מייסד יקב קסטל חוגג 80 ומשיק יין לבן חדש

יקב רזיאל נוסד בשנת 2015 לאחר שיקב קסטל עבר, לאחר יותר מ-20 שנות פעילות, ממושב רמת-רזיאל שבהרי ירושלים, אל ביתו החדש במושב יד השמונה, סמוך לנווה אילן. עבור הבעלים והמייסד, אלי בן זקן הייתה זו הזדמנות להעביר את הובלת היקב המשפחתי לילדיו ולהקים מחדש את 'מגרש המשחקים' ברמת רזיאל. המקום שבו הכול התחיל.

את יקב רזיאל הקים אלי בן זקן מתוך חזון ברור להעמיק את העיסוק בזני הענבים הים תיכוניים ולמצוא את הביטוי האותנטי שלהם בטרואר הייחודי של הרי יהודה.

בעשייה הרפתקנית, אך יסודית ומוקפדת כדרכו, הוא ייצר תחילה יינות מבעבעים בשיטה המסורתית, ואת היינות הבאים יצר בהשראת יינות עמק הרון הצרפתי. כך נולד 'רזיאל אדום', אחריו הגיע רוזה, וכיום משלים את הסדרה 'רזיאל לבן'.

היין החדש מבית יקב רזיאל, Razi'el Blanc, הושק באמצע נובמבר, באירוע שבו צוינו גם יום ההולדת של אלי בן זקן, וגם תחילת שיתוף פעולה בין היקב לבין קבוצת M2R של רותי ברודו.

במהלך הערב ראיין אדר ברשדסקי, הסומלייה של רשת R2M את אלי בן זקן ואת איש היין יאיר היידו. לאחר שאלי סקר את התהליכים ביקבים שלו מתחילת שנות התשעים, הוא סיפר כי היקב לא הוקם מלכתחילה מתוך חלום או חזון.

"אני חושב שאני בר מזל. מזל שבאותה תקופה היה לפניי מרגלית והיו דיבורים על יקב בוטיק ראשון בארץ. סייעה גם האפשרות שניתנה באותה תקופה לקנות דולרים בבנק ולנסוע בעולם."

"בתחילת שנות התשעים היו כבר אניני טעם שהסתובבו באירופה, אכלו טוב, שתו יינות טובים וידעו מה הם רוצים לשתות. אז גם הכרתי את יאיר היידו שבא לטעום בפעם הראשונה את יינות היקב ומאז אנחנו חברים".

"היקב הזה הוא יקב לתפארת מדינת ישראל" אמר יאיר היידו. "הדבר נראה לאלי כיד המקרה, אבל תבינו שבא פה אדם שנוטע את הכרם הראשון בהרי יהודה וירושלים מאז הכיבוש המוסלמי, ועל הדרך יוצר היסטוריה, גם מבלי כוונה לשנות אותה."

"מעטים האנשים שיש להם חזון שהצליח כמו שקסטל הצליח. וקשה יותר לעשות את זה פעמיים, עם מותג חדש, סיפור חדש, שנים חדשות, קהל חדש, ולהצליח. התעוזה הזאת, האומץ, הנכונות לקחת סיכון ושוב סיכון, אני מעריץ את היכולת להמציא את עצמך מחדש. זה משאיר אותך צעיר, סקרן, כמי שממשיך לחלום מחדש. אני גאה בך ומאוד שמח על החגיגה של רזיאל."

"יקב קסטל עבר ליד השמונה כי היה ברור לי שצריך להגדיל אותו ולשפר את היצור" אמר אלי. "עם רזיאל הסיפור היה לא פשוט, זה לקח שנתיים. יכולנו להשכיר את המקום ליקב אחר או לעשות פה יותר יין לקסטל, או לפתוח יקב חדש, נוסף, שונה. ואז נכנסו כמה נושאים, קודם כול היין המבעבע, או כמו שאני אוהב להגדיר אותו יין עם בועות, והדבר השני היה הרצון לעשות יינות מענבים אחרים."

"תחשבו שנייה קברנה סוביניון ומרלו ותחשבו מסעדות צרפתיות" ביקש יאיר. "האידיאל בשנות התשעים היה לעשות אוכל צרפתי גבוה, מסעדות מפונפנות. אבל בשנת 2001 נולדה מסעדת רפאל ואחר כך ארקדיה והמקומות של חיים כהן, והחל החיפוש אחר האוכל המקומי, המטבח של הסבתא, המטבח של השוק וכדומה."

"הצרפתיות בתקופה הזו נחשבה כלא רלוונטית לישראל, בזמן שאלי עשה את היינות שלו בהשראת יינות בורדו. אם אנחנו רוצים להצליח בעולם לא נוכל להצליח כיינות בורדו בלבד. בשנת 2024 להיות רלוונטי זה לעשות משהו שמדבר את שפת המקום. הסיכוי של ישראל להביא היום בשורה לעולם הוא עם זנים מקומיים שלנו וזנים שמתאימים לאזור. ואיזה יופי שיש אפשרות לבחור ולעשות זאת ביקב נוסף."

"היום" המשיך יאיר, "זה כבר לא קסטל היקב המפורסם ורזיאל היקב הקטן. היום קסטל ורזיאל לטווח ארוך יכולים להיות באותה רמה, עם סגנונות שונים, אופי שונה, טרואר שונה וחשיבה אחרת. היום רזיאל מתחיל להראות את הסימנים של יקב שיש לו שורשיות, ערכים וסיפור ייחודי ונפלא ואני שמח שיש למשפחת בן זקן שני סיפורים לספר."

אלי לא מסכים. "כשנטעתי קברנה סוביניון ומרלו ליד הבית זה היה כי התלהבתי מיינות בורדו, וזה היה הכי טוב שאהבתי לשתות. היין הראשון שהרשים אותי באמצע שנות השמונים היה בורדו וזה מה שאני רוצה לעשות גם היום."

"אני לא עושה יינות לפי המודה, זה מה שאהבתי ועל זה בניתי. גם הגילוי של השרדונה באותה תקופה היה מה שגרם לי לעשות יין לבן, ולא נהגתי לשתות יינות לבנים עד שגיליתי אותו. אני תמיד אומר ששרדונה הוא היין הלבן הכי אדום שיש, וכך התקדמתי עם קסטל."

"כשהגענו לשאלה מה לעשות ברזיאל תהינו מה האתגר הבא שאפשר לעשות, לא רצינו לעשות את אותו הדבר, אלא חיפשנו מה יהיה הלאה. והיה ברור שזה יהיה הזן סירה וכל הזנים הנלווים לו".

"יותר נכון לברר איך כל כך הרבה זמן היה פה רק יין אדום בחום הזה" ענה יאיר. "אז זה ברור שזה קורה. אני כל כך שמח על היין הלבן של רזיאל. ואני שמח שגם ביינות האדומים היום יש גוון של לבן וההיפך, יינות נגישים שמתאימים לאזור חם."

"היום אנחנו אפילו שותים יותר מדי יינות לבנים בישראל. היה ברור ששותים יינות לבנים בקיץ, אבל גם בחורף רבים שותים בעיקר יינות לבנים בימים אלה. אני מאוד שמח שבקסטל ורזיאל יש גם יינות לבנים עכשיו, זה נותן כיוון נכון ומתאים."

"צריכים לדעת מה לשתות ומתי, יש יין לכל עת, זה הדבר שאנחנו צריכים להפנים" מציין אלי. "אנחנו לא צריכים להיות נעולים על יינות מסוימים, עדיף לדמיין לעצמנו מה אנחנו הולכים לאכול ולהתאים את היין לאוכל."

"אין ספק שהשנה האחרונה לא עושה טוב ליין הישראלי" ציין יאיר. "בישראל היום, שלא כבעבר, יש לפחות 20 יקבים עם יינות שמבחינת האיכות שלהם יכולים להצליח יפה מאוד בעולם. יינות איכות עם אמירה וזהות מקומית, אם כי המחיר שלנו תמיד יהיה גבוה מדי."

"מבחינת הנכונות והסקרנות בעולם לגלות דברים חדשים ממקומות רחוקים זו התקופה הטובה ביותר, וישראל נמצאת בסיטואציה שהיא יכולה ליהנות מהמצב. נשאר רק לספר את הסיפור המעניין ולא לבוא דרך הכשרות. לכן משמח אותי מה שעשה הקוורטט." (ארבעה יקבים מאזור יהודה, קסטל, צרעה, ספרה ופלם שהתאגדו יחדיו עם סיפור האזוריות. מ.א.).

"זו דרך חלוצית לבוא מעולם של מקום, חיפוש דרך, זהות, דור צעיר, זה מה שאנשים מחפשים היום. הגיע הזמן לשנות את זה ולספר את הסיפור המעניין עם הזהות שיש לנו עכשיו. ואני חושב שמצפים לנו ימים טובים אחרי המלחמה."

" זו התקווה, אבל אין לי שאיפות גדולות" נאנח אלי. "האתגר הזה עצום ולא יודע אם אי פעם ננצח אותו, אבל אנחנו נמשיך לעשות יין טוב ישראלי עד שבסוף יכירו בו ולא חשוב למי נמכור אותו. מי שמפסיד זה לא אנחנו, זה הם."

היין הלבן הראשון של יקב רזיאל אלגנטי כמו אחיו האדום לפניו. הוא מבוסס ענבי רוסאן בתוספת ענבי ויונייה, שתססו בחביות אלון צרפתי גדולות של 600 ליטר והתבגרו על המשקעים במשך 8 חודשים.

יין מורכב, שופע ניחוחות וטעמים מאוזנים, חמיצות חדה שתלווה יפה כל מנה וסיומת ארוכה ורעננה. וכמו שאלי אומר: "רזיאל לבן הוא יין עם נוכחות ועומק, אך יש בו את המתח (Tension) בין החומציות לפרי, בין המורכבות לרעננות - מה שמבטיח שתוכלו ליהנות ממנו גם בעוד כמה שנים."

המחיר: 125 שקלים.