בשנת 1953, בבר אפלולי, תלש הסוכן החשאי ג'יימס בונד את מסכת המרטיני הקלאסית והזמין קוקטייל חדש, קר כקרח, עם מרכיב סודי אחד: קינה לילט. הוא לא ידע שסביב הלגימה הזו תיווצר תעלומה שתעסיק ברמנים ושתיינים במשך עשרות שנים.
סיפורו של האפריטיף האלגנטי מדרום בורדו, בצרפתית קוראים לי לילה, החל הרבה לפני ההרפתקאות של 007.
הוא נולד, כמו לא מעט משקאות שאנחנו מכירים ומחבבים כשיקוי רפואי, הפך למלך הבלתי מוכתרת של בתי הקפה בפריז, והצליח לשרוד שינויי נוסחה דרמטיים כדי להישאר עד היום אחד המשקאות הסקסיים והרעננים ביותר בכוס שלנו.
המלך הצרפתי של עולם האפריטיפים
עכשיו אתם מוזמנים לעצום עיניים לרגע, ולדמיין את אחר הצהריים הפריזאי המושלם: השמש שוקעת מעל נהר הסן, בריזה קלה, כוס זכוכית מלאה בקרח, פלח תפוז רענן ונוזל מוזהב בעל ניחוח הדרים ודבש.
המשקה שאתם מחזיקים הוא לא עוד קוקטייל טרנדי. זה לילט, המלך הצרפתי של עולם האפריטיפים. מאז 1872 ועד היום, הלגימה הקלילה הזו מצליחה לעשות את מה שמעטים יודעים, לעורר את התיאבון, להאט את הזמן, ולהוסיף מעט שיק אירופאי לכל יום של חול.
הוא מגיע מאזור פודנסאק, כפר קטן מדרום לבורדו, ומיוצר שם ברציפות למעלה ממאה וחמישים שנה. כמו כל משקאות האפריטיף, גם הוא מבוסס על יין מחוזק ומתובל ונועד במקור לפתוח את התיאבון לפני הארוחה.
אל תפספס
- מסר על הבקבוק: דברים שאפשר ללמוד מתוויות יין
- היקב האיטלקי שהישראלים חייבים לאהוב
- בורגר ובורגון: כשהיינות הטובים בעולם פוגשים את הקציצה הטובה בישראל
- בהשקעה של 160 מיליון שקלים: ביקור ביקב הכי גדול בישראל
- יוצא מהלחץ: טעמנו את המבעבע החדש של יקב טפרברג
- טיפול באקנה בגב בשיטה לא פולשנית, לא כואבת וללא תופעות לוואי
הבסיס: יינות מבורדו
המתכון הבסיסי של לילט מכיל: 85% יינות מאזור בורדו, מזנים כמו סמיון, סוביניון בלאן או מרלו, 15% ליקר פירות הדר שנוצר מהשרייה של קליפות תפוזים מתוקים (מספרד ומרוקו) ותפוזים מרים (מהאיטי), אלכוהול, ותמצית כינין שמוסיפה מרירות עדינה ומאזנת את המתיקות.
תכולת האלכוהול המתונה, 17% בלבד, הופכת אותו למשקה קליל יותר מהליקר הממוצע, אך חזק מעט יותר מיין סטנדרטי.
במקור קראו לו Kina Lillet. המילה Kina התייחסה לקליפת עץ הכינין (Cinchona) רכיב שהיה פופולרי במאה ה-19 גם בשל תכונותיו הרפואיות נגד מלריה. כן, אותו עץ שעליו מבוססים מי הטוניק שלנו.
טיפול כינין
כשהאחים פייר ורמון לילט פיתחו את המשקה הם לא כיוונו רק לברים. מבחינתם הם גם רקחו תרופה. במאה ה-19, כינין נחשב למרכיב רפואי שנלחם בקדחת.
הם שילבו את הכינין עם יינות בורדו ושיווקו אותו כ"טוניק מחזק ומעורר", והמשקה הפך ללהיט בקרב נשות החברה הגבוהה בצרפת, שראו בו אפריטיף אלגנטי ומעודן בהרבה מהמשקאות החריפים הכבדים שהיו נהוגים אז.
לילט בגרסתו המקורית היה מר באופן ניכר בהשוואה לגרסה של ימינו. בשנת 1986 שונה המתכון במקצת כדי להתאים אותו לחיך המודרני. כמות הסוכר והכינין הופחתה, והשם שונה ל-Lillet Blanc.
לילט. קינה לילט
לילט היה מפורצי הדרך בשיווק ויזואלי. בשנות ה-20 וה-30, החברה שכרה מאיירים נחשבים שיצרו כרזות אופנתיות וצבעוניות בסגנון אר-דקו. הכרזו, שהופצו בתחנות רכבת, בבתי קפה ובספינות פאר, הפכו את הבקבוק לסמל של החיים הטובים.
אולם התורם הגדול לפרסום הבינלאומי של לילט, היה הסופר איאן פלמינג בספרו קזינו רויאל, שפורסם בשנת 195.
ג'יימס בונד מזמין בספר קוקטייל ייחודי שהוא ממציא בשם Vesper Martini, שנקרא על שם הגברת וספר לינד.
המתכון, כמו שנכתב בספר: "שלוש מידות של ג'ין גורדונס, מידה אחת של וודקה, חצי מידה של קינה לילט שנשקשק היטב עד שיהיה קר כקרח, ואז נוסיף קליפת לימון ארוכה ודקה".
מיקסולוגים שרצו לשחזר את המרירות המקורית המקורית של Kina Lillet לאחר שינוי הנוסחה בשנת 1986, הוסיפו לקוקטייל טיפת ביטרס או תמצית כינין.
מה שותים? איך מוזגים?
כיום ניתן למצוא שלוש גרסאות למשקה: לבן, רוזה ואדום. ממש כמו ביין.
לילט בלאנק (לבן): נוצר בשנת 1887 בבסיסו יינות סמיון וסוביניון בלאן ובפרופיל הטעמים: שלו דבש, פריחת הדרים, פירות טרופיים ומרירות עדינה.
לילט רוג' (אדום): נוצר בשנת 1962. בבסיסו נמצאים יינות מרלו וקברנה סוביניון ובפרופיל הטעמים אפשר לזהות תפוזים בשלים, פירות יער כהים ותבלינים חמים. המבנה שלו עשיר יותר מאשר זה של אחיו הלבן.
לילט רוזה (ורוד): נוצר בשנת 2011, מבלנד של ענבים אדומים ולבנים. בפרופיל הטעמים: אשכולית אדומה, תות שדה, אשכולית ופרחוניות רעננה.
המלצות הגשה:
נקי על קרח: 60-90 מ"ל לילט בלאן או לילט רוזה בכוס נמוכה עם קרח ופלח תפוז, לימון או אשכולית.
לילט שפריץ: 50 מ"ל לילט, 100 מ"ל טוניק או סודה, וקישוט בפלח מלפפון, תות או נענע.
המחיר: 79-95 שקלים