשנייה היא השתבחות הטעם. אנשי החסידות יודעים להעריך מאוד את היינות הללו. "לא בכל המגזר החרדי זה ככה אבל בחסידות גור כן והבקבוקים של 'כרמל מזרחי' תופסים את המחיר הכי גבוה."
"לפני חודשיים" מספר החסיד "הייתה חתונה והרעבע (הרבי) פתח בקבוק של 'יין העשור' מתוצרת יקב 'פרידמן-תנובה' עימו ערך קידוש. זה יין שאני למשל לא אפתח כי יש מעט מאוד ממנו ובקבוק יכול להימכר היום בכ-1500$." מדובר על יין שיוצר בשנת העשור למדינת ישראל (1958) ועובדה זו הוטבעה על תווית מיוחדת.
ככלל מדובר בעיקר על יינות מתוקים אולם לא רק. גם ליקרים כמו ליקר הדובדבנים 'וישניאק' תוצרת 'כרמל מזרחי' או כהילים, בעיקר 'ברנדי 777' טעימים יותר לדברי החסיד ונמכרים במחירים גבוהים.
יין בגיל השלישי ובמחיר משולש
אלון קרדש, בעל בית המכירות הפומביות "קרדש" מספר: "כמה שיותר ישן יותר טוב. יין טופז (יין קידוש של יקבי כרמל ק"ק) למשל מיוצר עד היום אבל כשהוא ישן מחירו עולה." מבדיקה שערכתי מחירו הממוצע של היין בחנויות כיום הוא סביב 14 ₪ ואולם במכירות פומביות, וורסיות שונות שלו נמכרו בטווח המחירים 90-160$ (292-520 ₪). חלקם כאמור לאיסוף ושמירה וחלקם לשתיה באירועים מיוחדים.
"יין 'קדמון' של 'כרמל מזרחי', בבקבוק של 5 ליטר, נמכר השבוע במכירה ב-650$", מספר קרדש "ככל שמצב הבקבוק טוב יותר, המחיר עולה. מדובר על איכות התווית, הפקק, צבע היין והאפשרות לשתות אותו. זה עולם שלם...ישנם גם בקבוקים שמוטבעת עליהם שנה, כל דבר משפיע על המחיר. במכירה בת 130 משתתפים שניהלתי בשבוע שעבר רוב הקונים היו חרדים... במכירה היו שני בקבוקי וישניאק של כרמל, והאחד שנראה היה כאילו יצא אתמול מהחנות נמכר ב-180$."
אוספים היסטוריה בבקבוק
יינות הנתונים בתוך מיכלי קרמיקה, כפי שנעשה רבות בהסכמים בין המפעלים הישראלים 'לפיד קרמיקה' או 'פלקרמיקה' למשל ובין יקבים כמו 'כרמל מזרחי', 'סטוק', 'יקבי וולפשמידט' ועוד, הם מוצרי אספנות בלבד ולרוב נרכשים על ידי אספנים חילוניים כחלק מאוסף קרמיקה או יין אבל לא לשתייה.
אברהם ישרים, בוגר תואר שני בארכיאולוגיה, אספן יין ומי שמשפחתו קשורה לעולם היין, מספר שהיינות ה"מעניינים" יותר את האספנים הם אלו של יקב פרידמן (1889-1964) או בתצורה המאוחרת יותר שלו פרידמן-תנובה (1964-1971, לאחר מכן נמכר לסטוק, שהפך לבסוף לברקן), וכן אלו שיוצרו בפלשתינה-א"י. אלו בקבוקים שקונים כדי לאסוף ופחות לפתוח. אבל החרדים, פותחים גם פותחים. "ברנדי ישראלי ישן יכול להגיע ל- 5,000, יינות של כרמל מזרחי ופרידמן-תנובה יכולים להגיע ל-2,000$. מדובר על יינות שקשה למצוא ולכן מחיריהם גבוהים, חסידים יתנו אותם כמתנה לחתונות אדמו"רים. ברגע שהאדמו"ר שותה את היין, הם מוכנים להשקיע."
ישרים גם מסביר את הקשר החרדי/תרבותי ליינות המתוקים והליקרים הישנים במובן נוסף. לדבריו "עולם היין הוא עולם עתיק, יש בזה משהו הרבה יותר רוחני, זה מתחבר לשנות דור, למשהו קדום ששתו גם לפני אלפי שנים מתוך מסורת של עשיית יין. זה לא סתם משקה אלכוהולי."
והנה נקודה למחשבה: חרדים, ובעיקר חסידי גור, משתתפים במכירות פומביות במטרה לאסוף ואף ללגום יינות של כרמל מזרחי, אחד המפעלים המזוהים ביותר עם תקומת המדינה והתנועה הציונית, והם גם מוכנים לשלם בהתאם. בין פטיש המכירה ליין הפטישים, ישנו ציבור שלם שאינו חרד ללגום מן ההיסטוריה המקומית של מדינת ישראל. עכשיו כל שנותר, הוא להתיידד עם אספן ששותה ולטעום מן המתוק מתוק הזה.