כרם שיש לו יקב: המתיישנים של הנס שטרנבך

היקב, הממוקם בגבעת ישעיהו, הוקם על ידי גדי שטרנבך, נקרא על שם אביו, ופועל כמשק חקלאי תיירותי, המשלב: כרם בר קיימא, יקב, מסעדה ומקום לאירועים קטנים. השם 'משק יין' ניתן למקום משום שהוא עוסק, כמו ה- Domaine הצרפתיים בכל שלבי ייצור היין, החל מנטיעת הכרם הסמוך ועד למכירת הבקבוק, או כמו שגדי אומר: "אנחנו כרם שיש לו יקב". כרם ג'נבא נטוע במרחק של 1.5 ק"מ מהיקב, בנחל חכליל, למרגלות חרבת ג'נבא א-תחתא, לא רחוק משפכו אל נחל האלה. הוא מושקה ומרוסס באופן מינימלי, ניזון מדשן אורגני, היין מיוצר ללא מניפולציות כימיות מיותרות, והמטבח מקומי ומבוסס ברובו על חומרי גלם מהאזור, צמחי הבר ותוצרת גינה אורגנית.

"חיידק היין דבק בי כבר בשנת 1971" אומר גדי שטרנבך, שעסק שנים רבות בתיירות ובהדרכת טיולים. לאחר שנים של טעימת יין בטיולים באירופה, בכרמים וביקבים, החליט גדי לעבור עם רעייתו לגבעת ישעיהו. בשנת 1996 נטע את הכרם והחליט לנסות לייצר יין ולארח. "את תורת ייצור היין למדתי מהספרות ומתוך עשייה" מה שנקרא ניסוי וטעיה. "תמיד עבדנו עם תיירות" מספר גדי, "הכרם והיקב היו תחביב. ואז בשנת 2001 התמוטטה התיירות. ניסינו שנה אחת לגדל כלניות, ואחריה היינו צריכים להחליט אם ממשיכים עם זה או שעוברים לעשות את מה שבשבילו באנו לגבעת ישעיהו, לגדל ענבים ולעשות יין. הוחלט להפוך את התחביב למקצוע. התחלנו עם 300 בקבוקים ואז הוספנו כל שנה עוד חביות, עד שהגענו בסוף לעשרת אלפי בקבוקים, כי זה מה שחשבנו שנוכל למכור".

עמנואל מדר הגיע ליקב בשנת 2002 בגיל 22, והפך לשותף, ואז, לאחר שסיים תואר בחקלאות, נסע לבורדו ועשה תואר נוסף בייננות. "החזון של גדי תפס אותי מההתחלה. הוא רצה להביא משהו שונה לנוף הישראלי של יקבי הבוטיק. כולם עושים יינות טובים, אבל הוא בא, עוד לפני שזה היה מדובר, עם עשיה של יין מקומי ועם שמות ליינות של מקומות לא פשוטים להגיה, מתוך רצון להטמיע בארץ ישראל את העולם הישן, ולעשות אינטרפרטציה מקומית לעמק האלה".

בנו של גדי, אדם, נולד וגדל לעולם היין. כרם ג'נבא ניטע כשהיה בן תשע ובגיל צעיר כבר השתתף בבצירים וניסה כוחו בעבודה, מה שהוביל אותו ללימודי חקלאות בארץ ואחר כך ללימודי ייננות בגרמניה. את הלימודים סיים בשנת 2020 ולפני שנה חזר כדי לנהל את הכרם בן ה-26 דונם, ואת היקב המשפחתי. אדם היה אחראי לגימורים של יינות 2020 ומשנת 2021 היינות הם לגמרי שלו.

"בשנים הראשונות התחלנו עם סדרת ג'נבא, הסדרה הגבוהה של היקב, ואז היה ברור שצריך לייצר גם יין פשוט יותר, וכך הגיעה נחל חכליל, סדרת הביניים, שיינותיה עוברים תסיסות קצרות יותר ופחות זמן התבגרות בחביות. אנחנו עושים ליינות שלנו השריה ארוכה והיינות צריכים זמן ארוך עד להבשלתם. לכן בשנת 2003 התחלנו לעשות עוד יין בשם 'עמק האלה נובו'".

"שלושת היינות הראשונים ליוו אותנו עד שנת 2012. בשנת 2008 נשארנו עם מלאי קטן והבנו שאנחנו צריכים להגביר את היצור. נטענו עוד כרם בשנת 2010 אותו התחלנו לבצור ב-2013. מבנה היינות השתנה, נכנסו גם זנים לבנים, מהם ייצרנו באותה שנה שני יינות, הראשון בלנד של ויונייה ורוסאן והשני סוביניון בלאן. כבר כשנטענו את הכרם החדש הבנו שצריך ללמוד לעשות יין לבן כי זה שונה מאדום. התחלנו את הלימוד מעשיית יין רוזה מהענבים האדומים שהיו לנו עד אותה תקופה ועברנו לשני היינות הלבנים".

היין שקיבל את פנינו לפני טעימת המתיישנים. מופק מענבי ויונייה ורוסאן שיצרו יין עדין וקל, פירותי ורענן.

מפתיע כמה שהיין הורגש צעיר מגילו ונעים לשתייה עם ריחות שמזכירים טבק, שוקולד, קפה ואפילו קצת אקליפטוס. "לא כל היינות טובים לשתייה כשמוציאים אותם לשוק" מספר עמנואל , "בהגדרה הם יינות שטובים ליישון, והיום לפגוש את היינות המיושנים נותן פרספקטיבה והבנה שעשינו משהו מיוחד ויצרנו חוויה שונה. קברנה סוביניון עם 10% פטיט סירה, שנותן ליין צד קצת טאני נוקשה על החך. היין הביא לנו גאווה בלא מעט תחרויות בארץ ובעולם וגרם לנו להרבה סיפוק".

השריה על הקליפות כשבועיים כמו כל יינות הסדרה. 12 חודשים בחביות לא חדשות. כדי שיהיה יותר דגש על הפירותיות. קברנה סוביניון בתוספת 20% אחוז מרלו. "חשבנו שהיין יחזיק עד 2015 אך הוא עדיין ממשיך להוכיח עצמו". המרלו הוסיף גוון קצת יותר קל ועדין לשתייה. חמיצות יפה. "נחל חכליל הוא סוג של מגרש המשחקים שלנו, אנחנו לומדים הרבה דרך ניסויים עם היינות האלה ולומדים על יינות חדשים" מספר אדם.

הפעם התוספת לקברנה סוביניון היא 30% פטיט סירה. חמיצות די גבוהה, פחות עוצמתי מאחיו הבוגרים, יותר רך בפה. עדיין נשאר פרי, אוכמניות, מרגיש צעיר ורענן לגילו.

יין יותר עוצמתי, כבד, מתובל, פלפלי ומתחנף עם מתקתקות אלכוהולית.

בקבוקים אחרונים מהארכיון של היקב. יינות הסדרה עוברים שלושה שבועות של תסיסה על הזגים והתבגרות של שנתיים בחביות. הענבים מגיעים רק מכרם ג'נבא. להפתעתי היין חי ובועט, בעל גוף, חמיצות יפה וטאנים טובים עם טיפה מתיקות אלכוהולית ושוקולדית.

"בשנת 2005 היה בציר טוב במיוחד. בצעירותו היין היה עפיץ בצורה קיצונית, אך היום הוא נעים מאוד לשתייה. ידעתי שהוא יוכיח את עצמו עם ההתבגרות" אומר גדי. בטעימה עיוורת אפשר לחשוב שהוא צעיר בשנים רבות. כיום מעט הפרי שנשאר עטוף באדמתיות, טבק ושוקולד מריר עם טיפה בשרניות ופטרייתיות.

"מהתחלה חשבנו עליו כיין גדול אך הוא ממש לא היה נגיש בשלוש ארבע השנים הראשונות. ככל שהוא מתבגר המבנה טוב יותר ומתאים לשתייה". כיום הוא עדיין חי למדי, נגיש, רך ונעים, קפה ושוקולד. אלכוהול קצת גבוה, גוף די מלא ותיבול עשיר.

"בשנת 2009 היה בציר מוזר. היין לא אלכוהולי מדי. הזכיר לנו אפילו את יינות בורדו עם ריח הסיגליות של הקברנה סוביניון, שלא מופיע הרבה בארץ" אומר מנו. "הבציר הראשון שעשינו שלא הולך בכלל על עוצמתיות אלא יותר על אלגנטיות ועדינות. יין שמתיישן יפה" אומר גדי שנראה כי הוא מעדיף אותו על קודמו בשל האלגנטיות שלו והאלכוהול הפחות גבוה.

"בשנת 2010 היה בציר מאתגר מבחינת העבודה ביקב. היין התקבל יפה אצל הקהל". יין עוצמתי, קיימת עדיין עפיצות רבה ואלכוהול די גבוה. טאנים עדיין מורגשים ואפילו המנטול עוד באף לצד האדמתיות.

את רוב היינות משנת 2011 ואילך אפשר לטעום ביקב בעת הביקור. היין העכשווי ביותר הנטעם גם הוא כבר בן כמה שנים טובות, כי בל נשכח, לוקח ליינות של יקב שטרנבך הרבה זמן להגיע למצב נגיש לשתייה, אבל אז הם מתיישנים יפה. ייינות היקב נמכרים כמעט רק במשק עצמו, או במשלוחים דרך היקב, ובכך נחסכים פערי השיווק ומחירי היינות לא גבוהים. ניתן לבקר ביקב בתיאום מראש לסיורים, טעימות ונשנושים.