הבית הוורוד

בתחילת חודש נובמבר נפתח במלון אסמבלאז' בתל אביב פופ-אפ אמנותי קולינרי על טהרת הצבע הוורוד, לרגל סגירתו של חודש המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד. חברת המשקאות CBC, בשיתוף פעולה עם יקב תבור ו- Round Tables השיקו את House of Rose כשחלק מהכנסות האירוע וממכירת יצירות האומנות שהוצגו בו, ייתרם לעמותת גמאני המעניקה מידע ותמיכה לחולות המתמודדות עם סוגי סרטן נשיים שונים, ולתמיכה במחלימות ובני משפחותיהן.

במסגרת האירוע הפך החלל הענק של מלון אסמבלאז' לחוויה של אמנות, מוזיקה וקולינריה עכשווית עם מבחר יינות רוזה ומנות ורודות של ארבעה שפים מובילים. המסע הוורוד החל מבר יין בכניסה והמשיך בחללי המלון שעוצבו בוורוד על ידי טל בן יעקב. בחצר הוקמה חנות יין ורודה ומיצב אמנות חווייתית שיצרה מרינה פוזנר. ברחבי המלון הוצגה תערוכת תמונות ורודות של האמן בזוקה ג'ו, כולל פסלים של האמן על גג המלון. המוזיקה של די.גי' קיטי ודי.ג'י ספיר חזן ליוותה את כל האירוע.

על האוכל היו שף תומר טל ממסעדת ג'ורג' וג'ון, שף גיל דהן ממסעדת ווייס והשפית ועיתונאית האוכל מאיה דרין, כשעל הגג הייתה חנות מתוקים ורודה של הקונדיטורית נורית צ'יטאת. כל המנות היו בגווני ורוד דומיננטיים כראוי.

בחנות שהוקמה בקומת הכניסה הציעו מבחר יינות ורודים, ביניהם יינות של יקב תבור, יין הרוזה הצרפתי מבית AIX , שמפניות ורודות מבתי השמפניה 'וו קליקו' ו- 'מואט ושנדו', ועוד. "התעקשנו שהאירוע יהיה בסוף אוקטובר כדי לחבר אותו לחודש המודעות לסרטן השד" אומר רועי (ג'וניור) יניב מחברת CBC "וחיברנו שמונה יינות ורודים מכל העולם עם האמנות הוורודה של בזוקה ג'ו והפרשנות של השפים לוורוד."

"המטרה הייתה להגיד את מה שאנחנו מאמינים בו, כי יין הוא חלק מעולם האמנות. בכלל, כל עניין יינות הרוזה הפך להיות לאחרונה חסר פרופורציות לחלוטין בפופולריות שלו ולכן החלטנו להראות גם רוזה ישראלי, גם יבוא וגם שמפניות ורודות. אנחנו מצפים להמשכיות גם בשנה הבאה, כי זה פרויקט שמרגיש אותנטי ואנחנו מתחברים אליו מאוד, גם מבחינת הקולינריה, גם התוכן וגם האווירה. זה מסתדר ומרגיש נכון".

"בכל פעם שנפגשנו לאחר שפנו אלינו עם איזה שהוא ערך נוסף לפעילות קולינרית, זה היווה תמריץ גדול מאוד" אומרת השפית ועיתונאית האוכל מאיה דרין. "כולנו עסוקים ביומיום שלנו וברגע שמגישים לנו על מגש של כסף את היכולת לתת ביטוי קהילתי חברתי יש לזה ערך רב, כי פעילויות מסחריות יש בשפע ופה התחושה הזו עשתה טוב לכולם, בצד זה שבאנו גם ליהנות ולבלות. וזאת הסיבה הראשית לכך שכולנו הגענו. והייתה עוד סיבה טובה, העבודה המשותפת."

"יש משהו מאוד מפרה בעבודה קבוצתית, ובטח עם אנשים שמאוד מכבדים אחד את השני. העבודה הייתה חלקה, מהירה וכיפית ולקח לנו מספר דקות לבנות את קווי המתאר של המנות שהתבקשנו לבנות. כולם זרמו עם זה. כמו בטבע, הייתה האבקה הדדית, וזה משהו נהדר שקורה רק כשאנחנו מתערבבים יחדיו במטבח. לי אישית הייתה גם הזווית הפרטית שלי, הכיף שמתלווה לחזרה לשורשים שלי".

"בתפריט רצינו שתהיה קשת מגוונת של מנות כדי שלכל אחד יהיה מה לטעום" מספרת מאיה. " תומר הביא את עצמו במנה שהייתה מאופיינת במרכיבי הדגים, שהותאמה לחיך של כולם וגם הייתה וורודה, גיל הכין את הסלק הצמחוני שלו למי שלא אוכל בשר או דגים, וכאישה שעובדת עם גברים, אני בחרתי בביס קשיח יותר, בשרי.

ידענו שאנחנו מכוונים לפלטת הצבעים הוורודה ואף אחד מאתנו לא חזר על רכיב של השני. אני חושבת שהחיבור שלנו מראה שאנשים צומחים באינטראקציה עם אחרים, כי בסופו של דבר כולנו ספוג ואנחנו משפיעים אחד על השני בלי משים ובלי מאמץ".