עצמאית בשטח: מה שותים במסיבת גירושין

כמו שנחליאלי מסמל את בואו של הסתיו, כמו שהיום האחרון של חופש פסח סימל את היום בו ילדים מתחילים לאסוף קרשים לל"ג בעומר (עוד עושים את זה?) כך הימים לפני יום העצמאות מסמלים את שובן של הבנות שהולכות ברחוב עם שמלות כלה באריזתן, מחכות לפתוח אותן כשיתחתנו שוב. איך לומר, יש גיל שבו גם אם את מתחתנת את לא מתכננת לעשות את זה בקונספט הקלאסי, בטח שלא בסיבוב שני. ויש גיל שבו את חוגגת גם מסיבת רווקות וגם מסיבת גירושין.

יש לי חברה כזו, שהחליטה שאת ערב יום העצמאות הקרוב היא מקדישה ל"מסיבת רווקה" שחוגגת את צאתה לעולם הרווקות, אחרי נישואים ארוכים. לא צריך להוציא טישיו, הכול נעשה ברוח טובה שלא לומר בציפייה גדולה להתחלה חדשה. זה גם תירוץ נהדר לא לצפות בטקס המדכא במיוחד של הדלקת משואות.

היא ידעה ש-'א.א מסיבות' הלוא היא אני, תוכל לבנות תפריט אלכוהולי ברוח דמוקרטית לחמש בנות שעברו הרבה יחד בשני העשורים האחרונים, והן כבר באמצע שנות הארבעים שלהן, "אז בלי סמירנוף אייס ובלי שירים מעצימים של גלי עטרי" זה כל מה שהיא ביקשה.

את הקונספט למסיבת העצמאות האלטרנטיבית שלנו, החלטתי להקדיש למסורת הויקטוריאנית. "משהו ישן, משהו חדש, משהו שאול, משהו כחול, ומטבע של שישה פני בנעל הכלה" זו המסורת המקורית, לפחות על פי גוגל והסרטים עם ג'ניפר אניסטון.

אבל מכיוון שאין לנו שום זיקה לתקופה, ואני לא סובלת את אניסטון, החלטתי שנוותר על המטבע ונעבור לבקבוק אחד מכל מגזר, שנבחר מתוך הרבה מחשבה. התפריט על טהרת היין, הוא לא לבנות בלבד, גם רווקים יכולים להשתמש בו. וזה לא אומר אגב, שאי אפשר לעשות צ'ייסרים של וויסקי בין לבין.

גילוי נאות: זה לא זול. ובכל זאת, כשאתם מחפשים לקנות יין וינטג' מתיישן קחו בחשבון שההשקעה צריכה להיות מוצדקת. מכיוון שהתקציב של כולנו היה משותף ואפשר לנו להתפרע לא עשינו חשבון. רציתי להשיג 'שאטו פטרוס' מחבר בעל אוסף יינות מתיישנים, שפתח לנו פעם בקבוק מ 94'.

אלא שאז נתקלתי בבקבוק 'ירדן קברנה סוביניון' של יקב רמת הגולן מבציר 1997, שהתיישן בידיים טובות, וידעתי שמצאתי את האחד, כמה מאות שקלים, והוא שלנו. כתבתי כבר פעם שאי אפשר לפשל עם ירדן. ואגב, את היינות הטובים - תמיד! אבל תמיד! כדאי לשתות ראשונים, ולא הפוך בניגוד למה שאתם חושבים.

מכיוון שאיני רק 'א.א מסיבות' אלא גם נחשבת, לפחות בחבורה שלנו לאישה מעודכנת בעולם היין, הבנתי שגם עול החדשנות מוטל על כתפי. התלבטתי בין 'הדוכס פונטיף' של יעקב אוריה, שהתאים מאד לרוח הויקטוריאנית של הערב,

בסוף הלכתי על היין הנפלא של יעקב: 'גוורצטרמינר בציר מאוחר 2021'. שהוא בדיוק ההיפך מכל מה שאתם חושבים על גוורצטרמינר: הוא לא מתוק מידי ולא מריץ אותך לשתות סודה מיד אחריו, כמו שחבר תיאר לי פעם את חווית השתייה של יין מתוק. הוא מותסס על קליפותיו ויש לו המון ארומות וטעמים.

הבנות אוהבות יין לבן, והטרנד המינרלי לא פסח גם עליהן. לכן התלבטתי בין קלאודי ביי הניו זילנדי האהוב עליי, לבין יין סלובני או בקבוק מאוסטריה. אבל בסוף חשבתי שעדיף דווקא להשקיע במבעבע. בכל זאת, חגיגה.

קאווה קודוריניו קלאסיקו, או קאווה וילרנו תמיד עפים נפלא באירועים האלה ואני ממליצה לא להישאר בגזרת הבקבוק היחיד. אבל את הפתיחה הראשונה, בתזמון של הזיקוקים, נעשה עם בקבוק 'מואט ושנדו' ששמרתי למה שמכונה "אירועים משמחים".

בתור דאחקה רציתי בלו נאן, אבל הן לא קהל היעד ואנחנו לא ב"אהבה חדשה" (למתקשים, מדובר בתכנית טלוויזיה). אז בחרתי את היין שתמיד מצליח לי בדייטים.

מכיוון שחברתי שיוצאת לעצמאות היא במקור מאזור ירושלים, הוא גם יתחבר אליה יופי. קריניאן סירה של יקב רזיאל, בלנד מופלא שעובד תמיד, אבל תמיד, לכל מי שצריכה לעשות צ'ירס למזל טוב עם מישהו (במקרה שלה - מישהן) שהיא אוהבת.