אוקטוברפסט במינכן? יש לנו פסטיבל בירה כחול-לבן

קצת לפני שנכנסנו ללופ החגים מצאתי את עצמי לשם שינוי לא בפסטיבל יין, היעד הקבוע שלי בתקופה זו, אלא דווקא בפסטיבל בירה. חשבתי שהחגים הללו מאתגרים גם ככה, ויש מקום לכל סוגי המשקאות וכמה שיותר מכל אחד.

מרכז G סביון, יחד עם המועצה המקומית, להם מגיע הקרדיט המלא לאירוע הזה, יזמו אירוע מבשלות בוטיק ו־Food Trucks של תושבי הצפון, הדרום ומילואימניקים, וזו הייתה הזדמנות נהדרת לטעום ולבדוק כמה מבשלות בירה חדשות ומסקרנות, את חלקן לא הכרתי, שהזכירו לי שיש פה תעשייה מצוינת, חיה ובועטת, גם אם קשה לשבור את תקרות הזכוכית שלה.

כל היכרות עם מבשלה כזו היא לא רק עניין קולינרי נטו, אלא חלק ממארג של אנשים ועסקים שמנסים להחזיק את עצמם ואת הסביבה שלהם גם בתוך התקופה הזו. ותחילת שנה זה תמיד זמן טוב לנסות משהו חדש.

נועם ארליך, בן מנרה, מספר על "בירליך" לא כעל עוד מותג בירה, אלא כעל המשך ישיר לסיפור ההקמה של הקיבוץ שנוסד בשנת 1943. סבו וסבתו של ארליך היו בין המייסדים שעלו על רכס רמים שבגליל העליון, מתוך חזון ואומץ.

הדור הצעיר ממשיך את החזון של המייסדים, אלא שכעת הוא מתבטא בבירה: מתכונים משפחתיים שעוברים מדור לדור וחיבור לאדמה ולשורשים. מאז השבעה באוקטובר, הבית בקיבוץ אמנם עומד ריק, ללא חשמל או תשתיות, אבל הבירה המקומית ממשיכה להיות מגדלור קטן של זהות וציונות.

מה לנסות: בירה חיטה עם דבש ובירה חיטה וצ'ילי.

ירדן ריבלין, בן 32, חי מאז תחילת המלחמה כמעט מחוץ לעסק. מעל 200 ימי מילואים בחיל השריון לא השאירו הרבה זמן לניהול, ובכל זאת המותג ממשיך להתקיים.

ריבלין התחיל את דרכו כחייל משוחרר שעבד בדוכן בשוק מחנה יהודה. משם התפתח מותג BeerBazaar, שנשען על אהבה לבירה ישראלית ועל תמיכה במבשלים קטנים. הפוד־טראק "ג'יפסי" והסניפים הפכו במה לטעמים מקומיים.

מה לנסות: "חתול שמן", Pale Ale קליל ופירותי; "דודה שך'", מתובלת ומתוקה; "בינדי"' עם נגיעות טרופיות. אגב, מאחורי השמות המשעשעים מסתתרת אג'נדה והיא קידום בירה כחול־לבן והצגת סצנה מגוונת שלא מקבלת מדף בסופרמרקטים.

אביב שמש, בן 30, הקים את מבשלת נורדן עם בת זוגו דאשה בקיבוץ מרום גולן. גם הוא, כמו ריבלין, חי את החודשים האחרונים במדים בכיתת הכוננות ובמילואים תוך כדי ניסיון להחזיק את העסק.

ממבשלת בוטיק עם 15 עובדים הם הצטמצמו לארבעה בלבד, תוך הישענות על המשפחה. הקונספט שלו הוא שילוב בין מסורת בינלאומית לבין הניחוח המקומי של רמת הגולן. לצד הבירה הם מייצרים גם נקניקיות ביתיות, שמספרות סיפור של תעשייה קטנה ומקומית שממשיכה לבעוט גם כשהתותחים רועמים.

מה לנסות: להזמין לאגר גרמנית בהירה, לאגר אמריקאית עם קרמל, חיטה בווארית עם טעמי בננה ו־IPA ארומטי.

עופר רונן ואוהד איילון הגיעו לעולם הבירה אחרי שני עשורים בהייטק. לפני 13 שנה הם החליטו להפוך את התחביב לעסק. המבשלה, שהחלה ביישוב שריגים בעמק האלה, התרחבה וכיום פועלת ליד בית שמש.

המלחמה פתחה בפניהם דלת חדשה, עצובה אך מחייבת והיא ליין של בירות לזכר חללים. כך נולדה "בירה תומר", פרויקט משפחתי להנצחתו של תומר נגר, לוחם גולני שנפל בכיסופים ב־7 באוקטובר.

הבירה מבושלת בארבעה סגנונות בלונד, אדמונית, כהה וחיטה, לצד בירות נוספות שמייצרים במבשלה. אה, ויש שם אחלה מרכז מבקרים אם אתם מחפשים אטרקציה לבקר בה במהלך סוכות.

הסיפור של "אגס 1" כמעט נשמע מופרך: אלירן וורוביצ'יק, דור שני לחקלאים ממושב פארן, חיפש דרך חדשה לפתח את עסק הפלפלים המשפחתי. נטע שוניוק, חקלאי אגסים מקיבוץ מחניים, פתח מזקקה בצפון.

מפגש מקרי בין השניים הוליד את הרעיון הבא והוא תזקיק ייחודי של פלפלים ואגסים, היחיד מסוגו בעולם. התוצאה: ג'ין פלפלים, ליקר פלפלים, אניס אגסים, וגם בירות בסגנון בלגי. לצד החדשנות והתקווה יש גם צד כואב: הבירה "טריפל טרמין" הוקדשה לזכרו של שי טרמין, שהיה אמור להצטרף לשיווק המותג אך נפל בעזה.

מה לנסות: תזקיק הפלפלים והאגסים, ולא להסתפק בבקבוק אחד.