בכל שנה אחרי חג השבועות זה קורה לי כמעט באותה צורה: ריק עצום. אחרי צונאמי כייפי של אירוח משפחה וחברים והמון יין, פתאום שקט. חזרה לשגרה, קיץ אינסופי חם מידי, ואופק לא ברור כי ככה זה כאן.
זה בדיוק הזמן בו יין הופך מתוספת לאוכל למהות בפני עצמה, בעיקר אם הוא יין קליל שמדבר ברצינות. שנים הייתי "סרבנית רוזה" סתם כי וורוד נראה לי קלישאתי.
אבל לאחרונה אני מגלה שמדובר דווקא בממתק של ממש וגם שלפעמים דווקא הוורוד הוא הכי מתוחכם.
הפעם, מצאו את דרכם אליי שלושה בקבוקי רוזה. שניים מארגנטינה, שניים מישראל, שהצליחו להזכיר לי שני דברים: אחד, אני אוהבת רוזה. ושתיים, לפעמים יין טוב זה כל מה שצריך כדי להרגיש קריר, גם כשמתחילים להרגיש את הלחות באוויר.
מהכרם הדרומי ביותר בעולם
לכרמים של יקב אוטרוניה מאזור פטגוניה (דרום ארגנטינה) יש את התואר הכי אטרקטיבי ששמעתי זה זמן: הכרם הדרומי ביותר בעולם.
בקו הרוחב 45 שורר קור שכמעט לא מאפשר לגדל משהו, אבל איכשהו הם מצליחים לגדל פינו נואר, שרדונה וזנים נוספים.
הרוזה של אוטרוניה, שאפשר להשיג גם בישראל, הוא אולי הכי יבש שטעמתי לאחרונה, מינרלי, נקי, חד ומאוזן. מדובר בזן של יינות פרימיום ששווים כל שקל.
אגב, יכול להיות שהוא לא מתאים לכולם נניח אם אתם אוהבים את הרוזה שלכם מתקתק, אבל אם אתם אוהבים יין מתוחכם והרפתקני ומאד טעים זה בול בשבילכם.
המחיר: 125 שקלים.
אל תפספס
אורגני וטעים
עדיין בארגנטינה, אבל קצת יותר צפונה. ליתר דיוק באזור היין מנדוזה. שם ביקב ארג'נטו, נעשה ממספר זני ענבים אדומים וגם פינו גרי לבן, רוזה אורגני ונעים גם באופי וגם בחך. הרוזה האורגני של ארג'נטו הוא יין קל לשתייה שיש בו נגיעות של תות שדה ופרחים.
אגב, יינות אורגניים לא תמיד מצליחים לעבור את מבחן החך, אבל היין הזה דווקא עושה את זה נפלא. הוא מדויק, רענן ומאד מאוזן. בשפה פשוטה: לא מריר מידי, לא מתוק מידי, והכי חשוב: אפשר לשתות אותו כבר בצוהריים בלי ארוחת חג, ובלי אירוע מיוחד פשוט לפתוח בקבוק.
המחיר: 59 שקלים.
רוזה עם אופי
עם כל הכבוד לארגנטינה, גם בישראל עושים לא מעט יינות רוזה ראויים. מה שאני הכי אוהבת ברוזה ברברה מסדרת ארטיזנל של יקב תבור, זה שהוא לא מנסה להיות דרום צרפתי ולחקות את פרובאנס, אבל מנגד, ברור שלא מדובר בעוד רוזה למתחילים שמנסה לפנות אל המכנה המשותף הנמוך ביותר.
הוא עובד נהדר גם כשהוא לבדו וגם ליד אוכל. רוזה ברברה הוא לא מחזה שכיח בישראל, ובגרסה הנוכחית ניכר שביקב מנסים לדחוף את גבולות הזנים המקומיים וההתאמה לאקלים הים תיכוני. יש לו צבע, יש לו טעם ויש לו טוויסט ישראלי. יין עם אופי.
המחיר: 60 שקלים