פיצה הביתה. וגם בירה: הפוד-טראק מתלמי יוסף כובש את הרשת

את לי ברק ואריאל שרעבי הבעלים של הפיצה-טראק הדרומית "פיצה הביתה", שכובשת לאחרונה את הרשת, אני מכירה מחיים קודמים. את לי, הכרתי לפני עשור וחצי כששתינו עסקנו בתחומים שקשורים לעולם המוסיקה הקלאסית. עולם שאי אפשר להתפרנס ממנו. לימים, כמו שתמיד קורה כשמחליפים קריירות, מתבגרים, מתחתנים ועוזבים את תל-אביב, הקשר מתנתק. זה מה שקרה לנו. אלא שאז גיליתי לשמחתי ששוב דרכינו נפגשות עם עניין דומה בתחום העיסוק. פיצה ובירה. יותר טוב ממוצרט? אין ספק!

ברק ושרעבי, הם בני זוג שגרים בימים כתיקונם במושב תלמי יוסף, לא רחוק מגבול מצריים. המושב הפסטורלי הפך באותו יום ארור באוקטובר לאזור מלחמה, והם נאלצו להתפנות במהירות עם בתם ועם הפוד-טרק המושקע שלהם, שבו מכינים פיצות נפוליטניות ומוזגים בירה מחביות שוות.

את העסק הם הקימו בתקופת הקורונה, כדי לשרוד כלכלית בשנה שבה העולם עצר מלכת, והם הפכו לשם דבר בצפון הנגב ועוטף עזה בשלוש השנים האחרונות: פיצה מטאבון, עם חומרי גלם טריים כמו שיש רק בדרום, ומתכון איטלקי שעבר גלגולים שונים עד שהשניים היו מרוצים מהתוצאה.

ואז הגיע המשבר האפוקליפטי הנוכחי. כדי לא להפסיד את מקור הפרנסה היחיד שלהם, חזרו בני הזוג, ליטרלי תחת אש, וחילצו את הציוד החיוני ביותר להפעלת הפוד-טראק, כדי להמשיך לפעול באזורים אחרים בארץ. כיום, הם מסתובבים בעיקר באזור השרון שם הם מתגוררים כמפונים באופן זמני (אבל לא רק). בכל שבוע מתפרסמת רשימת הלוקיישנים והשעות בהם אפשר להתרענן עם הפיצה והבירה של לי ואריאל, ולתמוך בעסק דרומי שיש בו הרבה אהבה ולב.

מה שותים:
כרגע נמזגות בטראק מהחבית: בזלת, עלמה, וקייזרדום. ברז רביעי שהוא הפתעה מוחלטת לחובבי הז'אנר האלכוהולי, יתווסף בהמשך החודש.

מתי ואיפה:
אם אתם מספיקים בחמישי הקרוב 14/12, בכפר סירקין בין השעות: 17:00-22:00, ובשישי 15/12 בדימרי סנטר, כפר סבא הירוקה, בין השעות: 10:30-16:00.

פרטים, מיקומים ומועדים נוספים:
בדף הפייסבוק פיצה הביתה או בטלפון: 058-7472007

באופן אישי, אני יכולה לחיות על פיצה ובירה אבל אני חייבת גם יין. גם הפעם אני תרה אחרי יינות ישראליים שהם ואליו פור מאני. את זן הענבים ג'נדלי שגדל בעיקר בהרי חברון והרי ירושלים, לא יצא לי לטעום אף פעם.

לכן, כשנתקלתי ב-'נחל לבן ג'נדלי' של יקב מוני, הלכתי עליו ישר מתוך סקרנות. אם כבר ים תיכוני אז עד הסוף. הזן הזה שבערבית משמעותו "סלע חזק", שימש לייצור יין במאות קדומות בארץ ישראל של פעם, ואיכשהו נדחק לפינה.

מדובר ביין מאד מרענן, קיצי עם חמיצות נעימה. יין קליל, לימי מלחמה שבהם שיש חשק לשתות בצהריים ואבל מרגישים לא נעים.

ככלל, סדרת 'נחל' של היקב שמה דגש על יינות מזנים ים תיכוניים, מה שהביא אותי לרכוש גם את המראווי של יקב רקנאטי, חצי מהצמד 'מראווי ביתוני' הנפלאים, שמראים כי למרות המצב המסובך במזרח התיכון, זני הענבים המקומיים מצליחים להרגיע קצת את כל המשוגעים פה. המחיר: 65 שקלים.