סוגרת פינה: לוקיישן מופלא, מסעדה משובחת והמון יין ישראלי

סוף פברואר, לפני קצת יותר מעשרים שנה. אני נוסעת עם חבר שחוגג יום הולדת פעם בארבע שנים, ב 29 לחודש לצימר. פעם ראשונה שלי באירוע "צימרי" עם חבר, בתאריך שלא קיים על הלוח כל שנה, ואני בלחץ אטומי.

אני רציתי מדבר, הוא רצה מטולה ובסוף התפשרנו על ראש פינה. הפור נפל על מקום חמוד שקראו לו "פינה בראש", הכי צימר שיש. היינו צעירים ונתנו לנו מרצ' חמודים ומגבות תואמות, ותפאורה רומנטית שאני אף פעם לא יודעת מה לעשות מולה כי זה מביך. אבל הצליח להיות לי כייף. הייתה שם מסעדה לא רעה, עם נוף מושלם. מרוב לחץ אכלתי מעט ושתיתי המון יין עוד לפני שידעתי מה זה. גמלא של יקב רמת הגולן. זה הדבר היחיד שאני זוכרת מהיין ההוא.

מאז יש לי מקום חם בלב ליינות מסדרת גמלא, לראש פינה ול-"פינה בראש" ולא, איכשהו הצלחתי לא לבקר שם עשרים שנה. הייתי המון בצפת, תמיד המשכתי צפונה והלאה ותמיד חייכתי לעצמי כשנסעתי על הכביש הראשי וראיתי את הכניסה לראש פינה.

אבל לפני שבוע בערך, כשהבטיחו שלג בצפון והחברות שלי ניסו להפעיל מולי קשרים "כי את מכירה אנשים שגרים באזור", גיליתי מסתבר שהמקום עדיין קיים. שלג ויין זה תירוץ טוב לאסוף את כולן, למרות שידעתי שאין סיכוי שנראה אפילו ברד.

הלוקיישן המופלא שנמצא בתוך מבנה בן 150 שנה נרכש על ידי משקיע אמריקאי במהלך המלחמה כשהכול היה סגור ועכשיו הם פתחו מחדש. לא רק פתחו, אלא הביאו שף חדש בשם סהר סבג, שמי שחד מספיק זוכר אותו מחצי הגמר המותח של העונה השלישית של "משחקי השף".

חוץ מזה שהם הגדילו את תפריט היין שלהם שכיום אוצר קולקציה נהדרת של יינות מיקבים קטנים וגדולים בעיקר מאזור הצפון אבל לא רק. מיקב רמת הגולן, דרך רקנאטי, להרי גליל, הר אודם, לוריא וקסטל. המסעדה מגישה בעיקר את מה שמכונה "אוכל גלילי", רק שהפעם זה באמת בגליל.

אלא שלמרות שמדובר במסעדה משובחת שממוקמת על צלע הר (ביום בהיר רואים יופי את החרמון), שלא לומר בר יין קולינרי יחיד ומיוחד, בשנה החולפת היא חווה קשיים. למרות ההשקעה הגדולה, השיפוץ והחלומות הגדולים המלחמה הרחיקה את תיירות הפנים מהמקום וההפוגה והשקט הנוכחי עדיין לא הצליחו להחזיר את הקהל מהמרכז לאזור, וכמו שהם סיפרו לי הם צריכים להתניע מחדש.

לא רק הם, אלא לא מעט עסקים באזור הגליל והגולן שמנסים היום לכסות על ההפסדים, ויוצאים בקמפיין, שקט מידי לטעמי, שעדיין לא מוציא את הישראלים מהבית. מה אנחנו יכולים לעשות? פשוט לבוא. אתם לא יודעים איזה כייף זה לנסוע להתאוורר באוויר של אירופה ולחזור אפילו באותו היום.

מכיוון שהמסעדה כשרה היא סגורה בשבת, אבל אתם יכולים לעשות כמונו ולנסוע דווקא בשישי (פתוח עד 14:00) או באמצע השבוע ככה סתם, לעצור לבראנץ' גלילי או לארוחת ערב אם זה באמצע השבוע. אפשר להכניס גם יקב בדרך.

בראש פינה מתברר יש יקב בשם "אלבר" שהוא מעין בוסתן משפחתי שבו הם מגדלים ענבים זיתים, ועושים אחלה יין, והמקום פתוח בשבת (רק צריך להזמין מראש).

אנחנו אגב, וויתרנו על הצימרים הפעם ולקחנו מעבר לבראנץ' וליקב כל מה שחבורת בנות רק חולמת עליה, וילה באיילת השחר ו-5 בקבוקי יין בבגאז' כדי שלא נהיה צמאות. בסוף, שכחנו מהשלג.