איש הלחם והקונדיטור סער מור מרדד את כדורי בצק הכוסמין התפוחים והמתובלים בדבש וסילאן על משטח הנירוסטה גורמה וקורץ עיגולים בגדלים שונים. את שאריות הבצק שנותרו הוא מגלגל בין אצבעותיו לנחשים דקים וארוכים ומתחיל במלאכת ההרכבה.

תחילה הוא מלפף עיגול ראשון וקטן, עוטף אותו בעיגול נוסף וכך הוא ממשיך עד שלאט לאט נשזרים להם שאר עיגולי הבצק שנקרצו לפני רגע כעלי כותרת וכבר ניתן לזהות את פריחת השושנה הבצקנית. את הנחשים המאורכים הוא מסדר תחת העלים הכבדים כדי לתת להם נפח ולהרים אותם עד ליצירת חלה פורחת ויפהפה. "זה כדי שתהיה לנו שנת פריחה ושגשוג", הוא מחייך תוך שהוא מושח את הכותרות בחלמון ביצה עם דבש.

עוד מתכוני חלות לראש השנה
כל המתכונים לראש השנה

מור, מפתח קמחים המתעסק בקמחי מורשת מזני חיטה שלא עברו הינדוס גנטי ובעל הבלוג מחשבות על לחם, חיבר לקראת החג בין שתי אהבות הקרובות לליבו - מסורת החג המשפחתית והלחם - לחגיגה שכולה חלות מלאות סמליות.

מאז שהיה ילד ראש השנה עבור מור הוא חג מיוחד במינו. סבו היה תוקע בשופר בבית הכנסת ולאחר שהיה חוזר מהתפילה היה תוקע לבני המשפחה בחלל הבית ומזכה אותם באופן אישי. אבל הזיכרון החשוב ביותר מאותה מסורת חגיגית, היה הרגע בו סבתו ציפורה הייתה מגישה לשולחן את החלה הענקית שאפתה במיוחד לכבוד המאורע. פעמיים בשנה הייתה טורחת על החלות המיוחדות שקישטו את שולחן החג, בראש השנה ובשבועות. "אני דור עשירי בארץ. משפחתי היא מאנשי היישוב הישן שהתגרורו בחברון, טבריה וצפת. גדלתי בבית אשכנזי-מסורתי ועד היום לחגים יש משמעות גדולה עבורי", הוא מספר.

בתחילת המאה הקודמת ברח אביה של סבתו לארגנטינה כדי שלא להתגייס לצבא הטורקי. שם במרחבים הירוקים והאינסופיים למד להפעיל טחנות קמח הפועלות בכוח המים. כשחזר לארץ הפך לטוחן הקמח הראשון בעפולה, אחר כך עבר לטבריה ועד היום מוצבת הטחנה אותה הפעיל בכניסה לעיר. "לפני 10 שנים הבנתי שהקמח זורם אצלי בוורידים וזה הייעוד שלי", הוא מספר וגם זוכר את הרגע בו קיבל את ההארה.

מור, שעבד אז בהקמת צוותי שירות לקוחות, זוכר איך לאחת מישיבות הצוות הכין עוגות שמרים ככיבוד וכל מחשבותיו הופנו אליהן ולא אל הנתונים היבשים בהם דנו בישיבה. אחרי שקיבל את האישור מסבתו להתחיל בקריירה שניה כקונדיטור התחיל ללמוד במכללת הדסה ושם באופן כמעט בלתי נמנע התאהב בקמחים, בלחמים ובמחמצות.

בראש השנה מקפיד מור להשתמש בחלותיו בשמרים "כדי לא להכניס חמיצות לחג". חוץ מחלת השושנה הוא קולע חלה חגיגית וצבעונית משלוש רצועות מתובלות בסיידר תפוחים, סילאן תמרים ורימונים ויוצר חלת כתר עגולה מלאה בסימנים שבמרכזה כלי חרס שמתמלא לפני ההגשה בדבש סמיך ומתוק ועוד.

כשחלת השושנה יוצאת שחומה וריחנית מהתנור, הוא מבריש אותה בעוד קצת דבש מהול במים חמימים, ומגיש. "את החלה הזו לא פורסים", הוא מדגיש ,"כל אחד בוצע עלה כותרת".