מה קורה בימים אלה עם נאור ציון, כמה סערות יכול אדם להכיל לפני שהנפש מבקשת ממנו הפסקת התרעננות קלה, והאם משהו שמתרחש בחייו ללא תיעוד אכן מתרחש בחייו?

התשובה לשאלות האלה כנראה מורכבת (אם כי אפשר לסכם אותה גם ב"המון", "הרבה יותר מהמון", ו"בשלב הזה נראה שלא ממש"), ומלכתחילה לא שלנו לקביעה, אבל סוף השבוע האחרון רק הדגיש את חשיבות החקירה.

או במילים אחרות - כך שוברים את הרשת, ואת ישראל כולה, ללא מטרידן שתוקף אותך סתם כך בבית קפה, ללא קולגה מסובכת פלילית, וללא התפרצות עצבנית בבית המשפט, רגע לפני הכרעה בתיק תקיפה אחר, ואישי. האמצעי: פסטה.

הכול התחיל בחשבון הטיקטוק של ציון, המשמש תדירות להעלאת מתכונים ביתיים שלו (שרובם אגב נראים ומצטלמים לא רע בכלל, בואכה בוא בכיף להתארח בוואלה! אוכל, יש על מה לדבר).

הפעם היה מדובר במה שהוגדר על ידו כ"בולונז לילה לעצלנים", לרבות מימיקת פיהוק להדגשה הכרחית של השעה, גיף "פסטה לה ויסטה בייבי" כי למה לא בעצם, גופיית לוס אנג'לס לייקרס וכוריאוגרפיית אקשן אופיינית.

המים רתחו, הסקרנות ביעבעה, וכפי שרבים מהגולשים תיארו, העניינים הסלימו במהירות.

נאור מתחיל בפרובוקציה - אי אפשר לתאר זאת אחרת - ושובר את הספגטי לפני זריקתו למים. היו מלחמות פסטה שפרצו על פחות מזה, אבל אנחנו היינו מרותקים ולא ויתרנו.

הוא ממשיך משם לבניית הרוטב, מפגין יד מרשימה יחסית של עגבניות-תבלינים, סוחט לא מעט לימון פנימה, ומטפטף ממיציו גם על הבשר הטחון. הפעולה האחרונה - ללא יין אדום או ירקות שורש איטלקיים קלאסיים - סימנה גם יציאה מהקונצנזוס הבולונזי לעבר מחוזות רחוקים יותר, ונתפסה על ידי רבים כהטרלה טהורה.

הרוטב מוכנס למחבת שבה מתבשלת הפסטה, ואחריו הבשר - ללא צריבה מקדימה, ללא בעיות - וביצה אחת. האם זאת קרבונרה מאולתרת? האם שקשוקה בשרנית? הפור נופל על אופציה ב' כמובן, עם בזיקת פלפל שחור נדיבה במיוחד.

סגירת הסיפור - תודו שבשלב הזה אתם יותר מריירים ממופתעים - באה בדמות בקבוק עראק שמתקרב במפגיע לעבר הכיריים ואכן משקה בניגוד לכל תרשים זרימה את הפסטה, ובאמצעות ברנר שמלהיט בלהבותיו את כל העסק הזה. סולידי בסך הכול.

כמו כל משפיען אוכל באשר הוא, נאור מדגמן גם אכילה ופעולת מזלגות סיבובית פוטוגנית. המחבת הענקית - מרגישה לנו יותר כמו ארוחה משפחתית, אבל מי אנחנו שנשפוט קרייב לילה שכזה - מציגה מרקם רחוק מאל דנטה, לפחות למראית עין, בשר בצבע טוב, רוטב שעשוי להיות כיפי וגם את אותה ביצה חצי רכה, שנדקרת ומקרימה וסותמת את הפה למפקפקים.

הסרטון צבר מאות אלפי צפיות ועשה דרכו מרשת חברתית אחת לחברתה, מספק פלטפורמות תגובה לכל דורש. "מה לעזאזל ראיתי עכשיו?", תהה העיתונאי שאול אמסטרדמסקי, בעוד מגיבים אחרים נעו בין "לא טוב לי במגוון רבדים", ו"איך הוא אוהב לשרוף דברים עם ברנר".

אחרים התמקדו בדבר עצמו, תהו מה פה בדיוק "לעצלנים", דרשו "פרק של ניר וגלי על הספגטים שנוחתים לנאור ציון בקיבה" והחלו לנסח פנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג, אבל רותי רוסו היטיבה (כרגיל) לסכם את זה טוב מכולם. "לא בטוחה מה ראיתי כרגע. צריך לעשות לזה 'חסום את כל האיטלקים'", פתחה, "אגב, קצת בא לי כזאת שקשוקה בשר ואיטריות ברולה".

מיותר לציין שהרשת מלאה בסודות פסטה, טריקים וקיצורי דרך, חשיפות מהדהדות והסברים מלומדים. לפני שבועות ספורים, למשל, הצליחה אמא ממזרית לכבוש את הרשת עם גירסה אחרת של "פסטה לעצלנים", ללא סיר וללא מסננת חלילה, ושף אחר גילה מה צריך לעשות כדי להגיש בבית פסטה ברמה של מסעדה.

בשנת 2019 הסכימו ג'ובאני ראנה וכלתו אנטונלה להסביר איך אפשר להימנע מטעויות פסטה שכולנו עושים במטבח הפרטי, ואילו השף המפורסם פאביו ויויאני מיקד את הגולשים בתקלה אסורה אחת בלבד, שדילוג עליה יתקן את רוב מה שדורש תיקון.

אנחנו חושבים שכל החוקים האלה דווקא מזמינים שבירת חוקים, אבל מציעים גם במקביל את הבולונז המושלם והקל של אבי ביטון, ואת הגירסה של יוגב ירוס, שהוגדרה בפשטות כ"בולונז הכי טעים בעולם". בתיאבון!