כך הולכים השותים: המלצות שתיה אקולוגיות לט"ו בשבט

ט"ו בשבט יותר מכל חג אחר, הוא החג שיש לו הכי הרבה גרסאות כיסוי לשירים סתמיים על שתילים. רוב גרסאות הכיסוי גסות, ואני מניחה שזו הסיבה שאני עדיין זוכרת שהוא קיים. נטולת ילדים אני, וככזו איבדתי קשר עם חגים שאין בהם ארוחה משפחתית מחייבת כמו חנוכה, פורים או ט"ו בשבט. ט"ו בשבט השנה בכלל ירד מהכותרות בגלל שנת השמיטה (מתעלמת לרגע מהשערוריות), לכן ריחמתי עליו קצת והחלטתי להקדיש לו מדור.

אז מה אפשר לשתות בט"ו בשבט כדי לציין את החג כהלכתו? לא שאנחנו צריכים תירוץ לפתוח בקבוק יין, ובכל זאת - בשנים האחרונות גם בתעשיית היין אנחנו מוצאים עלייה במודעות בכל הנוגע למשבר האקלים מה שגרם לכך שהרבה מאד יקבים הפכו להיות אקולוגיים. במה זה בא לידי ביטוי? חקלאות אורגנית, הדברה ביולוגית, חיסכון באנרגיה בתהליך יצירת היין ועוד.

יש משהו נקי וכייפי ביינות הללו שמתחיל בעיני קודם כל במחשבה. יש משהו בתהליכים ידידותיים לסביבה שהופכים את כל המוצר לעדין יותר לגוף לנפש ובכלל. אז לפני כמה חודשים סיפרתי לכם כאן על יקב ירמן והפינו גריג'יו שלו, יקב איטלקי מאזור פריולי, שזכה כבר בתואר היין האיטלקי הלבן הטוב בעולם. זו היתה הפעם הראשונה שטעמתי יין טבעי ואקולוגי (לפני כן, הייתי טיפה אנטי כי חשבתי שזה רק טרנד), הירמן היה שונה לגמרי מכל פינו גריג'יו שטעמתי עד היום. נדלקתי עליו והוא נמצא תמיד אצלי במקרר באופן קבוע. לא נעים לי לומר שזה יין לארוחת הבוקר שלי, כי אני לא שותה לבד בדרך כלל. אם כי גל חמישי וזה של קורונה, אז תסלחו לי, גם לי מותר. (אפשר להשיג אותו ביין בעיר, ושווה שיהיה תמיד אחד בקירור לכל מיגרנה שלא תבוא).

חן, חברתי הטובה שנמצאת כרגע בניו יורק לפוסט דוקטורט שלה, שותה רק יינות אדומים, גם בקיץ גם באוגוסט בתל אביב. ריוחה, הוא אחד החביבים עליה. לכן כשסיפרו לי על ברוניה ריזבה ידעתי שאני אשמור לה אותו. אבל לא בחרתי לפני שטעמתי. בכל זאת, אורחת מניו יורק. המוכר סיפר לי שיקב ברוניה הוא היקב הראשון באירופה שיש לו אסמכתא אמריקאית מהמועצה לבנייה ירוקה, כיקב אקולוגי, והנה עוד ערך מוסף שגם חן תאהב. יחסית לחוויות ריוחה אחרות שהיו לי בחיי, הוא לא כבד, מלא בטעמים ויש לו צלילות נעימה.

אין חורף, ושניים וחצי זרזיפי גשם וכרמל אחת הם עדיין לא חורף עבורי, לכן אני מתעקשת להמשיך לשתות יין לבן צונן גם באמצע חודש ינואר. אגב, לא מזמן גיליתי ביוטיוב סרטון מעולה בן 30 דקות שמלמד איך חותכים כל מיני סוגי גבינות בצורה נכונה. מאז, אני לא מפסיקה לרכוש ולצלחת גבינות, והקרייב ליין לבן כנראה הגיע גם משם. אז הפעם המלצה על סוביניון בלאן, פסקל ג'וליבה אטיטיוד מעמק הלואר. עזבו שהמחיר שלו פשוט שווה (59 ₪, אז קניתי שניים) הוא פירותי במידה, יבש ומינרלי.

לא בטוח שידעתם את זה אבל החל משנת 2012 ובהדרגה עד היום, הפכו כל הכרמים של יקב תבור לכרמים אקולוגיים טבעיים. בשנה שעברה השיקו ביקב את סדרת eco , יין לבן ויין אדום על טהרת הבלנדים הטובים ביותר מכרמי היקב, זה לא חדש אמנם אבל שווה להזכיר אותם שוב. אני אוהבת את שני יינות הסדרה הזו, כי הם פשוטים ונעימים ועושים חשק לרוץ בטבע ולעשות תנועות של snow angel על הדשא. אם אתם צריכים לבחור, אני ממליצה על האדום שילוב מפתיע ברעננותו של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק וסירה.