סינרגיה מקומית: קוורטט היקבים של הרי יהודה חוגג עשור

בעולם המוזיקה, קוורטט (הרכב של ארבעה נגנים או זמרים) דורש הקשבה אבסולוטית. אם כלי אחד מזייף או מנסה להשתלט, ההרמוניה קורסת.

בעולם היין, שבו כל יקב נלחם על מקומו על המדף, הרעיון של רביעייה נראה כמעט דמיוני. והנה, קוורטט היקבים של הרי יהודה חוגג עשור של עשייה משותפת, תמיכה הדדית וחברות עמוקה בסינרגיה צרופה.

ארבעה יצרנים, ואיתם הצלע החמישית, סימה רב הון, המנוע מאחורי הקלעים, שמנצחת על הרביעייה הזו יצרו סטנדרט חדש של איכות.

יין הוא סיפור של טרואר, של אדמה, שמש וגפנים שמשתרשות בסלע. בדיוק לפני עשור, בהרי יהודה, נבט משהו חדש שלא היה תלוי רק במזג האוויר, אלא באנשים.

ארבעה יקבים מובילים, ארבעה ייננים עם טביעת יד ייחודית, החליטו להניח את האגו בצד ולברוא מושג חדש בנוף היין הישראלי. לא כדי למחוק את הייחודיות של כל אחד מהם, אלא כדי להעצים אותה בדרך של שיתוף.

הרביעייה הוכיחה שכאשר מחברים כישרון, פירגון ותשוקה, מתקבלת, יצירה שעולה בהרבה על סכום חלקיה. יצירה שביכולתה לדחוף קדימה את אזור הרי יהודה בפרט ואת ענף היין הישראלי בכלל.

במסגרת חגיגות העשור פגשנו את את אלי בן זקן, מייסד ויינן יקב קסטל, גולן פלם, מייסד ויינן, שייצג את יקב פלם יחד עם אחיו גלעד והאימא קמליה, ערן פיק, יינן ומנהל יקב צרעה ודורון רב הון, יינן והבעלים של יקב ספרה יחד עם סימה רב הון, הרוח החיה של כל הקבוצה.

שמענו מהם איך הרביעייה הזו ממשיכה לנגן חזק מתמיד, איך מייצרים יין שהוא קודם כל סיפור על חברות, ועל נוסחת הקסם של הרי יהודה.

"כשהכרמים של יקב צרעה עברו להר והיו שכנים לכרמים שלנו, ראיתי שהם בוצרים הרבה יותר מוקדם מאיתנו" מספר אלי בן זקן. "חשבתי שאולי הם עושים יינות ברמות אלכוהול יותר נמוכות, אבל האלכוהול היה זהה. זה סקרן אותי ויזמתי טעימה של הצוות של יקב קסטל עם הצוות של צרעה ביקב החדש ביד השמונה."

"טעמנו דברים דומים והיו גם שונים, אבל בסוף הגענו למסקנה שלמרות הענבים השונים והייננות השונה יש משהו משותף בין היינות, והגענו למסקנה שהמשותף זה הטרואר. אחרי הפגישה הזו ערן הציע להקים מועדון, וזה מה שקרה עם ארבעת היקבים. את השם קוורטט נתן אדם מונטיפיורי. אנחנו ארבעה חברים ויש לנו חברה חמישית, סימה, שהיא הקטר שמוביל את הכול."

"אני מרגישה בת מזל שאנחנו היום פה לאחר עשר שנים של עבודה משותפת ביחד" אומרת סימה רב הון. "כמו שידוע לכל אפילו זוגיות קשה לפעמים לנהל, ולהוביל אוניה בארבעה למקום מסוים זה לא מובן מאליו. ולא מובן מאליו לעשות זאת ביחד".

"הרעיון עלה אחרי הטעימה" עונה ערן פיק. "ראיתי שיין אחד בודד לא יוכל להצליח לבד, אבל לכמה יקבים מאזור אחד יש כבר כוח, כאזור זה יכול לעניין ולהצליח. יש דוגמה של קבוצות קטנות בעולם היין שהצליחו לשים מדינות על המפה, זה גם החזון שלנו. ביינות שלנו היינו כבר גאים לפני עשור, הכרנו את הכרמים בהרי יהודה כבר כעשרים שנה, והבנתי שאפשר לצאת למסע הזה".

"בעצם שמנו את הידיים שלנו בתוך הכיסים והקמנו תקציב שנתי לארבעה יקבים" מסבירה סימה. "התחנה הראשונה הייתה לונדון והשתתפות בתערוכת דקנטר. הגענו לתערוכה מחויטים כמו הלונדונים, ולרגע חשבנו שנשתעמם בדוכן, אבל לא הצלחנו אפילו לאכול סנדביץ' בין טעימה לטעימה."

"כמות האנשים שרצו להכיר אותנו הייתה בלתי מובנת. שאלנו למה דווקא באים לשולחן שלנו. התשובה הייתה מצחיקה, בורגון זה בורגון, בורדו זה בורדו, אתם החדשים פה. והרגשנו מאושרים כי לא ציפינו לזה. הפגישה השנייה המשמעותית הייתה עם ג'נסיס רובינסון. וזה היה נורא מרגש להכיר לה לראשונה את יינות הרי יהודה".

"בסוף הפגישה הזו הזמנו אותה לבקר את היקבים בארץ" אומר ערן, "היא אמרה בטח, הלו"ז שלי מתפנה בעוד שלוש שנים, שבבריטית זה תעזבו אותי בשקט. חזרנו לארץ ואחרי מספר ימים הגיע אימייל 'מאוד סקרנתם, אני רוצה להגיע בעוד מספר חודשים'. היא הגיעה עם הבעלים של 'שאטו לה פן' ועשתה סיבוב יקבים. היה מאוד מרגש".

"היו לנו שתי החלטות מהתחלה" אומר ערן, "שהמימון יהיה שלנו בלבד ויתחלק בשווה בין ארבעתנו. וההחלטה השנייה שהעיסוק ביחד יהיה רק מחוץ לארץ. רוב הפעילות הייתה עד הקורונה, בקורונה היא המשיכה בקטן, ומאז שבעה באוקטובר אנחנו מחכים שיהיה יותר כיף לדבר על יין ישראלי בחו"ל".

"פחות פופולרי לדבר היום על יין ישראלי בעולם" אומר דורון רב הון, "אז אנחנו עושים פעילות יותר מצומצמת וקצת מורידים את הראש, אבל יש סיפור, וכן יש טעימות ונגיע בחזרה עם המזוודות, נשאיר את האגו בישראל, כי הסיפור קיים והוא טוב. אנחנו כרגע בתהליך של למידה והתפתחות כל הזמן, אבל יש לנו מה לספר וזה יגיע."

"הקוורטט הוקם כשהייתי בלב כניסה לעולם של מקוריות, זהות וגידול" מספר גולן פלם, "והחברים נתנו לי השראה בנושאי המקומיות והאזוריות ממקום נקי וטהור. אם הייתה התלבטות בנושא של להיות יקב מגדל, שהוא תהליך ארוך ומורכב, במשך התהליך והקמת הקוורטט ההתלבטות הסתיימה. אנחנו עושים הכול בשיתוף פעולה הדוק, טועמים לאחר בציר את החלקות שלנו ביחד וזה מפרה, ולי אישית נותן המון."

"יש את הנושא של הטרואר האנושי שזה לא פחות חשוב." מוסיף דורון. "העזרה ההדדית אחד לשני, השיתוף המדהים. כשמדברים על טרואר והקוורטט צריך לזכור שזה מתחיל ונגמר באנשים. העבודה המשותפת מעשירה מאוד." "אני לא בטוח שבעוד תחום בעולם יש שיתופים כאלה כמו בתחום היין." מוסיף ערן.

"אנחנו לא מתיימרים לייצג את כל אזור הרי יהודה" אומר ערן, "יש 40 יקבים במועדון הרי יהודה. אנחנו פשוט רוצים לספר את סיפור הרי יהודה בחו"ל ועשינו את זה כבר במקומות הכי מוכרים וחשובים בעולם היין. כל מפגש כזה מאוד מלמד ומכניס אותנו למקום של צניעות ולהבין שאנחנו בתחילת הדרך. הלוואי שכולנו ניפגש בעוד עשר ועשרים שנה. טיפ אחד יש, לעשות יין טוב. זה נשמע קלישאתי, אבל בסוף תמיד וידאנו שאנחנו מגיעים עם יינות מאוד טובים."

"יש פה ארבעה יקבים שרואים את המאקרו ומסתכלים על התמונה הגדולה ועושים זאת מתוך מוטיבציה להצליח" אומר דורון. "לכן בכל מקום הגענו לאנשים הכי חשובים והכי משפיעים. היה חשוב שהמפגש תמיד יהיה במקומות הכי נכונים. וככה נרצה להמשיך. נקווה שגם כשנהיה בעתיד בפנסיה יהיה לנו דור המשך שישמור על זה. אזורי גידול ללא משפחה ומסורת לא קורים."

"אני חושב שלא" עונה אלי, "אבל יכולות להיווצר קבוצות נוספות שונות. אנחנו לא הנציגים היחידים של הרי יהודה. האזור שלנו עם התנאים המיוחדים שלו הוא הצפוף ביותר בארץ, השטח בו תוסס ומבעבע ומוביל ליינות טובים."

"דברים מוצלחים קורים עם הביחד הזה" אומרת סימה. "לדוגמה, קיבלנו אימייל מיבואן אוסטרי רציני ומרשים שרצה לבוא לטעום יינות בארץ. יומיים אחרי הביקור קיבלנו אימייל נוסף, 'אנחנו מעוניינים לייבא אתכם כקוורטט'."

"לא ציפינו לזה, אבל יש פה את הכוח של הביחד. זה לא היה קורה כל כך מהר עם כל יקב לחוד". "בכל אירוע שעשינו אני לא זוכר 'לא' פעם אחת" אומר ערן, "וזה בזכות ה'ביחד'. אני לא חושב שיקב אחד היה מצליח להשיג כוח כזה."