על הבוקר: יינות להתחיל איתם את היום

השבוע הוזמנתי לאירוע יום הולדת שמעורב ב"בייבי שאוור". כלת השמחה ביקשה ממני בכל לשון של בקשה: "להרגיע עם היין על הבוקר".

מה בכל זאת את רוצה לשתות? שאלתי, תוך כדי שכנוע שהנה סידרתי לה ולחברות שלה, בוקר פנוי בלי הילדים וארבעים שנות קיום הם משהו שדורש משקה, והיא ענתה "אוקי, תביאי רק משהו מהוורודים הקלילים שלך".

אם הייתה לי יד חופשית, ייתכן שאת בראנץ' הבנות הזה הייתי מתחילה עם משהו מבעבע ואז ממשיכה עם יין לבן כלשהו. אך מכיוון שהבקשה הייתה מאד ספציפית הייתי חייבת להיות יצירתית. אם להתרשם מהחיוכים, נראה לי שהצלחתי.

התחלנו ברגוע, כדי להוריד את הסטרס ש"איך שותים אלכוהול על הבוקר", יצרתי משקה קליל מהיין ללא האלכוהול (כן, יש דבר כזה) ג'י.פי שאנה, בגרסה הוורודה.

JPC אחד ממותגי היין הצרפתיים היותר נמכרים, מייצר גם יינות "רגילים" והמטרה שלהם מראש היא להגיע לקהל רחב ולספק מוצר קליל ולא יקר.

הטרנד של שתייה ב-0% אלכוהול (כן, יש גם דבר כזה) ברחבי העולם הגיע גם למותג העל הזה שהחליט לייצר את סדרת היינות הפופולרית שלו (לבן, רוזה ומבעבע) בגרסאות נטולות אלכוהול.

לגרסה נטולת האלכוהול העדפתי להוסיף קצת סודה וקרח, ולהגיש כמובן בכוס יין. אגב, עד סוף האירוע לא יידעתי את הנוכחות שמדובר בגרסה נטולת אלכוהול, ובכל זאת הן הראו סימני סחרור קל. מה שרק ממחיש ששתייה היא קודם כל בראש. המחיר: 52 שקלים.

היין השני היה רוזה מסדרת ארטיזנל מבית יקב תבור. רוזה ברברה שבוקבק לקראת חגיגות השנה האזרחית החדשה. מבחינתי זה הרוזה האולטימטיבי. לא יין אביבי ורדרד ובוהק, אלא כתמתם כזה עם לימוניות בולטת ופירותיות כייפית שמאד התחברה לי עם החורף. המחיר: 64 שקלים.

אם היה מדובר באירוע ערב להניח שאת המשקה האחרון הייתי מגישה ראשון, אבל מכיוון שהתחלנו מוקדם מאד בבוקר, ליתר דיוק, מיד אחרי שעת פיזור הילדים בבתי הספר, השארתי את התותח הכבד לסוף.

"תביאי את הוורודים שלך" היא אמרה, ואני מיד חשבתי שאני חייבת להביא איתי את אלה, אפריטיבו רוזה של יקב עגור.

זהו למעשה ורמוט מתקתק וטעים. 15.5% אלכוהול, וחיזוקים של קוביות קרח ויש לכם משקה לא מפיל, אבל כזה שהופך כל משימה נודניקית של צוהריים לקלה במיוחד. המחיר: 124 שקלים.