בגלל הבירה? צרפת משקיעה 200 מליון יורו בהשמדת עודפי יין

הסיפור הבא אולי יישמע לכם מופרך. אבל הוא אמיתי לחלוטין ומצביע על מגמה מדאיגה או משמחת, תלוי את מי שואלים, בכל הנוגע לצריכת אלכוהול.

לפני מספר שבועות התפרסמו כמה ידיעות בתקשורת הצרפתית על בעיה של "עודף יין". ערש הפרדוקס הצרפתי, המדינה שנרמלה שתיית יין אדום באופן יומי עם כל ארוחה, מקצה בימים אלה 200 מיליון יורו להשמדת עודפי יין שלא נמכרים, כדי לתמוך ביצרנים ולסייע להם לא לפשוט רגל. שווי היין שעתיד להיות מושמד אגב, תנשמו עמוק, מוערך בסכום של 216 מיליון דולר. הצרפתים מדווחים בשנה החולפת על ירידה של כחמישה עשר אחוז בצריכת היין לנפש. בשביל הצרפתים זה המון.

מה הסיבות לכך? בין היתר יוקר המחייה, שגורם, בעיקר לצעירים שבחבורה לצרוך פחות יינות ולעבור לשתות בירות קראפט בתור תחליף. כמו כן, ייצור היין מתייקר עם השנים, לעומת בישול בירה, והצעירים בצרפת כבר מראים העדפה מובהקת לקראפט.

ואם זה לא מספיק, כאב חד פילח את ליבם של חובבי היין, שקראו כי הכסף שמשקיעה ממשלת צרפת כדי להציל את האנשים שמאחורי התעשייה, מיועד כדי לעודד את הכורמים למצוא מקורות פרנסה חליפיים: גידול זיתים, או ייצור מוצרי חיטוי לידיים.

האם הסיפור הזה הוא צרפתי בלבד, או שהוא מצביע על מגמה רחבה יותר? אם מתבוננים בנתונים שמגיעים מאירופה בחודשים האחרונים, ניתן לראות כי מדובר במגמה עולמית. צריכת היין לנפש ירדה ב-22% אחוזים בגרמניה, ב-34% בפורטוגל, ב-7% אחוזים באיטליה וב-10% בספרד. מה קורה פה בישראל?

עופר חבקין סומליה הבירה של Carlsberg מקבוצת CBC ומנהל התחום המקצועי, מסביר שבישראל יש דרישה לבירות מיוחדות אבל זה עדיין ברמת השיח. "עוד לא רואים את זה במספרים מבחינת צריכה לנפש" הוא מסביר, "אבל יש היום באז מאוד גדול ברשתות החברתיות וביקוש לדברים מיוחדים. זה קורה גם בדברים שאנחנו עושים כאן, כמו בירה שקמה למשל, וגם בייבוא ובדרישה של הקהל שמחפש את הבירה המיוחדת יותר ומוכן גם להשקיע בזה".

חבקין מסביר שהתהליך שעובר על עולם הבירות דומה למה שקרה בזמנו עם היין. "פעם, אנשים היו לוקחים באוטומט שלשוה בקבוקים במאה שקלים, וגם כאן עם ההתפתחות של הרשתות החברתיות והבאז סביב המשקאות רואים שמי שאוהב יין ישקיע גם בבקבוקים יקרים יותר.

זה מה שקורה בשנים האחרונות עם הבירה, אם כי הקהל בארץ עדיין יחסית שמרן ואוהב את הסגנונות הקלאסיים. בסוף זה תלוי בנו היבואנים, והחשיפה שלנו את הקהל למותגים חדשים, פתאום את רואה שאנשים שלא אהבו בירה מוצאים משהו שהם אוהבים, ואני תמיד אומר שאין אדם שלא אוהב בירה, יש מישהו שלא מצא את הבירה שהוא אוהב".

מגמה נוספת שהתחילה בצרפת ועתידה לפלוש מדינות אחרות ובעתיד כנראה גם לישראל, היא השילוב הגסטרונומי בין בירה ואוכל. "עולם הבירה גדול משמעותית מעולם היין מבחינת סוגים וזנים. יש היום מאות סוגי בירות. ומכניסים היום לבירות כמעט כל דבר שקופץ לראש בין אם זה פרי, עשבי תיבול או דברים מדליקים חדשים. בסוף השילוב של בירה ואוכל בעולם זה משהו שכבר קיים ויש המון מסעדות קונספט שעוסקות בחוויה של ארוחת טעימות בדיוק כמו שעושים עם יין".

"בצרפת, בשנת 2014 היו 660 מבשלות בירה ונכון להיום יש 2300 מבשלות, כשאלפיים מתוכן הן מבשלות בוטיק". אומר חבקין, "צרפת היא המדינה עם הכי הרבה מבשלות בירה באירופה. זה חד משמעית בגלל הביקוש ובזכות העובדה שהבירה נכנסה לתוך החוויה הגסטרונומית. זה אגב, קורה גם במדינות נוספות. באיטליה מ- 563 מבשלות ב 2014, יש פתאום 794, וגם בספרד קפץ מספר המבשלות בעשור האחרון".

כאמור, בישראל בינתיים אנחנו רואים מודעות גדולה יותר לשתיית בירה, כמעט בכל עיר אפשרית במרכז וגם בפריפריה היו בשנה האחרונה פסטיבלי בירה, וגם אם הצריכה לנפש עדיין לא גדלה ביחס לאירופאים, אנחנו ללא ספק בכיוון הנכון.