עשרות רבות של שנים מאז שאליעזר בן יהודה עשה את שלו עם פעולות CPR אינטנסיביות ויעילות, והשפה העברית כבר יודעת היטב איזה צירופי מילים הכי משמחות את סביבתה.
"משחק העונה", נגיד, או "סדרה בריטית" (וגם "בינג' של שישה פרקים", אם אנחנו כבר בעניינים האלה, למרות שבינג' זה קצת פחות אליעזר), "פירות קיץ" ו"שעון קיץ", "רוח סתיו" ו"בריזת ים" כמובן, "כניסה חינם" ו"חניה חינם" (ובעצם רוב מה שבא לפני המילה "חינם", לא?), "שירות עצמי" (כי יש דברים טובים שהקורונה השאירה מאחוריה) והחיה הנדירה למדי שהיא "עסקית צהריים". עדכנו אם ראיתם אותה מסתובבת איפשהו באמת.
עשרות רבות של שנים מאז ההחייאה, אינספור ענקי שפה ולשון ואותה כמות בערך של שיבושים מקסימים ושיח שנולד מתוך שיח שנולד מתוך שיח, ועדיין, הרבה לפני כולם, נמצא צמד המילים הכי מספק שיש.
ואני מתכוון כמובן ל"פסטיבל בורקס".
"להעיר את הגעגוע". הבורקס של שרי קרספי
אירוע הפירורים הגדול הזה ייפתח אחר הצהריים (יום שלישי) במתחם שוק הנמל בתל אביב, ויכנס תחת השמיים הפתוחים ויריעות הצל - ולאחר עבודה מאומצת של משלוחה, נטע סלונים ולירן אוהלי - את מיטב פחמימות ארצנו.
יהיו כאן שבלולים ומלבנים, תבניות והגזמות, בצקים מפוארים ומילויים שעושים כל מאמץ להישאר בפנים, אבל יודעים שחלק מהקטע זה הזליגה הממזרית הזאת החוצה.
יהיה כאן, בקיצור, אושר גדול של אכלנים, ולפי מה שהבנתי גם מחסום קשוח שיוצב בכניסה לאזור, שיעכב לפחות לשעתיים את כל ייסורי המצפון, העכבות והמחשבות המציקות. את כולן תוכלו לקבל ביציאה כמובן, אם כי לא בטוח שזה נחוץ. לשיקולכם.
"אני לא יודעת לעשות שום דבר בחיים האלה חוץ מבורקס, ולמכור", צוחקת שרי קרספי תוך שהיא מסבירה את תופעת הבצק החולונית-טורקית שהיא "Sari's" שלה, "אז כשהתחלתי לפתוח בצקים בבית יחד עם הבנות בזמן הקורונה, פתאום מצאנו את עצמנו עם אנשים למטה, שהגיעו עם קופסאות וחיכו לבויוס מהלילה".
קרספי, אחת מכוכבות הפסטיבל הזה וילידת איסטנבול בעצמה, הצליחה להחזיק את ההתלהבות במשך חודשים ארוכים, עד שהבינה שצפוף, ושדחוק, ושיש מספיק ביקוש בשביל לצאת החוצה "ולהעיר את הגעגועים לאוכל טורקי", כהגדרתה.
התוצאה של זה היא אותה נקודת עלייה לרגל בכיכר סטרומה בעיר, שמהותה היא מתכונים מבית סבתא, יחד עם היד של עכשיו. "אנשים מביאים לכאן את הסבתא והסבא והנכדים, בני 70-80 נכנסים ומדברים לדינו, ואני בוכה. כל מה שיש פה זה עבודה שלי, שום בצק ושום מילוי ושום מלבי לא נכנס מבחוץ, הכול אני עושה בעצמי, כמו שמכינים בבית, בדיוק ככה".
לבד ממנה, הורכבה כאן נבחרת חלומות מדופפת, שכל אחד מכוכביה וכוכבותיה נטוע עמוק במקורותיו עם רגל אחת, בעוד הרגל השנייה נשלחת להתפרע עם פרשנויות אישיות.
רחלי ור-ניר הירושלמית, למשל, תרד מערבה עם הוויטרינה המפוארת שלה, ואור יוסף תגיע מקיבוץ ארז להגשים חלומות עם בורקס פינוקים, עופר בן נתן ("פופ אנד פופ בייקרי") יציע בורקס בטטה וסנט מור ואסף גבאי יביא את פסטיית הדגים הכבר-די-מיתולוגית של "שיינע".
יהיו גם קלאסיקות בדמות בורקס לאון מיפו (עם וריאציית בורקס מים בולגרית, השם ישמור), בורקס בבא על שורשיו ומשפחתו, דפי קרמר עם קנישס ממולאים בשר ופטריות, מהראן אבו אחמד מנצרת עם בורקס גלילי וגם קינוח בצקי מסקרן, פתרון בורקסאי נטול גלוטן לנמנעים של "בליקמח" וגם שיחוק כרמלי מהמם בדמות "הבורקס של קלרה", עם הופעת אורח נדירה באזור חיוג 03.
הופעת אורח נדירה. הבורקס של קלרה
עוד? עוד. גם הדוכנים הקבועים של שוק הנמל משתפים פעולה עם הטרפת הזאת, כמו קצביית "איוו" שנרתמה לכדי בורקס בשר ו"דלישס" המצוינים שיציעו מאפה משה בתיבה, לא כמו שהכרתם (ואני כותב את זה בקטע הכי טוב שיש).
אה, וגם סרטי בורקס כמובן, כאלה שדורשים ומקבלים מסך גדול ומזג אוויר פתוח, וחידוש בבחינת "איך לא חשבו על זה קודם", שהוא משלוחים עד הבית של בורקס באמצעות "משלוחה". הנה לכם עוד צירוף מילים עברי מושלם. אין על השפה הזאת.
פסטיבל הבורקס, ג'-ה' (02-04 במאי, 16:00-21:00), האנגר 12, שוק הנמל, תל אביב