מחלקת גנים ונוף: טליה לוין שותה את הפארק

היוזמה המקסימה של עיריית תל אביב להקים מתחם "אוטו יין" בפארק הירקון, ראויה לשבח. זה לא קונספט חדש עבור התל אביביים, שכבר גילו את המחצלות של המגדלור, ואת האזור בפארק, ליד מגרשי הטניס, שבו אפשר גם לשחרר את הכלבים. מה שהחל כ"עגלות קפה", צבר תאוצה בשנתיים האחרונות ונכנס גם לתחום היין, ומאד משמח לראות את הנכונות לשתות באמצע היום כוס יין בלי קשר לאכילה או לחגיגה.

למי שבכל זאת פספס, ומתחשק לו לשתות בצורה מאורגנת, בלי לסחוב צידנית וקרח: בכל יום רביעי בין השעות 19:00-23:00 במגוון אזורים בגני יהושוע, אפשר להביא מחצלת ולהנות מיינות בוטיק מהארץ והעולם במחיר 32/37/42 שקלים לכוס. צריך רק להירשם קודם באתר דיגיתל.

המיזם החמוד הזה, נתן לי את הרעיון לרכז המלצות לכמה יינות שאפשר ורצוי לקחת לפארק בשישי או שבת בבוקר, או סתם באמצע השבוע, למה להגביל. מה הפרמטרים? לטעמי, יינות פיקניק צריכים להיות קלילים במיוחד ולהתאים לשעת המפגש. מכיוון שלרוב מדובר על שעות הבוקר-צוהריים המוקדמות, או שעת השקיעה, רצוי לא להכביד מידי על המערכת.

רוזה זו תמיד בחירה טובה ואני אוהבת, אבל זה קצת 2022. מה שותים בקיץ 2023? לבן, קר, צונן ואם אפשר מינרלי. (את זה אני אמרתי, תשתו מה שאתם רוצים). טיפ קטן לפני שאתם אורזים את היין: שקית קרח יבש, צידנית שומרת קור או צינון של רבע שעה במקפיא.

אז מה בעגלת היין האישית שלי? כוכב העגלה העונה יהיה דלתון, פומה בלאן אחד היינות הכייפים שטעמתי לאחרונה, שהמחיר שלהם אפילו לא מגרד את השישים שקלים לבקבוק. אם אתם אוהבים את הטרנד הניו זילנדי, ומתחשק לכם משהו צלול ומרענן, כשאתם מסתכלים על הברווזים, פומה בלאן של דלתון הוא אחד המנצחים בעיני לפיקניק. סוביניון בלאן, שצריך לשתות קר קר. יש בו לימוניות מעודנת הוא נעים לשתייה, ומתאים גם לבוקר וגם לצוהריים כשעוד יש יום עבודה לפניכם.

תבור, אקו לבן 2021, בלנד של שרדונה רוסאן ושנין בלאן מכרמי היקב האקולוגיים, שיצא ממש עכשיו הוא אחד הטובים בעיני אני אוהבת יינות עם נגיעה ים תיכונית שמתאימים לאקלים שלנו, שמתחברים לאוכל שלנו. כן, אפילו לסלט היווני בקופסה שקנינו בדרך לפיקניק, לפוקאצ'ה עם שמן זית והשום שמוכרים על הים או לבייגלה הזה שרכשנו בפארק. יין שהייתי פותחת ככה סתם באמצע השבוע להטענת מצברים או לפני השנ"צ של שבת.

אם בשנה שעברה אמילי בפריז אמרה שסנסר אפשר לשתות גם ב-11 בבוקר, אז קיץ 23 הוא, ככל הנראה הקיץ של הריזלינג, נקודה. אם עדיין לא נדבקתם בטרנד הריזלינג, זה הזמן. למרות שמדובר בזן הנפוץ בגרמניה, ישראלים יעופו עליו. תמיד כשאני מגיעה לפארק עם בקבוק ריזלינג יש כמעט תמימות דעים בכך שמדובר ביין עוצמתי, טעים אבל ובעיקר וזה מה שחשוב - סופר מרענן ומרווה.

אגב, מדובר באחד הזנים המתעתעים בעיני, מכיוון שהוא כל כך משתנה מאזור לאזור (נכון להרבה זנים אבל בריזלינג ההבדלים ממש בולטים) ואין כמעט בקבוק ריזלינג אחד שפתחתי שדומה לאחר.

בין אם הוא ישראלי (אסף פז מיקב ויתקין עושה ריזלינג מדהים, גם יקב כישור, וגם יקב כרמל, וגם ליטל עובדיה מיקב תל) ובין אם הוא צרפתי (טרימבאך מאלזס, קאוויט ריזלינג מאיטליה, או קראכר מאוסטריה), מדובר ביינות במחירים שווים לכל נפש, שונים מאוד זה מזה שנות אור, וכולם טעימים, מרעננים ובעיקר עושים טוב בלב.