מעשה ניסים: ביקור ביקב נישקה

אם אתם מסתובבים בהוד השרון, יותר נכון במה שהיה פעם מגדיאל, נסו לחפש את ניסים עובד. אם לא תמצאו, תשאלו איפה גר נישקה ותקבלו הכוונה ליקב השוכן באמצע שכונה שפעם הייתה צנועה.

היום, היא פחות צנועה אבל עדיין משפחתית ויש בה יקב, אז הסתובבתי בהוד השרון ואני ממליץ גם לכם לעשות את זה.

'נישקה' הוא השם שמלווה את ניסים, הבעלים והיינן של היקב, מילדותו. הוא כה קשור לכינוי ולימים ההם עד כי על תוויות בקבוקי היין מופיע צילום שלו עם ילקוט בדרכו לבית הספר. שיר געגועים לפעם, עם יין באיכות של היום.

ניסים לא כותב שירה אבל היות והוא אוהב מאוד מוסיקה, לה הוא מאזין כל הזמן, מצא שכמעט לכל יין שהוא יוצר מתאים שיר כזה או אחר. לרוב ישראלי, אך לפעמים גם מתורגם.

בעיני, אין אינטימיות גדולה יותר מאשר התאמה של שיר ליין. בינינו, זה יותר מעניין ונכון מאשר לקרוא תיאורי יין אותם כותבים יקבים על התוויות כאילו הם באמת מחליטים מראש מה אנחנו, השותים, צריכים להרגיש.

מעבר לעשיית יין, ניסים הוא מנכ"ל חברה המייצגת חברת ענק גרמנית בתחום המדחסים והוא גם ספורטאי בלתי נלאה. איש ברזל, דואתלון, טריאתלון ועוד, התעייפתי רק לשמע הלו"ז שלו לשבוע הקרוב, אז החלטתי לדבוק בספורט שמסתכם בהושטת יד למקרר היין ולהישאר בחבית-תלון שלי.

ניסים מארח את המבקרים בחצר ביתו, שעבודות הפסיפס של רעייתו מקשטות מכל עבר. הבית הוא בית הוריו, בו גרו שש נפשות בילדותו, ועל שם אימו דייזי הוא קרא את אחד מיינות הבלנד הבודדים שהוא מכין.

אחד הדברים שהוא שמח עליהם בעשייתו הייננית היא הזכות להקדיש יין לאימו שהלכה לעולמה זמן רב עוד לפני שהחל הרומן המקצועי שלו עם היין.

אל תתבלבלו. את אהבתו ליין לא למד ניסים בבית הוריו, אלא דווקא עם החבר'ה בתיכון, בצבא (למרות שבגולני יין פטישים הוא זה ששלט) וביקבים הקטנים של חוות בודדים בדרום, שבהן הסתובב אחרי שירותו הצבאי.

כשמגיעים אליו מבקרים, חשוב לו גם להנגיש את היין וגם למכור אותו במחיר סביר. אפילו אם יכעסו שהוא מתמחר "נמוך מדי". "מחיר הרבה פעמים מרתיע אנשים. כמה אנשים יפתחו בקבוק יין שעולה 120 שקלים כל שבת?".

כחלק מהגישה הנגישה שלו, הוא מסביר את התהליכים ביקב וחולק את זמנו עם המבקרים, כך שנוצרים פעמים רבות קשרים אישיים ולקוחות שחוזרים. בכל זאת הוא מארח בביתו, לא?

את הפיכת היין מתחביב למקצוע שני, חב ניסים לחבר שרשם אותו לקורס ביקב שורק כמתנה וליינן ניר שחם שלימד אותו מה שהוא יודע.

על היין הראשון שלו הוא מספר "למזלי יצא לי יין גרוע וגם בשנה אחרי זה, אבל החלטתי להמשיך. אני לא מקנא באדם שעשה יין ובפעם הראשונה יצא לו מצוין. אני למדתי מהטעויות שלי, אם היה יוצא מצוין איך הייתי לומד?!"

ניסים הוא הנדס מנוסה, שמצליח להמציא פטנטים שעוזרים לו ביצירת היין, ויודע גם להתבונן בנעשה ביקבים אחרים ולהשליך מכך לעשייתו האישית. למרות שהוא רצה כרם משלו בדרום הארץ אין לו כרמים משלו, ולכן הוא בוצר מכל כרם שבו מוצא את האיכות אותה הוא רוצה וצריך, עבודה לוגיסטית מורכבת מאד לאדם שהוא היקב והיקב זה הוא.

כך יוצא שיינותיו מורכבים מענבים שמגיעים מצפון ועד דרום, אם תרצו - אפלסיון ישראל. אחד הדברים שהוא אוהב במיוחד הוא לשחק עם ענבים מאותו זן שנבצר במקומות שונים, וללמוד את השפעות הטרואר על הזן. רבים מיינותיו מורכבים מזן אחד אבל לרוב מקורותיו שונים ומאזנים האחד את השני.

מעבר לעובדה שהיין של ניסים טעים ושהוא מייצר 5,000 בקבוקים בשנה, נראה שהוא גם אדם שעושה דברים עד הסוף ולכן שאלתי אותו אם לא הייתה נקודה שבה רצה לנסוע ללמוד ולהתנסות גם בחו"ל. התשובה הייתה חד משמעית "כן" - "מבחינת הסקרנות שלי אני עדיין בן 18, מאוד אוהב ללמוד, חוקר... הייתי רוצה ללכת לעבוד תקופה ביקב באיטליה או בצרפת."

ניסים אמנם נראה בתחילה כמו אדם שאינו מתחבר בקלות לאנשים, אבל דווקא המפגשים הבין-אישיים הם אלו המפרים אותו, בין אם אלו המבקרים ביקב ובין אם אלו הכורמים אותם הוא פוגש.

אחת הפגישות הניבה יין רוזה, מענבי הזן סנסו, הקרוי "מעיין" על שם ביתו ז"ל של כורם ממושב נוב שדחה את ניסים בניסיון הראשון לרכישת ענבים ובניסיון השני נמצאה ההתאמה הקוסמית בין השניים.

אם תדברו עם ניסים מספיק לעומק תגלו אמונה שלמה באנרגיות ובצד ההוליסטי שהיין מביא גם אל מי שעושה אותו וגם אל מי ששותה אותו.

ייננים חלוקים בעמדותיהם לגבי "התעסקות" עם יין כשהוא כבר בחבית, יש כאלו שחייבים שליטה ויש כאלו שיניחו לטבע לעשות את שלו.

ניסים מאמין שמרגע שהיין נכנס לחבית, אסור להתעסק אתו יותר מדי, לא להפריע לו, בני אדם יכולים בטעות לקלקל. אז אני חושב שבנקודה זו, גם אני אפסיק ואותיר לכם לבקר ביקב בהוד השרון ולטעום את היינות המדברים בעד עצמם.

יקב נישקה: איילת 14, הוד השרון. 054-544-4680