אוכלים הולכים

באבאג'ים: מוסד השווארמה האהוב נכנס לתוך תל אביב, בשושו

מיועד לכל מי שהתלונן שהוא לא יכול לאכול את מנת הדגל, אבל לא רק

26/12/2021
מורגשות ויברציות חיוביות. באבאג'ים(צילום: מערכת וואלה!, יניב גרנות)

משהו קורה. תזוזה מורגשת. טלטלה אפילו. שוק השווארמה הישראלי תקוע כבר שנים בתוך גבולות גזרה צרים יותר ויותר, משקלל לתוך הפיתה את עלות חומרי הגלם, כמות העבודה והביקוש הקשיח-קשוח. משקלל ומדשדש, באיכות ובכמות ובטעם.

לכל הטורים של "אוכלים הולכים"

ובכל זאת, כאמור, משהו קורה - רעידות, ויברציות חיוביות. אנשים טובים, מקצועני בשר עם כבוד עצמי ותחושת שליחות, התחילו לבעוט את עצמם החוצה, ולמעלה. 1,120 קילומטר החוצה. 1,120 קילומטר למעלה. או בקיצור, 1,120 קילומטר צפון-מערבה, לאיסטנבול - המקום שעל צירו מסתובבת השווארמה, והשווארמה שעל צירה מסתובב רוב עולם אוכל הרחוב של כולנו.

וכך, נהיה פה מוטפאק, ונהיה אבו אדם, נהיה גרטי דונר ועכשיו נהיה גם אבי לוי - רשימת עוגני שווארמה שהתקבעה כאן ממש לאחרונה, עם אפיל טורקי ואיכות פצצה. כולם טעימים, כולם מוצלחים, כולם מטלטלים.

אבל לפני כולם, היה פה באבאג'ים.

פסטיבל ממולאים, פסטיבל קיגל

אוכל של פעם בפופ-אפ של היום

לכתבה המלאה
אפיל טורקי ואיכות פצצה. באבאג'ים(צילום: דוד מויאל)

מוסד השווארמה של ניסים ברק הוקם לפני יותר משמונה שנים בבת ים, צבר קהל נאמן, התרחב לפני כשלוש שנים עם סניף נוסף בדרום תל אביב, וצבר קהל נאמן גם עבורו, בתהליך שמפצל עד היום קבוצות חברים, משפחות וסועדים רעבים - כולם עם העדפה ספציפית איפה טוב יותר לשבת, המתעלמת לחלוטין מכך שהאוכל הוא אותו אוכל.

כעת, ולאחר ביעבוע ממושך, הדילמה מתרחבת, בדמות סניף חדש וכשר בשכונת יד אליהו התל-אביבית, מול ההיכל ממש, ועם שעות פתיחה שמתחשבות היטב בעובדי המשרדים והמוסכים הצמודים, וגם באוהדים הצהובים המעוניינים לפרוק תסכולים כל יום חמישי שני ב-23:15 לערך.

הסאונד של הקראנץ'

המבורגר כמו שאין פה, וקריספי צ'יקן כמו שצריך להיות פה

לכתבה המלאה

כל מה שחלמתם בתוך לאפה. באבאג'ים

גירסת יד-אליהו של האיסקנדר עדיין מתחממת קונספטואלית, ותכלול כמובן טחינה במקום יוגורט, אבל יש מספיק אופציות שוות מלבדה

התפריט דומה כמעט לחלוטין לסניפי המקור, עם כוכבית כשרות ברורה מאליה. זה לא מגביל 99% מהמנות, אבל זה כן משפיע על האיסקנדר - כוכב הצפון של באבאג'ים המשלב בבת ים ובדרום העיר שווארמה עם עגבניות, לחם טורקי, יוגורט וחמאה מזוקקת.

גירסת יד-אליהו של האיסקנדר עדיין מתחממת קונספטואלית, ותכלול כמובן טחינה במקום יוגורט, אבל יש מספיק אופציות שוות מלבדה - מנות בשר ושיפודים בצלחת, אגף תבשילים מסקרן שיכלול איזמיר כופתה וחציל ממולא למשל, וגם מאפים בווריאציה כזו או אחרת, מפידה סירתית-מסורתית ועד סו בורק, שכבר קיבל תעודת זהות כחולה על תרומתו למורל האומה.

העיניים צפו, בחנו, שקלו והתלבטו, והתקבעו באופן טבעי על שיפוד השווארמה, על גריל הקבבים, ועל מערום הלחמג'ון הסמוך. כל החיים מזהירים אתכם לא לאכול עם העיניים. כאן זה ממש בסדר.

אוכל ירושלמי שחזר מאיסטנבול

אבי לוי עבד שנתיים על שווארמה טורקית. זאת התוצאה

לכתבה המלאה

שום דבר נוסף, תודה. באבאג'ים

הטוויסט המשמעותי, עם זאת, הוא האפשרות שמספקת באבאג'ים לשחק עם הלחמג'ון. או נכון יותר לומר - האפשרות שמספקת באבאג'ים להפוך את הלחמג'ון למגרש משחקים

נתחיל בקבב. שני שיפודים מכובדים בגובהם נצלים על האש, ומוגשים בצלחת (60 שקלים), בלאפה (40 שקלים) או בפיתה (35 שקלים). הם יורדים מהאש כשהם בשיא עסיסיותם, מעושנים מבחוץ וג'וסיים מבפנים, ומקבלים מה שתרצו שהם יקבלו (ותרצו טחינה סמיכה, סלט טורקי באדום עז, בצל ועגבניה מהאש, בצל-סומק והרבה פטרוזיליה). בקצרה - קבב נהדר במחיר שנעדר מהעיר הזאת מזמן.

הלחמג'ון מוגש כאן כמנה בפני עצמה (30 שקלים) ויסגור לכם באלגנטיות יחסית כל פינת רעב אפשרית. ככה זה כשמשדכים בצק בעובי אופטימלי ובגודל מקסימלי לבשר טחון ומעט ירקות.

הטוויסט המשמעותי, עם זאת, הוא האפשרות שמספקת באבאג'ים לשחק עם הלחמג'ון. או נכון יותר לומר - האפשרות שמספקת באבאג'ים להפוך את הלחמג'ון למגרש משחקים. 45 שקלים יקנו לכם לחמג'ון *עם* קבב מגולגל בתוכו, או דונר, או שווארמה פרגית (על האופציה האחרונה נגיד את מה שאומרים גם לפעמים ללקוחות במסעדה עצמה - פרגית תעשו בבית).

גירסת הלחמג'ון-דונר היא בעצם כל מה שחלמתם שיכול לקרות ללאפה הריקה-בשגרה שלכם אם רק הייתם שאפתניים יותר. היא נפרשת מול הוויטרינה על שכבת הבשר המצוינת שלה, מעמיסה בחיוך גבעות של שווארמת כבש-עגל שחומות, ומקבלת גם מה שתרצו מהסלטים המוצלחים. במקרה שלנו - שום דבר נוסף, תודה.

מודה, השידוך הזה היה מעט מוזר בתחילה, ובוודאי לא עולה בקנה אחד עם האותנטיות הטורקית המתממשת כאן בין הסירים והלהבות, אבל הביס - בצק ובשר ועוד בשר אבל בשר אחר מהבשר הקודם ועוד בצק - הוא נהדר במוגזמותו, נפלא במופרכותו, מושלם בבריאתו.

אל תתנגדו לכיבוש

נקודת המוצא האידיאלית לפיקניק הבא שלכם

לכתבה המלאה
גשר אנושי. באבאג'ים(צילום: מערכת וואלה!, יניב גרנות)

ניסים ברק הוא למעשה נזיף בשברקטר, ישראלי עם שורשים ומשפחה בטורקיה, שמצליח לעשות את מה שכולנו הבנו כבר מזמן שצריך לעשות - להתעלם מהכותרות ומהפוליטיקאים, מהפרובוקציות והאינטרסנטים, ולדבר בשפת בני האדם.

השפה הזאת בדרך כלל, אם לא תמיד-תמיד, כוללת אוכל, הגשר ההנדסי היעיל ביותר בין אנשים, שהוא בו-זמנית גם גמיש וגם קשיח. שימו עליו קבב, דונר, לחמג'ון או בקלאווה בעבודת יד, והוא יעביר אותם בבטחה לצד השני. שימו עליו סיפור, ויש לכם גם לב. בבאבאג'ים, כמו שהבנתם, יש גם וגם.

מסעדת באבאג'ים, השלושה 11, תל אביב ( וגם דרך שלמה 44 בתל אביב, ורוטשילד 1 בבת ים)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully